מוות קליני בויקיפדיה
(בעקבות התגובות להודעת הפרישה החלטתי להמשיך לכתוב בכל זאת, במידה כזו או אחרת, ובהמשך אחליט איך בדיוק)
בתקופה האחרונה מצאתי תירוץ מעניין לקושיא חזקה שליוותה אותי מזה זמן רב.
חז"ל גילו לנו שרשעים אינם חוזרים בתשובה אפילו על פתחו של גהנום. אני מעולם לא הבנתי איך זה יתכן. עומד לו אדם בפני בית דין של מעלה, במו עיניו הוא רואה את האמת הברורה, איך יתכן שהוא לא חוזר בתשובה? את התירוץ המדהים קיבלתי כאשר פתחתי את הערך "חוויית סף המוות" בויקיפדיה. הייתי בטוח שאמצא שם זילזול גמור בכל הנושא של מוות קליני וחוויות חוץ גופיות. חשבתי שיכתבו שם, בשפה "מדעית" ומרשימה כדרכם, שהכל שטויות ואמונות טפילות. אך לא. עצם העובדה שאנשים רבים מדווחים על חוויות חוץ גופיות איננה שנויה במחלוקת. זוהי עובדה מדעית טהורה. בערך מצוטטים מספר מחקרים מדעיים שאישרו את התופעה למעלה מכל ספק.
אז איך מתמודדים עם בעיה כל כך קשה? מה עושים עם מיליוני אנשים ברחבי העולם מעידים שהם יצאו מהגוף, חלקם אפילו זכו לראות את המעמד הנורא של "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". כן כן, בדיוק מה שכל יהודי דתי מלמד את הבן שלו מגיל אפס, אותם "מיתוסים" פתאום הופכים למציאות קיימת. מיליוני עדים!! זה כבר לא מעמד הר סיני מלפני אלפי שנים, לא ולא, זה מיליוני עדים כאן ועכשיו, אנשים מכל שכבות האוכלוסיה, עורכי דין כסנדלרים, סינים, אמריקאים, בריטים, הכל בכל. וכולם כאחד עומדים על דוכן העדים ומעידים בגאון על האמת הטהורה, כן כן. נשמות, מלאכים, גן עדן, גיהנום, הכל כפשוטו ממש, לא משלים ולא מליצות. מציאות קיימת, חיה ונושמת.
נו, אז מה עושים? איך מתמודדים עם כזו בעיה? מה יאמרו, שהכל שקר? שאמנון יצחק שילם כסף למיליוני אנשים שיעידו עדות שקר?
בואו נראה את התשובה המלומדת לבית ויקיפדיה, תשובה שנלקחה מ"מחקרים מדעיים". לתשומת ליבו של מי שסובל מתסמונת "מדעופביה" המפורסמת.
הנה -
המקור לתופעה הוא ככל הנראה שיבוש בקלט ובעיבוד של שני חושים המאפשרים לנו למקם את גופנו. הראשון נקרא פרופריוספציה והוא הנותן תחושת מיקום של חלקי הגוף זה ביחס לזה. הפרופריוספציה מאפשרת לנו כשהתעוררנו משינה לדעת בעינים עצומות מה תנוחת גופינו על המיטה ולכוון את רגלינו וידינו בזמן פעילות בלי לראות אותם. מידע נוסף החיוני להתמצאות קשור למיקום הגוף במרחב, והוא מעובד על ידי המערכת הווסטיבולרית אליה שייכים אברי האיזון (התעלות ואברי החישה שבאוזן) – זה החוש ש"מתבלבל" במצב של סחרחורת או מחלת נסיעה. פעילות תקינה של מערכות אלו היא הממקמת את התודעה בגוף. כאשר משתבשת פעולת חלקי המוח האחראים לחושים אלו ואין התאמה בין האינפורמציה החזותית (גוף נייח על המיטה) לתחושה (גוף מרחף ונע כלפי מעלה), התודעה עשויה לפתור את הקונפליקט על ידי העתקת נקודת המבט אל מחוץ לגוף ולהציג את הגוף כאובייקט חיצוני.
הבנו? פשוט מאד, הכל דמיון. משהו זז במוח וחסל. ממש פתרון פשוט, איך לא חשבו על זה קודם. עם השיטה הזאת אפשר לפתור הרבה בעיות. יציאת מצרים? אין בעיה. אנחנו נאמר שבני ישראל, אחרי מאות שנים של שיעבוד ותת תזונה, קרה להם איזה נזק באיזור שמחבר את האונה השמאלית של המוח עם גזע המוח, כתוצאה מזה חלו מספר שיבושים באיזור האחראי על האינפורמציה החזותית, ואז הם ראו מראות אלוקים על הר סיני. אם נרצה להיות קצת יותר יצירתיים, ניתן לזה אפילו שם מדעי!!! נקרא לזה אולי "תסמונת יציאת מצרים". או אולי "חוויית סף היציאה". נשמע מרשים, לא כך?
רגע, אבל יש פה בעיה קטנה. באותו דף מופיע תיאור קלאסי של חוויה חוץ גופית.
|
|
"במהלך משמרת לילה הביא אמבולנס גבר מחוסר הכרה (בקומה) וכחול מחוסר חמצן (ציאנוטי). החלה החייאה ואז הוצאתי מפיו שיניים תותבות לצורך הנשמה ושמתי אותן בעגלה. לאחר כשעה וחצי התייצבו קצב הלב ולחץ הדם של החולה והוא הועבר חסר הכרה ומונשם ליחידה לטיפול נמרץ.
"לאחר יותר משבוע פגשתי שוב בחולה, ששב בינתיים להכרתו, כשחילקתי תרופות. ברגע שראה אותי הוא אמר 'האחות הזו יודעת איפה השיניים התותבות שלי'. הייתי מופתעת ואז הוא המשיך ואמר 'את היית שם כשהביאו אותי לבית החולים, את לקחת את השיניים התותבות שלי ושמת אותן בעגלה הזו: היו עליה בקבוקים ומתחתיהם מגירות ושם שמת את השיניים'.
"נדהמתי משום שכל זה התרחש כשהאיש בחוסר הכרה עמוק ומונשם. כשחקרתי אותו עוד הסתבר שהחולה ראה עצמו שוכב על המיטה וצפה מלמעלה באחיות וברופאים העסוקים בהחיאתו. הוא תיאר במדויק את המטפלים ואת החדר. לדבריו, הוא דאג שמא נתייאש ונפסיק את ההחיאה, ואכן היינו פסימיים לגבי סיכויו באותו זמן בשל המצב הירוד בו הגיע".
|
|
|
– עדות אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב, Lancet, Vol. 358 P 2041 |
רגע אחד, אני לא מבין. אם כל התופעה הזו היא בסך הכל דמיון שנובע מכשל כל שהוא במערכת העצבים, אז איך אותו חולה ידע לזהות את האחות וגם ידע לומר מה היא עשתה עם השיניים התותבות שלו? ולא מדובר פה על אירוע נדיר אלא על דברים מאד נפוצים.
באותו ערך בויקיפדיה מוצג מחקר שנערך בבית חולים בהולנד, שבו תועדו חולים שדיווחו גם כן על תנועה במנהרה, פגישת אנשים שמתו, סקירה של החיים, ועוד ועוד. וכל זה קרה בגלל "חוסר התאמה בין האינפורמציה החזותית לתחושה". אהה.
אבל, עכשיו התיישבה לי הקושיה ששאלתי בתחילת המאמר. אני שאלתי איך יתכן שרשעים אפילו על פתחו של גהינום אינם חוזרים בתשובה, עכשיו אני מבין, הרשע על פתחו של גהינום אומר לעצמו "תירגע אבי, זה רק חוסר התאמה באינפורמציה החזותית".