אלוקים והשואה - כך הופכים הוכחה לקושיא

מאת: הדוס | 11/7/2010 שאלות נפוצות

עם התקרב יום השואה הבא עלינו שלא לטובה, מתחילה מקהלת המחזירים בשאלה את החזרות לקראת המופע הגדול, בעת שיחלו לזמר את הפיזמון הקבוע "איפה היה אלוקים בשואה". שאלת האלוקים והשואה נחשבת בעיני שונאי הדת לאחת הקושיות החזקות ביותר שהצליחו לדלות ולגרד ממעמקי מוחם המבריק, בין חג הפסח עם החמץ ליום העצמאות עם החרדים שלא עומדים בצפירה, ניצב לו בגאון יום השואה עם שאלת המחץ, איפה היה אלוקים בשואה.

שאלת האלוקים בשואה מהוה את הדוגמא המאלפת ביותר לכוחה העצום של מכונת התעמולה. הכלל הוא שכל שקר שתחזור עליו אלפי פעמים יהפוך לאמת. אתה יכול לומר הכל. אתה יכול לומר שממצאי המאובנים מתאימים לאבולוציה, שהישוב היהודי בארץ הוקם על ידי החילונים, שכדור הארץ מרובע, שאחד ועוד אחד שוה שמונים, לא משנה, העיקר שתקפיד לחזור על הנתונים הללו אלפי פעמים והציבור יקנה את הלוקש כעובדה מדעית.

רק בצורה כזו יכלה "שאלת" השואה להפוך לשאלה. האמת היא כמובן שלא זו בלבד שהשואה הנוראה איננה מהוה שאלה כלל וכלל, אלא שהיא בעצם מהוה את אחת הראיות החזקות ביותר להשגחת הבורא, לשכר ועונש, לאמיתות התורה, לעובדת היות העם היהודי העם הנבחר עלי אדמות, ממלכת כוהנים וגוי קדוש. לשאול איפה היה אלוקים בשואה זה בערך כמו לשאול איפה הייתה המשטרה בזמן ששלושה שוטרים גברתנים תפסו אותי באכזריות נוראה בזמן שניסיתי לשדוד בנק. איפה הייתה המשטרה? מדוע היא לא מנעה מאותם שוטרים רשעים להפריע לי לעבוד לפרנסתי?

ובכלל, מדוע שלא נהפוך את יציאת מצרים לשאלה, ונשאל, איפה היה אלוקים בזמן שהמצרים האומללים חטפו מכות? ואיפה הוא היה בזמן שאנשי סדום המתוקים הושמדו מעל פני האדמה?

יהדות אירופה בדור שלפני השואה נתנה בעיטה לדת ולתורה. פריקת עול תורה ומצוות באותו זמן הקיפה כמעט את כל יהדות אירופה. הדור המבוגר עדיין היו יהודים כשרים, אבל הדור הצעיר כבר ניתק את עצמו במהירות עצומה משלשלת הדורות. כאשר אדם פרטי אינו מקיים מצווה כזו או אחרת, הוא עבריין שיקבל את עונשו. אבל, כאשר ציבור שלם פורק מעליו עול תורה ומצוות, זה כבר סיפור שונה לגמרי, זהו מרד. מרד מאורגן במלכות שמים. והקדוש ברוך הוא ברוב חסדיו האריך אפו עשרות שנים, עד שבשלב מסוים הוא עשה את מה שעושה מלך כנגד המורדים בו. מלכותא דרקיעא כמלכותא דארעא.

השואה לא באה ללא התראה. בחומש דברים הקדוש ברוך הוא מבטיח שאלו יהיו התוצאות של עקירת התורה. למשל -

דברים פרק כח 
 
(סה) וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן יְקֹוָק לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ:
(סו) וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ:
(סז) בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:

ועוד פסוקים רבים באותו כיוון. המעוניין לראות דוגמאות נוספות יעיין כאן.

השואה הייתה אירוע בלתי טבעי לחלוטין. אין שום הסבר הגיוני איך אומה שלמה של עשרות מיליוני אנשים נאורים ומתקדמים הפכו תוך כמה שנים למפלצות וחיות טרף. גרמניה הייתה נחשבת למדינה המתקדמת והנאורה ביותר, ערש התרבות והמדע. איך הפכו מיליוני גרמנים מנומסים, אנשים שמבקשים סליחה שלוש פעמים בדקה, לחיות אדם ללא צלם אנוש? האם ישנו איזה שהוא תקדים דומה במהלך ההיסטוריה לכזה טירוף המוני? האם הייתה בהיסטוריה תופעה שבה אומה אחת מחליטה להשמיד אומה שניה, בזמן שזו השניה לא עשתה לה שום דבר?

אפשר תמיד לעצום את העיניים, ולמצוא תירוצים ופילפולים משונים מתחת לפני האדמה, אבל העובדות הם שמה שהתורה אמרה שיהיה זה בדיוק מה שהיה. אבל כל זה לא משנה לשונאי הדת. הם ימשיכו לעצום את עיניהם ולא יתנו לעובדות לבלבל אותם.

כי כשהדרך כל כך ברורה, את מי בכלל מענינות העובדות.

תגובות

נו באמת. עקירת תורה...

אמיר | 4/11/2010 7:01:13 PM

חשבתי שפרשת.

רצח עם בארמניה שמעת?
רצח עם בדרפור שמעת?
רצח העם העמלקי שמעת?
מלחמות נעשות ויעשו רק ע"י בני אדם.

מה ניתן להסיק על אל שנותן למליון ילדים חפים מפשע לההרג לחינם?
יש לקוות שהוא לא קיים, כי אם הוא קיים, וודאי שאינו מוסרי וודאי שלא אכפת לו מ"העם הנבחר" שלו.

בפועל, עבור אתאיסט כמוני יותר מעניין לשאול היכן היו דוברי האל בזמן השואה, ואיך הם התייחסו לצאן מרעתם. גם כאן במקרים רבים התשובה לא עלינו.

לסיום אצטט אותך -
"כי כשהדרך כל כך ברורה, את מי בכלל מענינות העובדות."

תגובת הדוס: א. ארמניה, דרפור, כל אלו מעשים שנעשו בעקבות סיכסוכים, השואה הייתה סתם!!! מה היהודים עשו לגרמנים? לקחו להם משהו? היה איזה שהוא ויכוח טרטוריאלי? אין כזה דבר שעם אחד מחליט להשמיד אומה אחרת ס--ת---ם!!!!
ב. אלוקים אמר ואלוקים עשה את מה שהוא אמר. נקודה. הצ'קים של אלוקים הם האמינים ביותר, הן לטוב והן למוטב. "ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם".
ג. אין דבר יותר מוסרי מאשר לשלם לאדם את גמולו על רשעתו, העולם הוא לא הפקר.
ד. כמעט כל הרבנים תמכו בעליה לארץ, מי שמנע מחרדים לעלות היו אנשי הסוכנות שאהבו מאד לראות דם חרדי נשפך כמים.
ה. לסיום - "כשהדרך כל כך ברורה, את מי מענינות העובדות"

חילול השם יותר גדול מהמאמר הזה קשה לתאר

סטודנט בטכניון | 4/11/2010 7:17:07 PM

אתה הופך את אלוהים לאיזה מורה בבית ספר, שמשגיח על הילדים ומחלק להם עונשים.
והכי גרוע, אתה הופך את עצמך לאיזה מנהל חשבונות של אלוהים.
בקיצור, אם הייתי דתי הייתי אומר שהמאמר הזה הוא חילול השם שאין כדוגמתו (ואכן, כל חבריי הדתיים אמרו את זה).
אני מציע לך מהר לחזור בתשובה.

תגובת הדוס: א. לא אני אמרתי שאלוקים יעניש, אלא התורה הקדושה.
ב. אני לא מנהל חשבונות של אלוקים, העובדה שעם ישראל מרד באלוקיו איננה שנויה במחלוקת.
ג. חבריך הדתיים, דתילוני מחמד מפינת הליטוף בטכניון?

לידיעת הגולשים

הדוס | 4/11/2010 7:56:33 PM

ניתן לקרוא את הספר "שרופי הכבשנים מאשימים" על מעללי ההנהגה החילונית בשואה בכתובת -
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35333&st=&pgnum=1&hilite=
זהירות - לא לבעלי לב חלש.

נקודה למחשבה לדוס

סטודנט בטכניון | 4/11/2010 8:03:33 PM

אני יודע שהרמב"ם כתב, שמי שמפרש את דברי התנ"ך כפשוטם הוא עובד עבודה זרה ואין לו חלק לעולם הבא.
תחשוב על זה.

דעה בנוגע למאמר

אחד | 4/11/2010 11:07:21 PM

לכבוד הדוס

במאמר אתה בעצם הופך לנציגו של בורא עולם. יש לי שאלה עניינית האם בורא עולם אמר לך שהוא עשה את השואה עקב חטאי עם ישראל? אם כןן הכל טוב ויפה אבל אם לא מה נתן לך את הזכות במאמר בן עמוד לטעון טענה כה חדה ותקפה.
למרות שכביכול יש התאמה בין המאמר שלך לדרך שדברים קראו בהיסטוריה היהודית המתועדת בתנ"ך הקדוש. חסר כמה עובדות חיוניות שחוזרות על עצמם:
1)איפה הנביא תוכחה שנשלח מעם השם יתברך להטיף לעם
2)כביכול מי שהיה צריך להטיף לעם לבוד את השם יתברך ספג מעונש זהה ולא הייתה לו אפשרות לדבר לעם .
3)לאחר העונשים של השם יתברך רוב העם חזר בתשובה גם אם רק לזמן קצר זה לא קרה כאןן.אילו אנשים רק איבדו יותר את האמונה מוזר..
4)לא נראה הגיוני עוצמת העונש כה אכזרית,אפילו בתנ"ך עם ישראל לא זכה לעונש כה אכזרי,תראה גם שעונש לפי התורה הקדושה על חטאים בין אדם לאלוהיו מדברים רק על מוות לא על מוות בעינויים קשים.
5)יש לזכורר שעם ישראל חטא בין אדם לאלוהיו ולא בין אדם לחברו!!!!!!!
אדני קלל לדבר על השואה ממרחק שנות אור וכן במדינת ישראל אנו מדברים כביכול בראיה מפוקחת על הנושא אך זה לא נכון כי רק אם עמדת שם במחנות הייתה רואה את הכל בראייה מפוקחת אמיתית וכנה ומבין בעצםם שנסתרות דרכי אלוקינו וכנראה לעולם לא נבין למה לא בא לעזרתנו ברגעים הכי קשים שעם ישראל עבר מעולם.

אתר נהדר וכנה זה חשוב!!!

תגובת הדוס: ערב טוב.
א. אני לא נציגו של בורא עולם. הבורא אמר שאם יקרא א' זה יגרור אחריו ב'. והנה הגיע א' ומיד אחריו הגיע ב'.
ב. יש נבואה כללית בספר דברים, שעבירות גוררות עונשים. אין הבטחה כזו לאדם פרטי, יש מצב של צדיק ורע לו רשע וטוב לו, אבל מבחינה ציבורית אין כזה דבר. על עבירות - יש עונשים.
ג. בספר יחזקאל ובספר עזרה מתואר שהיו כאלו שהתדרדרו בעקבות חורבן הבית. תראה את הסיפור עם האנשים שרצו לצאת מהברית עם הקב"ה, בספר יחזקאל, אינני זוכר את הפרק.
ד. בתנ"ך יש עונשים נוראים על בין אדם למקום. כל הגלות וחורבן בית ראשון היה על עוון עבודה זרה. אתאיזם הרבה יותר חמור מאשר עבודה זרה.
ה. אם אתה רוצה אתה יכול לראות בספר עקבתא דמשיחא לר' אלחנן ווסרמאן הי"ד שהוא התריע על השואה הרבה לפני שהיא פרצה, ולא במאמר אחד, אלא לכל אורך הספר!!! אם תרצה, אז הוא היה ה"נביא" שהזהיר מפני השואה. ר' אלחנן היה נואם בכל אסיפות הרבנים ותמיד הזהיר מפני יום חרון אף ה' על יהדות אירופה.

הרב ווסרמן לא היה היחיד

גולש | 4/12/2010 12:38:57 AM

רבים מגדולי ישראל בדור הקודם לשואה התריעו מפני העשוי לבוא, ככל הנראה בין היתר על פי האמור בפרשת נצבים- וילך -האזינו. וכן בגלל הפסוק "והעולה על רוחכם (להיות ככל הגויים) היו לא תהיה... כי אם ביד רמה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם" (הביטוי בחימה שפוכה לא נאמר אפילו על עונשי מצרים קריעת ים סוף ועשרת המכות) ידוע המשפט: על השולחן ערוך החדש שהם (המשכילים והמתבוללים) עושים, יכתבו הגויים שולחן ערוך חדש אשר בו יאמר: טוב שביהודים הרוג" משפט מדהים בחומרתו ובדייקנותו שנאמר בשלב שהיה נראה שצריך לשלוח את הדובר להסתכלות.... נורא עד כמה משפט תקדימי זה קויים במלוא זוועתו.

עוד שאלת תם לדוס

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 10:04:35 AM

השואה הרי לא היתה אירוע בודד. היא היתה המשך ישיר של האנטישמיות בכל הדורות.
ועל כך השאלה שלי:
כל הרציחות האחרות של יהודים - עונש על מה הן היו? טבח קהילות הריין במסע הצלב הראשון, למשל, או פרעות ת"ח ות"ט בפולין. הרי אז לא היה זכר לשום חילוניות בעם היהודי (וגם לא בעולם בכלל).

תגובת הדוס: דבר ראשון, לפני שנכנסים לשאלה למה זה קרה, קודם כל מה שברור שהתורה כתבה את כל זה שחור על גבי לבן, לא בצורה מעורפלת וללא פרשנויות ופילפולים, אלא פסוקים מפורשים, המנבאים בצורה מפורטת את כל ההיסטוריה המשונה והיחודית של עם ישראל. בין היתר כתוב - "ובגוים ההם לא תרגיע ולא תמצא מנוח לכף רגליך". זאת אומרת שלכל אורך הגלות לא יהיו תקופות מדי ארוכות של שקט, אלא מדי איזה זמן חייב להיות כל הזמן התפרצויות של אנטישמיות צרות וטביחות. עצם העובדה שהתופעה המשונה הזאת נצפתה אלפי שנים לפני התרחשותה, והיא התקיימה לכל אורך הגלות בלי שום יוצא מן הכלל, מוכיח במאת האחוזים שהתורה היא אמת נצחית, ונצח ישראל לא יכזב. וזה נכון בין אם אנחנו מבינים למה ובין אם לאו, זו עובדה בלתי ניתנת לעירעור.
עכשיו נותרה שאלה, שהיא שאלה על התורה בעצמה ולא קשורה לאמונה, אלא למה זה קרה. על השאלה הזאת יש תשובה מאד פשוטה, שזה אמונת הגילגול, שזה חלק אינטגרלי מתורת הקבלה, שהיא חלק מהתורה הקדושה. כמובן שמי שלא מאמין בקבלה לא יהיו לו תשובות, בדיוק באותה מידה שמי שלא למד פיזיקה לעולם לא יבין איך חמישים גרם יכולים להחריב מדינה שלמה.

התגובה נמחקה בשל העדר חומר עניני

אורית | 4/12/2010 10:54:25 AM

.

תגובת הדוס: כאן זה לא אתר חופש, וכאן מדברים כלפי מלך מלכי המלכים מתוך רתת וזיע, כמו שצריכים לדבר בפני הקל הגדול הגיבור והנורא אל קנא ונוקם, אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד.
אם יש לך שאלות עניניות אשמח לשמוע ולהתייחס. אם את מחפשת במה לדברי חירוף מערכות אלוקים חיים, לכי לך אל אתרי חבריך, ידידיך ושותפיך, בעולם הזה ובעולם הבא.
תהנו.

מה את רוצה מהשואה

לכבוד גברת אורית | 4/12/2010 11:23:52 AM

על חמלניצקי שמעת? ומה עם טיטוס? ופרעות אוקראינה? ואם כבר חוסר צדק, אז בעצם כל צחלקת ילדים יכולה לשמש עילה להשלת הדת המכבידה.

סבתי, למען הגילוי הנאות, עברה את המסלול הארוך ביותר בשואה, מגטו וורשא עד צעדת המוות. כששאלתי אותה אם אירועים אלו לא גרמו להרהורים או ערעורים באמונתה תשובתה היתה חד משמעית שלא. הלא גם כותב השיר שציטטת יש להניח קרא את קינות תשעה באב ומגילת איכה מידי שנה, שם מתוארות זוועות חמורות ובמספרים מפלצתיים! מדוע זה לא הביא אותו לידי כפירה, כי ברור לו ש"חורבן בית המקדש בא על עוון שנאת חינם" נניח. אז מה התחדש לו בשואה? מישהו הבטיח לו שקטסרופות היסטוריות לא ינחתו על העם היהודי? הלא פרעות ועלילות דם התחוללו סביבו שנים לא רבות לפני השואה, ברוסיה במהפכת אוקטובר נרצחו כ100,000 יהודים! זהו השואה הגדולה ביותר שהיתה לעם היהודי בעידן המודרני עד השואה. אז מה קרה דווקא ברכבות? אני חושב שהשאלה נובעת מבסיס רגשי, גם אחרי שיודעים ומבינים קשה לעכל זאת, וכשרואים את הכל בעיניים, ונמשך זמן רב כל כך, הרגש מתעורר ומתקומם.

תגובה למגיבה שהגיבה לאורית

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 11:44:19 AM

תביני, לי אין שום בעיה עם אנשים דתיים רציניים, שאומרים שאלוהים הוא נשגב ואין לנו אפשרות להבין אותו ואת כוונותיו, ולכן אמונתם לא נפגעת מהשואה. אנשים כאלה אני מאוד מעריך.
הבעיה שלי (ובעיקר של אותם אנשים דתיים רציניים שהם חבריי) היא עם ליצנים כמו מנהל האתר הזה, שרמת האמונה שלהם היא כמו של ילד בן 10, ואלוהים אצלם זה איזה אבא עצבני שנותן פליק לילד אם הוא לא אוכל מספיק בנימוס.
אנשים כאלה מוציאים שם רע מאוד לדת ולדתיים. כשאני קורא את האתר הזה אני מבין, שאם זאת הרמה של המסבירנים של הציבור החרדי, כנראה הציבור הזה הוא באמת תת-רמה.

תגובת הדוס: אני אגיד לך מה אתה רוצה. אני יודע בדיוק בדיוק מה כואב לך.
אצלך, "דתי רציני" זה דתי שמתבייש בכיפה שלו.
"דתי רציני" זה אחד שאוטוטו בצד שלך.
"דתי רציני" זה עם הארץ שלא פתח ספר.
"דתי רציני" זה מישהו שכיפתו הולכת ומצטמקת.
"דתי רציני" זה אחד שאין לו תשובות לשום דבר כי הוא פשוט לא למד, וכשלא לומדים לא יודעים. אף תלמיד חכם עוד לא יצא מהטכניון.
"דתי רציני" הוא אדם שהיהדות שלו היא סוג של פלוקלור, שנועד לשמר את אוירת הגפילטע פיש. לא משהו שבאמת קשור לחיי העולם הזה.
"דתי רציני" זה דתי שהדעות וההשקפות שלו הוא איננו יונק מחז"ל הקדושים, מהרמב"ן והרמח"ל, אלא מווינט, ידיעות אחרונות, והאח הגדול.
בקיצר, כמו כולם.
אבל, זו היא בדיוק המטרה של האתר. לקרוא לאנשים הדתיים לזקוף קומה. לא להתכופף, לא לשתוק. לא ולא!!! לזקוף קומה, להתגאות בדרכינו, ולבוז לבוזינו, מנה אחת אפים. שכולם ידעו את האמת, שהם אנשים קטנים קטנים קטנים, גמדים רוחניים.
זה מה שהם.

מה אתה רוצה ממנהל האתר?

המגיב למגיבה | 4/12/2010 11:53:04 AM

מה אתה אומר בעצם, שנאמין בא-ל ובתורתו בלי להאמין במה שכתוב שם? שכר ועונש נכתב שם באופן די ברור כך שיש מקום להאמין שרוע מופיע כתגובה לעשיית עבירות.

מאידך, ברור שיש תופעות של צדיק ורע לו, והא-ל אכן נשגב מבינת אנוש. אחרת לא הייתי מצליח להבין כיצד אני חי במדינה בה שולטים ומנהלים את החיים כופרים ברמת חיים גבוהה תחת כל עץ רענן ונהנים מהחיים, ואף אחד לא משמיץ אותם על בסיס קבוע של 3 פעמים ביום לפחות, מהתקשורת ועד הסטירה, לעומת עושי דברו במסירות נפש שדווקא נהנים מכל הנ"ל במידה גדושה.

שאלת תם לדוס

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 12:07:13 PM

שמעת פעם על הראי"ה קוק? אם כן (ואני משער שכן), האם אי-פעם קראת משהו שהוא כתב? או שגם הוא מבחינתך היה "עם הארץ שמעולם לא פתח ספר, שמתבייש בכיפה שלו, שכיפתו הולכת ומצטמקת"?

תגובת הדוס: הוא לא היה כזה, אבל דרכו הובילה ליצירת אנשים מהסוג הזה, מלבד פלג אחד בשנים האחרונות שהתחיל לחזור לדרך המקורית, ברוח ישראל סבא.
ובאשר לרב קוק עצמו.
אותי לא מענין מי היה הרב קוק. הוא היה תלמיד חכם גדול, בעל כשרונות גדולים ורגש עצום. אבל, לא זה הנושא, הנושא הוא השיטה, ובעיקר, התוצאות. הרב קוק היה אדם יחידי, שכל גדולי ישראל המרכזיים, התנגדו לדרכו. הם מאד כיבדו אותו ברמה האישית, אבל הזדעזעו מהמעשים שלו, שאומנם נבעו מכוונות טובות, אבל נעשו בלי ראיה מפוכחת ומעשית של המציאות. לתופעה הזו קוראים "משיחיות". אדם משיחי הוא אדם שנלהב על רעיון מסוים בכזו עוצמה, שהוא שוכח לחלוטין את מגבלות המציאות. הכוונות שלו היון קדושות ונשגבות, אך דרכו הביאה בסופו של יום לחורבן היהדות, שהייתה שובקת חיים באופן סופי אלמלי מתנגדיו שלא שינו את הדרך הישנה והטובה.
אני יודע עדות אישית, על יהודי נכבד ששאל את הרב שך על הראי"ה קוק. הרב שך ניסה להתחמק מתשובה, אבל אחרי לחצים רבים הוא ענה לו איזה משפט שהמשמעות שלו זה הערכה גדולה מאד לרב קוק. אותו שואל המשיך לנדנד לרב שך, אם כך איך זה שהשיטה שלו הובילה לאן שהובילה. ענה לו הרב שך שהמסקנה היא שאפילו אם אתה גדול, ואפילו אם אתה מאד מאד גדול עדיין - "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך"

הראי"ה כתב ה-מ-ו-ן דברים שלא ינעמו לאזניים שלך

לסטיודנט | 4/12/2010 12:31:28 PM

גם יש מי שטרח לעשות סלקציה בדרך לאזנים שלך, כדי שתחשוב שהוא בצד שלו. בכל אופן, הרעיון של "אחרי רבים להטות" הוא רעיון תורני עתיק. הראי"ה קוק הוא לא היה ברוב, היה קונצנזוס מלא נגדו, אם תרצה, כמו שיטת סטמר היום או הכת המשיחית בחב"ד.

גם הרמב"ם היה במיעוט

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 12:41:19 PM

למעשה, כל מי שהיום מזכירים את שמותיהם בחיל ורעדה - הרמב"ם, הרמח"ל ועוד ועוד - היו בחייהם במיעוט, ספריהם נשרפו והם הוכרזו כאפיקורסים.
אתה לא חושב שזה אמור להגיד לכם משהו גם היום?

תגובת הדוס: א. גם לשיטתך, דבר ראשון זה לא "כל" גדולי ישראל. הרא"ש הרי"ף רבינו תם, רש"י, ר"י, הב"י, הרמ"א, הגר"א, ועוד עשרות שמות, לא היו שנוים במחלוקת כלל וכלל.
ב. הרמב"ם לא היה במיעוט כלל וכלל. הוא היה נחשב גדול הדור כמעט מקיר לקיר, חוץ מקומץ מתנגדים. ישנם כמה נקודות בודדות שדבריו לא התקבלו כי הוא היה במיעוט, בדיוק באותה מידה שיש דברים של הרמ"א והגר"א, ומי לא, שלא התקבלו. מה שקובע בסוף זה תמיד דעת הרוב.
ג. המחלוקת סביב הרמח"ל הסתיימה עם הכרעתו של הגר"א שהיה רבם של ישראל חצי דור אחרי הרמח"ל, וכמוהו כל חכמי ישראל מקיר לקיר. בניגוד לראי"ה קוק שכל חכמי ישראל גם בדור שלו וגם לאחריו התנגדו לשיטתו נחרצות, גם אם העריצו את אישיותו. זה לא חוכמה לצטט כמה משפטי הערכה מהרב אלישיב על הרב קוק. האם הרב אלישיב חוגג את יום העצמאות? האם הוא שלח את ילדיו למרכז הרב? לא ולא, כי אנשים לחוד ושיטות לחוד.

לא מיעוט

מגיב לסטודנט | 4/12/2010 12:49:41 PM

אולי הייתה מחלוקת מסויימת, אבל היה גם קואליציה רחבה, הם לא היו במיעוט. בוודאי לא הרמב"ם, ואפילו הרמח"ל שהיו אי-אילו מתנגדים לדרכו. אם אינני טועה דווקא גדולי הדור דאז היו בצד שלו. כאן מדובר על אדם שכל גדולי ישראל היו בצד האחר. כולם. וחוצמיזה, תראה לאן זה הוביל, 50% התבוללות אחרי ההתנתקות.

שאלה למגיב

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 12:53:54 PM

על איזה בדיוק "חמישים אחוזי התבוללות אחרי ההתנתקות אתה מדבר"?

תגובת הדוס: חמישים אחוז מהנוער הדתי בגוש הורידו את הכיפות, זהו נתון שפורסם באחד הדוחות הממשלתיים אם אינני טועה. המגיב קצת נסחף כשהוא קרא לזה התבוללות.

שאלה למגיב

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 12:53:56 PM

על איזה בדיוק "חמישים אחוזי התבוללות אחרי ההתנתקות אתה מדבר"?

כסטודנט, 50% אתה יודע מה זה?

המגיב | 4/12/2010 1:12:52 PM

יופי! גם אני. התבוללות אתה יודע מה זה? ולהוריד את הכיפה? וההבדל ביניהם?

למגיב

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 1:25:18 PM

קודם כל, אני לא יודע מאיזה אתר תעמולה חרדי הבאת את הנתון של החמישים אחוז.
מעבר לזה, האם מבחינתך הורדת כיפה היא התבוללות? האם לשיטתך יותר מחצי ממצביעי ש"ס, למשל, הם מתבוללים?

קדמני הדוס

המגיב | 4/12/2010 1:34:01 PM

הנתונים הם מדו"ח ממשלתי. מצביעי ש"ס לא הורידו את הכיפה, ההנהגה הציונית בארץ העבירה אותם על דתם בכפיה חילונית ובכפיה לחינוך חילוני. ולמרות זאת הם דווקא כן שמרו על מסורת ועל גחלת. תעיד על כך תנועת התשובה האדירה ואופיה בציבורים אלו, כמו גם מתן כבוד לדת ומצוותיה, וקיומן בכובד ראש.

שונה הדבר מהותה של השלכת הכיפה הסרוגה מראשם של נוער הגבעות ושות' אשר קיבלו חינוך תורני חד-ערכי (אני כמובן מכליל ומגזים קצת) אשר מבטאת השלכת כל הערכים עליהם הם חונכו, השלת עול תורה ומצוות, ואימוץ הדרך הכפרנית על כל המשתמע מכך.

האמת שלא צריך לרוץ עד שם, באופן כללי אחוזי הנשירה מציבורים (איכותיים בחומר אנושי יש לומר, ולמרות זאת) אלו, היא גבוהה לאין שיעור מאחותן החרדית. נתון זה שאבתי מבטאון חינוך פנימי שלהם. לא אחד.

למגיב

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 1:38:17 PM

בלי להיכנס לדיון עמוק, יש הבדל אחד משמעותי:
דתי לאומי ש"הוריד את הכיפה" לא יאכל ביום כיפור.
חרדי שמוריד את הכיפה יאכל ביום כיפור חזיר בפרהסיה.
אז תגיד לי אתה מה עדיף?

תגובת הדוס: ההבדל הוא אחד. החרדי בכלל לא מוריד את הכיפה. האחוז של חוזרים בשאלה בציבור החרדי האוטנטי, הוא אפסי ממש. לעומת 25% אצל הדת"ל, סתם ככה, לא אצל המפונים!!!
עיין כאן -
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1012652.html

לסטודנט

מגיב | 4/12/2010 1:58:13 PM

הלוואי שאתה צודק. זה לא עושה את החברה הזו אידיאלית אבל אולי לפחות זה. לדעתי הפרופיל של נוטשי הדת הוא אלה שראו את הדת יחד עם הגשמת החזון הציוני-רוויזיוניסטי כחלק אנטגראלי, ומשהאחד קרס, גם השני איבד כל משמעות. אשמח להיווכח שטעיתי, אבל כאמור, זה עדיין חמור מאוד מכל בחינה.

לדוס

סטודנט בטכניון | 4/12/2010 2:04:16 PM

אני במקרה מכיר לא מעט חרדים, ויצא לי להסתובב ברחובות ירושלים וביתר עילית, ולראות את עדרי ה"שבאבניקים" שמסתובבים שם. אז בבקשה אל תספר לי על אחוזים נמוכים בציבור החרדי.

תגובת הדוס: תיגש אליהם ותשאל אותם איך קוראים להם, ועוד כמה שאלות מהסוג הזה, ודי לחכימה ברמיזה.
בכל שכונה חרדית יש עשרות אחוזים של בעלי תשובה, ספרדים על פי רוב, ועוד כמה אחוזים יפים של אמריקאים, צרפתים, ומה לא, שאצלהם יש נשירה גבוהה. בציבור האוטנטי, הגרעין הקשה, כמעט שאין נשירה.

לדוס, אתם באמת חושבים שכך תיזקף קומתכם

רועי | 4/12/2010 2:07:00 PM

בכך שתתגאו בדרככם?

אני קורא את מה שכתבת למגיבה אורית, ורואה שם פחד. פחד איום ונורא. מפני מי? מפני מה? מפני משהו שאי אפשר בשום אופן ובשום צורה לגלות או למדוד, ושאינו שונה בכלום ממשהו בלתי-קיים.

אז זו זקיפות הקומה? להצהיר כלפי הכל שאתם בעלי אופי כנוע, מתרפס, לא-מתמודד עם המציאות ולפיכך זקוקים ליישות-על שתמלוך עליכם, שתטיל עליכם את מוראה ושתטבח בכם בכל פעם שאתם מתנהגים לא יפה?

אם בזה אתם מתגאים, אז במקום להשקיע אנרגיות מיותרות בלנסות לזקוף את קומתכם, אולי עדיף שתסובב את אצבעך על רקתך ותרחם עלינו התועים שאנו לא מסוגלים לראות את שהינך רואה.

תגובת הדוס: וואוו, איזו תגובה ענינית. העיניניות במיטבה.

האמת שלא ציפיתי לתגובה אחרת

רועי | 4/12/2010 2:13:33 PM

פרט לטקסטים האוטומטיים שלך.

החילוניות באמת זקופת קומה, אה?

לרועי | 4/12/2010 2:28:17 PM

כן, עכשיו אני שם לב כמה המשפט של "ניקח גורלנו בידינו" הוא נכון ומוצדק. אכן. 62 שנה אין איום קיומי על העם היושב בציון, אין מלחומות אין אנטישמיות בעולם, קל נוח ובטוח לחיות במדינה, לא צריך את הכסף והנשק של האמריקאים, ובעיקר, לא צריך להקשיב להכתבות המדיניות שלהם....

תגובת הדוס: שאלה קטנה לכל "זקופי הקומה". כמה מתוכם בטוחים ללא ספק שמדינת ישראל תהיה קיימת בעוד מאה שנה?

'לסטודנט' ול'סתם אחד בתגובות לעיל.

ל. ברוך | 4/12/2010 2:29:29 PM

ראשית אענה לטענה כי לא היתה התראה, ודאי שהיתה ע"י כל גדולי הדור. ואף ע"י ה'חפץ חיים' עצמו. בעל המ"ב.

בהקשר להכיצד שעוד בטרם פרקו עול היו פוגרומים, הייתם צריכים להתארח בפסח בבית שומר מצוות שם שרו בליל הסדר... "שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו... וכו'"

מה קורה לכם?

א | 4/12/2010 5:48:52 PM

היום זה יום השואה וכמו כן ואנו נמצאים בספירת העומר ומתאבלים על כך שתלמידי ר.עקיבא מתו ממגיפה על שלא נהגו כבוד זה לזה. בואו נפסיק עם מלחמות היהודים ונתחיל לכבד זה את זה, חרדים, דתיים, ציונים, חרדלים וגם חילונים שבע"ה יחזרו בתשובה.

תגובת הדוס: אני בעד. אם אתה משכנע את ווינט להפסיק להיטפל לציבור החרדי, אני בעקבותיהם....

לכבוד הדוס הנכבד

עצוב לי | 4/13/2010 12:10:51 AM

תגובת הדוס: אני בעד. אם אתה משכנע את ווינט להפסיק להיטפל לציבור החרדי, אני בעקבותיהם

התגובה שלך לצערי מעידה על על כך הציבור הדתי היום לא בוגר. לפעמים דברים שאומרים לילדים בגן תקפים גם לאנשים בוגרים נכבדים חכמים ואינטלגנטים. אולי בנקום להגיד כל פעם אל ויכוח מסוים שהשני יפסיק קודם אולי לקחת יוזמה ולהיות בוגר ולומר אני יפסיק ראשון.

להגיד לך תכלס אני בטוח אם החרדים בנקום למרוד בממסד החילוני ולעשות על האש ביום השואה לזכר שישה מיליון יהודים שנשרפו באש המטבחיים באירופה, היו מתפשרים לא אל אורך חייהם אלא אל אופייה של המדינה-אם המדינה תהיה יהודית יותר או פחות כי בתכלס עכשיו זה לא ישנה כי כל מה שיוצא זה רק שנאה והתפוררות של המדינה ומלחמת אחים.אולי נעסוק בקירובב לבבות כמו שחב"ד מנסים ומהווים מודל נאצל ומתנדבי מד"א שלא זוכים להערכה שלה ודי מתעלמים מהם ומתייחסים רק לרע והשלילי. ובבקשה אל תגיד לי מה אם הצד השני של המטבע כי בו נהיה בוגרים ונאמר תכלס רק ציבור שהולך בדרכה של התורה יכול לעשות שינוי ולא ציבור מבולבל שלא מצא את דרכו ולא ימצא.

עוד משו תראה את התעקשות של המתנחלים על השטחים של א"י רק חבל שבגלל התעקשות זו תהיה מלחמת אחים ובסוף לא ישאר שם דבר. לך תגיד להם אבל הם מעדיפים להיות צודקים מאשר חכמים,בוגרים וכנראה כתוצאה מהצדק שלהם שכביכול מתאים לדרישה אחת בתורה הם שכחחו את כל שאר התורה פשוט חבל!!!

תגובת הדוס: דבר ראשון אני מסכים איתך ואינני חושב שאנחנו כחרדים צריכים למרוד במדינה, חס וחלילה. עלינו לדרוש את טובת המדינה כמו כל אזרח הגון, עלינו לדאוג ככל האפשר לשיגשוגה מכל הבחינות, ולא כמו הסיקריקים ממאה שערים שרק מחפשים איך לריב עם המשטרה. אבל בתנאי אחד, שכל זה נכון עד הרגע שזה מגיע לפגיעה אידאולוגית בדרך התורה. אסור סתם לעשות הפגנות על כל ויכוח קטן, אבל בנושאים עקרוניים אנחנו צריכים להיות זקופי קומה ולא להיות אסקופה נדרסת. המציאות הוכיחה שמי שלא יודע לעמוד על העקרונות שלו בגאון, בסוף עושים ממנו קרקס, עיין ערך הציבור הדת"ל, אחינו ואחיותנו האהובים, שהגיעו למצב נורא. גם המצב של חב"ד, שאתה מציג אותם כמודל לחיקוי, הם ממש לא מודל לחיקוי, ואני לא צריך לספר לך למה.
לגבי המתנחלים, מה אומר לך, ודאי שאתה צודק. קשה לדון אותם, בסך הכל מסכנים גדולים. היו אנשים חסרי אחריות שהכניסו אותם לבור עמוק.

תוספת

אהרון | 4/13/2010 10:27:08 PM

מעשה בילד שלמד בבית ספרו את לוח הכפל, שיננו פעם, פעמים, ושלושה עד שידעו בעל פה. בא לביתו, וסיפר בהתרגשות את ההישג הלז, אמרה לו אימו: "האם בטוח אתה שלוח הכפל אמיתי ? שמא יש בו טעויות רבות ? ישבו שניהם שבעה ימים ושבעה לילות, חישבו וחישבו עד שהגיעו למסקנה: לוח הכפל אמיתי. ! הלך הילד לחנות המכולת, להרוות את צמאונו הרב מהשבוע שעבר עליו, וקנה לעצמו בקבוק גזוז, אך לצערו לא היה בידו מטבעות פשוטות, וע"כ נאלץ הוא לשלם בשטר, קיבל את העודף המגיע לו, וצעד בשמחה לביתו. משהגיע לביתו, חישב לעצמו את המחיר שעליו לשלם, ואת היתרה הנצרכת להיות בידו, לפי לוח הכפל שאותו כאמור ידע בע"פ. ולפתע, שוד ושבר, העודף שבידו, חסר כמה מטבעות מהעודף שבחשבונו עלה שצריך להיות בידו. החל פוער את פיו כנגד לוח הכפל מקלל ומגדף: "נוכל שכמוך, שקרן לדעתך עלי לקבל הרבה עודף, ראה קיבלתי מעט מאוד" ישב ובכה זמן רב. לפתע, שמע הוא את לוח הכפל זועק לעברו: "אינני מבין, הרי חישבת ובדקת אותי היטב, וראית שדברי נכונים ואני קיים בצורה מדוייקת, איך ייתכן לקלל אותי ולומר שאני שקרן, אלא שהעודף שבידך פחות מדברי, זה אינו אלא קושיא. דע לך כלל גדול שישמש אותך בחיים, דבר שהוכח בוודאות קושיות עליו, אינם פירכות אלא אי הבנות, לכשיבוא אליהו יתרץ לך את קושייתך מאי הבנות אין בונים הוכחות"

תגובת הדוס: נאה מאד. אם כי לדעתי במקרה של השואה אפילו אי הבנה אין פה, אלא רק הוכחה גמורה, אצבע אלוקים, וגילוי שכינה, עין בעין.

אחד הפוסטים הנוגעים באמת

שי | 4/14/2010 8:55:14 AM

יש כאן מאמרים רבים של הדוס שמנסים להיות הגיוניים. המאמר הזה איננו אחד מהם.
מאוד קל להאשים אנשים שמתו לפני שלושה דורות שהם היו חוטאים וסטו מדרך תורה, מעט קשה יותר להביא הוכחות.
היכן הן ההוכחות אדון דוס? אל תבלבל בין סובב ומסובב, השואה איננה הוכחה שהאנשים חטאו.

הנה מספר פסקי דין של רבנים שניתנו בתקופת המלחמה.

רעב. הרב יהושע משה אהרונסון השתתף במצעד המוות מבוכנוולד לטרזינשטאט. הרעב היה כבד. בספרו "על מרורות" מספר הרב אהרונסון, לימים רבה של פתח תקוה, שהנאצים הטילו עונש מוות אפילו על אכילת העשבים בדרך כדי שלא יחוסל המרעה לבהמות. אחד מידידיו פנה אליו וניסה לשכנע אותו שיתיר לאכול את גופת אחד המתים, בטיעון שהשחרור מתקרב וחבל על כל מי שימות ברגע האחרון. "התחלתי לבכות", מספר הרב, "ונהמתי מקירות לבי: 'ריבונו של עולם, קח את נפשי ואל תביאני למדרגה נמוכה זו'". הוא הסביר לפונה שאמנם נראה שפיקוח נפש מתיר אכילת אדם, אבל יש חשש שאם יתיר לאכול גופות, יהיו מי שירצחו אחרים כדי לאכול אותם, וגם שייתכן שהנאצים יבחינו במעשה ויהרגו את האוכלים.

בכי. פסק ההלכה הזה, מופיע בתקליטור "שו"ת שואה", שהוציא מכון "נתיבי ההלכה". התקליטור כולל פסקי הלכה מתוך155 ספרים, חלקם נדירים מאוד. הדילמות הנוראות שאיתן התחבטו הרבנים בשואה ממחישות את הזוועות. אולי הפסק שמאפיין ביותר את הדילמות האלה הוא זה שדן בשאלה, מה דינו של תינוק בוכה בבונקר שבו מתחבאים יהודים בשעת חיפוש של הנאצים? בין הפוסקים קיימת הסכמה רחבה, שלתינוק כזה שעלול להסגיר בבכיו את כל הנוכחים, היה דין רודף. לכן היה מותר לסתום את פיו באמצעות כר, גם אם הדבר יביא למותו.
לכל מי שחושב שמדובר במצב חריג מביא הספר "השואה במקורות רבניים" שהוציא ב-1995 חוקר השואה ד"ר אברהם פוקס, מספר דוגמאות. האדמו"ר ממונקטש סיפר בדרשה ב-1943 על בונקר מחבוא, שבו ילדה אשה בלי להוציא אנחה מפיה, שכן בחוץ הסתובבו משמרות של האס-אס. לאחר הלידה החל התינוק לבכות, ואי אפשר היה להרגיעו. שני רבנים שהיו בבונקר פסקו, כי מותר להרוג את התינוק, כי הוא מסכן את הנמצאים בבונקר. האדמו"ר סיפר שאיש מהנוכחים לא היה מוכן לעשות זאת, והאם היא שהמיתה את ילדה.

יחסים. הרב אהרונסון, הורה לא לקיים יחסי מין בזמן המלחמה, אפילו כשמדובר בזוג חשוך בנים. זאת, משום שנשים הרות וילדים היו הראשונים בתור להשמדה. אברך פנה לרב מרדכי רוטנברג מאנטוורפן וספר לו שאשתו פוחדת לקיים יחסים מחשש שתתעבר. רוטנברג פסק שעדיף להתנזר לגמרי מאשר לקיים יחסים ב"ימים בטוחים". בגטו קובנה נודע שהנאצים מוציאים להורג אלמנות וילדיהן. הנשים מיהרו לחפש להן בעלים, אבל הרבנים התלבטו אם מותר להם לסדר קידושין אם הנשים אינן יכולות לטבול במקווה. בסופו של דבר הוחלט להתיר את הנישואים, אך לאסור על בני הזוג החדשים לקיים יחסי אישות.

אונס. הרב יהושע מנחם אהרנברג (שהיה לאחר השואה רב מחנות הפליטים בקפריסין) פסק שמותר למסור אלמנה הידועה כמופקרת לידי גנרל נאצי החושק בה, כדי לעכב את משלוח יתר בני העיירה להשמדה.

תפילה. המפיץ של התקליטור, משה חסיד, מסביר שהמיוחד בפסקי ההלכה מהשואה הוא ש"הרבנים לא ישבו עם לשכה ותאורה וארון ספרי הלכה". הפסקים ניתנו במחנות ובגטאות, לפעמים בחטף ובעיצומה של עבודת פרך. רבים מהרבנים שפסקיהם הועלו על התקליטור נרצחו במחנות. לכן התקליטור הוא גם מפעל הנצחה. הניסיון לקיים חיים על פי ההלכה היווה סמל של דבקות באורח החיים היהודי ובצלם אנוש. הרב צבי מייזליש, שהיה באושוויץ וניצל, דן בשאלה האם מותר לאנשי גטו קובנה להתפלל בציבור, לאחר שהנאצים קבעו עונש מוות למי שיעשה זאת. הוא פסק שמדובר בגזירת שמד שמצדיקה מוות על קידוש השם, והתיר לא רק להתפלל אלא גם לתקוע בשופר.

נכות. האם מותר ליהודי לסייע בניסויים שנערכו ביהודים ולהטיל בהם מום? בן זמרה סבור שאם ברור שסירוב פקודה יביא למוות, ייתכן שמותר לבצע את הניסוי, שכן מדובר בהטלת מום בלבד מול מוות. אחד מראשי הגטו נדרש על ידי הנאצים להסגיר לידיהם אדם מכובד ששמו כהנא. סירוב היה עולה בהריגת עשרה יהודים. האיש הסגיר אדם אחר, מפגר, שאף שמו כהנא. אחרי השואה שאל אם נהג כהלכה. הרב מצליח מזוז מתוניס קבע: "אין ספק שזהו עוון. לא מצאתי לו שום זכות".

שוחד. הרב צבי הירש מייזליש, שניצל מאושוויץ, מספר על 1,400 נערים במחנה שנבחרו להישלח לתאי הגזים. אב שבנו היה בקבוצה זו שאל את הרב אם מותר לו לשחד את השומרים כדי שישחררו את ילדו היחיד, בידיעה שמיד יילקח ילד אחר במקומו. מייזליש השתמט מתשובה בטענה שאין לו ספרים, אין רבנים אחרים להיוועץ בהם ובאושוויץ אין גם יישוב הדעת הדרוש לפסיקת הלכה. האב הבין את הרמז ואמר: "יישרף ילדי על פי התורה וההלכה, והריני מקבל זאת באהבה ובשמחה".

הצטיינות. הסיפור הקודם וגם הבא לקוח ממקור חשוב אחר לפסקי הלכה בשואה, הספר "אותיות של אש" של איתמר לוין, ספר שמשתמש בשאלות ההלכתיות כעדויות לתאור המציאות הבלתי אפשרית של השואה. באותו משלוח לתאי הגאזים שעליו מספר "אותיות של אש", נכלל גם הנער משה רוזנברג, עילוי גדול. נער אחר שלמד עם רוזנברג בישיבה, עקיבא מאנן, הודיע לרב מייזליש שהחליט לפדות את העילוי משה בכסף וללכת לתאי הגזים במקומו. הוא הסביר: "אינני יכול למצוא מרגוע לנפשי שמשה'לה יישרף ואני הנבזה, שאינני מגיע לכפות רגליו, אתהלך בין החיים". הנער הסביר גם שכל בני משפחתו כבר נספו וממילא אין לו חפץ בחייו. כל שביקש הנער מרבו היה הבטחה שלא יאבד את חלקו בעולם הבא, אך הרב סרב להעניק הבטחה זו.

התאבדות. הרב אפרים אשרי, מרבני גטו קובנה, התיר לאחד מנכבדי הקהילה להתאבד כדי לא לראות כיצד נרצחים בני משפחתו באחת האקציות. בספרו "שאלות ותשובות ממעמקים" מספר אשרי ש"הרוצחים הגרמנים היו נוהגים להרוג את הבנים לעיני אבותיהם ואת הנשים לעיני בעליהן". אשרי הורה, עם זאת, למבקש להתאבד לא לפרסם את הפסק כדי שהדבר לא יהפוך לתופעה. אותו רב גם התיר לאשה מגטו קובנה לעבור הפלה, בגלל האיסור שהוציאו הנאצים על נשים יהודיות להתעבר והחשש שהנאצים יהרגו את האשה ואת תינוקה.

המתת חסד. באחד ממבצעי החרמת הרכוש שערכו הנאצים, שבו הורו למסור להם כל פריט העשוי פרווה. כשבחיפושים נתגלה בכל זאת כובע פרווה, הוציאו הנאצים להורג בעינויים נוראים שלושה קשישים. קצין נאצי הציע לבנו של אחד מהם לקצר את ייסורי אביו ולהרוג אותו בירייה תמורת שעון זהב. הבן הסכים להצעה, ולאחר השואה שאל אם נהג כהלכה. נשיא העדה החרדית המנוח הרב יצחק יעקב וייס פסק שאין מדובר בעבירה.

תמיד ניתן לטעון שהצדיקים הבודדים הללו הינם מתי מעט מתוך 'ים של כופרים מתבוללים' אבל זוהי השערה בלבד, שאיננה נתמכת בנתונים.

סיפור אישי. משפחתו של סבא שלי גרה על גבול פולין רוסיה, הם היו שומרי מצוות, סבא שלי היה הכבשה החילונית השחורה ויצא לרוסיה לעבוד. כשהנאצים כבשו את פולין הגבול נסגר, כל המשפחה של סבא שלי נרצחה, סבא שלי (החילוני הגמור) ברח.

האישום כאילו היהודים נרצחו בשואה כיוון שסטו מדרך תורה רק מעיד על המפלצתיות של האמונה הדתית שלך מר דוס, אפילו יותר מפלצתי מהרב עובדיה יוסף שטען כי הם נענשו על כך שחטאו בגלגול הקודם.

תגובת הדוס: מה הוכחות? אתה צריך הוכחות שהיהודים סטו מדרך התורה? לא שמעת על ההשכלה? אתה לא יודע שכמעט כל הנוער באירופה למדו בחינוך חילוני? איפה אתה חי? רוב החרדים באירופה, הילדים שלהם כבר היו חילונים. מכל עיירה היה ילד חרדי אחד או שניים. וכשישראל חוטאים, צדיקים נענשים מפני שלא מחו. אבל הרוב הגדול, כמעט כולם, היו בדרך החוצה.

סיפור אישי

אישי | 4/14/2010 10:07:26 AM

דווקא סבתי הייתה בוורשא, מעוז החרדיות וחסידות גור, (שלא כמו בגרמניה, אם ההשכלה בה כמעט לא היו חרדים) ואפילו שם, כך היא מספרת, תמונה רגילה של משפחה כללה אב/סב חבוש כיפה, ואילו הדור הצעיר היה פוקר.

האם תורת הגלגול אינה שומטת את היסוד לדעה נחרצת זו?

תם | 7/19/2010 3:23:37 AM

הלא תורה זו היא המיישבת את הסתירה בין המציאות שלעתים אינה עולה בקנה אחד עם הנאמר בתורה עשה טוב קבל טוב, עשה רע קבל רע?

צריך הסבר

יהודי פשוט | 11/28/2010 12:17:18 AM

מאמין בקב`ה נקודה.יהודי פשוט שעובד למחייה כך שאני לא מומחה גדול לפילפולים ומציאת מקורות מתאימים לכל דבר.אך יש לי בעיה עם ``צדיק ורע לו רשע וטוב לו`` שמבקש אני הסבר. למה נענשו יהודים רבים שכן שמרו תורה ומצוות וכן תינוקות שלא חטאו מעולם.בתורה הקב'ה העניש את הרשעים כמו עדת קורח לבדם למה כאן את כולם. יהודי פשוט

תגובת הדוס: יש "צדיק ורע לו" ברמה האישית ויש ברמה הלאומית. בתורה לא מובטח שאדם פרטי שיהיה צדיק יהיה לו טוב, אבל מה שכן מובטח שעם ישראל ברמה הלאומית יהיה תמיד לפי זכויותיו. ברמה האישית היו בשואה מקרים של צדיק ורע לו, אבל ברמה הלאומית זה היה רשע ורע לו.
הנושא של צדיק ורע לו ברמה האישית זה נושא שצריך לכתוב עליו מאמר בנפרד כשיהיה לי זמן, מי שרוצה לראות במקורות, הרמב"ן דן על זה באריכות בתורת הגמול.

תיקון קל

תם | 11/30/2010 11:11:24 PM

ספרו של הרמב"ן נקרא "תורת האדם", והוא מחולק לשערים, בתוכו יש שער הנקרא "שער הגמול".
דוס יקר, לא זכיתי לתגובה על שאלתי האם תורת הגלגול אינה סותרת בעצם את קביעתך הנחרצת, הלא יתכן שבעצם הקב"ה ריכז בדור אחד של השואה את כל האנשים שהתחייבו מיתה ויסורים מגלגול אחר. אם ישנה כזו אפשרות, אזי ה"הוכחה" שלך כבר אינה הוכחה

תגובת הדוס: אם אתה מאמין בגלגול, אתה כבר לא זקוק לשום הוכחות. ואם אינך מאמין בכלום, הרי ההוכחה קמה וגם ניצבה.

ההודים מאמינים בגלגול

תם | 12/15/2010 11:00:41 AM

ואינם מאמינים באל אחד.
ולעצם הענין לא ענית כלום.

השואה באמת לא מובנת כלל וכלל

רעות | 5/1/2011 3:43:42 PM

אל תתימרו לחשוב שיש תשובה ברורה לשואה. זה לא מובן!!!
אמר אחד הרבנים בדורות הקודמים: "לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים כזה שאני יכול להבין את מעשיו". אנחנו חלק קטנטן מתצרף ענק של שנות ההסטוריה. אתה לא יכול להביט דרך חור קטן של מנעול על חדר, לראות עט כותב ולהסיק שהעט כותב מעצמו בלי יד/ אישות מכוונת. אנו לא יכולים לראות פסיק קטן מההסטוריה כדוגמת השואה ולנסות להבין דברים. אלוקים הוא זה שמנהל ביד רמה את העולם מהלך אחר מהלך. לפעמים חלק מן המהלכים לא ברורים וזה טבעי מאד למי שרואה רק חלק קטן. זה כמו שתבוא לטכנאי מכונות כביסה באמצע עבודתו לתקן המכונה תראה אותו מפרק חלקים ותאמר- למה אתה הורס?? זה חלק משלבי התיקון!

תגובת הדוס: צר לי לחלוק עליך. אני סבור שאין דבר יותר מובן ופשוט מהשואה.

קישורים חשובים בענין "היכן היה אלוקים בשואה?"

מישהו | 1/2/2012 10:10:31 PM

הרב דוב שטיין, מאמר "חשיפה: נמצא 'היכן היה אלוקים בשואה":
http://www.reader.co.il/article/16488/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94
הרב יוסף בן פורת, הרצאת וידיאו "איפה היה אלוקים בשואה":
http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=9254

לא זו בלבד שבתורה ישנם נבואות מפורשות...

מישהו | 1/2/2012 10:24:22 PM

..על השואה, אלא יתירה מזו, שהתנ"ך מתנבא אפילו שישאלו "היכן היה אלוקים בשואה?". וכך נאמר
בתורה ספר דברים (לא טז): וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה:

אגב, בצופן התנכ"י מילת "השואה" נתגלתה בדיוק בפסוקים האלו!!! תראו כאן:
http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=890

תגובת הדוס: תודה.