הציות לרבנים, על מה ולמה.

מאת: הדוס | 4/14/2010 השקפה תורנית

הנושא של הציות לרבנים הוא נושא שמרגיז מאד את שונאי היהדות החרדית. מה לא נאמר, ומה לא סופר, קללות ובדיחות, השמצות והכפשות. הרבנים הם פנאטים, הרב ההוא הוא טיפש, השני כבר סנילי, והשלישי הוא בכלל מובל ושבוי בתוך קבוצה של עסקנים אינטרסנטים. ישנם אתרי אינטרנט שהפכו את המלחמה ברבנים ללחם חוקם, כמו ווינט יהדות. לא עובר יום יומיים בלי איזה כתבה היסטרית על הרב אליישיב.

בואו נחשוב לרגע, אחי היקרים, למה הם קופצים, מדוע הם מתרגזים. זה ממש לא מובן. הרי אם הם באמת צודקים, והם באמת משוכנעים למשל שהרב אלישיב הוא אדם חשוך שלא מבין ענין, מה אכפת להם שהוא מוביל את היהדות החרדית? מה אכפת להם? הרי זה בדיוק להיפך. אם אני יש לי איזה שהוא יריב באיזה שהוא נושא, למשל, אם אני מאמן של קבוצת כדורגל, ואני רואה שהקבוצה המתחרה שלי הולכת לבחור מאמן טיפש, חולני, חסר ניסיון, אני שמח או עצוב? אני רוקד משמחה. מצוין! טוב מאד! מצדי שישימו עז בראשם. אדרבה. אם הם כל כך שונאים את היהודים החרדים, אז למה הם מתרגזים, הרי הרבנים הטיפשים יקחו אותנו היישר אל תהום הנשיה. להיפך, הם היו צריכים לעודד אותנו לשמוע דווקא בקול הרב אלישיב ובקול האדמורים. מה הלחץ. הלחץ הזה מראה שהם מבינים היטב היטב, הרבה יותר טוב מאיתנו, שהציות לרבנים הוא הוא סוד קיומנו. שהרב אלישיב הוא זה שבחכמתו עושה מהם לעג וצחוק. הוא, הזקן ממאה שערים, הוא וחבריו הרבנים, השפופים עלי גליונות עתיקים, הם אלו שמסכלים את מזימותיהם פעם אחר פעם. לאנשים האלו יש מסורת של אלפיים שנה איך מנהלים את הציבור החרדי. את הציבור החרדי לא מנהלים עם "מחקרים מדעיים", כל המחקרים הללו את כולם תשא הרוח, כפי שראינו את התמוטטות הקומוניזם שהושתת על סברות כרס של אנשים מוכשרים. ציבור מנהלים עם ניסיון וחוכמת חיים. לנו יש ניסיון של אלפי שנים איך מתנהלים במצב של מיעוט.

כאשר אנחנו רוצים למדוד הצלחה של שיטה, הדרך הטובה ביותר זה מבחן התוצאה. ולכן, אם אנחנו רוצים לבחון את הציות לרבנים, הבה נבדוק את תוצאותיה של השיטה. מה היה לנו.

הציבור החרדי מונהג כבר אלפי שנים על ידי הרבנים. באותם אלפי שנים עבר הציבור החרדי כל צרה וקושי אפשרי. זהו הציבור השנאוי ביותר בעולם כולו. הרי העם היהודי הוא העם השנאוי והנרדף ביותר. בתוך העם היהודי החרדים הם האנשים הכי שנואים, אז אנחנו הכי שנואים בעולם. כשחז"ל דברו על כבשה אחת בין שבעים זאבים הם לא התכוונו למשל ומליצה, אלא דברים כפשוטם ממש. ואנחנו שרדנו את כל זה. אמנם גרמו לנו נזקים לא פשוטים, אבל אנחנו קיימים. כשכבשה אחת מצליחה לברוח מעדר של שבעים זאבים, גם אם היא יוצאת שרוטה וחבולה, עדיין הניצחון הוא בלתי נתפס. איך שרדנו? מי הנהיג אותנו? הרבנים. כן כן, אותם רבנים שפופים מרחוב חנן 10 הם אלו שהנהיגו אותנו לכל אורך ההרפתקאה המסוכנת של הגלות. הם אלו שניצחו את הפרסים, הרומאים, הכנסיה, המשכילים, את בן גוריון, את כולם. הם יושבים בפינה שלהם אלפי שנים וצוחקים על כולם. כשהוקמה מדינת ישראל היה נדמה שהחרדיות הולכת להיעלם, גם המשפחות החזקות ביותר התחילו לשלוח את ילדיהם למסלול של ישיבה תיכונית, שהדרך משם לצבא והחוצה היא קצרה מאד. עברו להם שישים שנה, והנה הגלגל התהפך. הישיבות הוציאו מקרבם דור חרדי חדש, זקוף קומה, גאה בדרכו. מי שמפחד היום על עתידו הוא לא החרדי. איך זה קרה? מי עשה את המהפך הזה? את זה עשו הרבנים, האדמורים, וראשי הישיבות. הם ורק הם. וזו הסיבה ששונאינו ומשטיננו כל כך מתעבים אתך המימסד הרבני. בטח שישנאו. כל אחד שונא את האויבים שלו, מה השאלה.  בשיטה הזו היא שיטה שמצליחה, שיטה עם קבלות. אפשר לומר בקורת, אפשר לומר אולי אפשר אחרת, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח. גדולי ישראל סימנו לעצמם מטרה בלתי אפשרית, והם הצליחו בה בניגוד לכל הגיון והסתברות.

וכששיטה עובדת כל כך טוב, אנחנו לא נחליף אותה לנצח.

תגובות

אלפי שנים?

רועי | 4/14/2010 2:18:24 PM

חרדים קיימים כבר אלפי שנים?
אני בספק גדול אם אברהם, יצחק ויעקב, לו חיו בימינו, היו מזהים בכלל את החרדים כצאצאיהם.

ושוב- אין ולא יכולה להיות למאמין זקיפות קומה. אל תתאמץ לתשכנע את עצמך. מי שמאמין בקיומו של אלוהים תמיד יהיה כנוע כלפיו ונפחד ממנו. כן, הוא ישרוד, אבל תמיד יתהלך בפחד.

תגובת הדוס: מאז תום עידן הנבואה, ההנהגה עברה לידי החכמים.
בעוונותינו הרבים אינני יודע אם אברהם אבינו היה רואה בנו יהודים, אבל בך הוא וודאי לא היה רואה יהודי.
רבינו יונה כותב על הפסוק "יראת השם תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה", שהטבע הוא שהדאגה והפחד מזיקים לשלוות הנפש והורסים את הבריאות, חוץ מפחד אחד שגורם לאדם להיות מאושר, לבריאות, ולאריכות ימים, שזה הפחד מהבורא.

חבל שאתה נכנס לתוך שדה מוקשים,

אחד מתוך המחנה | 4/14/2010 3:50:38 PM

שנראה לי, שאפילו עליך, עם כל הבטחון העצמי שאתה מפגין בדרך כלל, הוא מעט גדול.
כל מה שקורה בשנים האחרונות סביב המושג של "דעת תורה", והצורה שהוא מוצג לציבור, מעורר ספיקות גדולים כמעט אצל כל אחד (אל תטרח לשלוח לי פה עקיצה, זה יחליק מעלי); חבל שבימים רגישים כאלו תתעסק בנושא.

תגובת הדוס: שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שגם על כל גדולי ישראל בכל הדורות היו בדיוק את אותם טענות. אבל במבט למפרע, כולם דברו והם הצליחו. אתה חושב שעל החזו"א לא אמרו את זה? אבל הוא הצליח לבנות את עולם התורה מחדש. וככה בדיוק, אבל בדיוק, היה עם הרב שך, והרב מבריסק וכווווווולם.

לא ידעתי של"חזון איש" היו נכדים...

אחד מתוך המחנה | 4/14/2010 4:32:05 PM

רד מהטיעון הזה - שתמיד ביקרו את הגדולים. זה מטבע עובר לסוחר בשיחות עם החילוניים, אצלינו זה לא יעבור. לגדולים של פעם היו משבק"ים מפוקפקים שניהלו להם את החיים?? לחזון איש היו נכדים היפר אקטיביים ותוקפנים שקבעו בשבילו מי יכנס, מה הוא ישמע ומה הוא יפרסם החוצה?? מכיוון שגם אחרים - שלא ממחנינו - נכנסים לאתר, לא אתבטא במילים מפורשות יותר. ובכלל, אין ברצוני להוליך את הדיון למקום שלא התכוונת אליו.

תגובת הדוס: תפתח את עיתוני המשכילים מלפני מאה שנה, ותראה את אותם מילים על החפץ חיים, כאילו עשו העתק הדבק מבחדרי חרדים. היום את ספרי החפץ חיים לומדים בכל בית יהודי, ואותם עיתונים מעלים עובש בארכיון של הספריה הלאומית. עוד מאה שנה ילמדו את התשובות של הרב וואזנר והרב אלישיב, וכשתגיד "בחדרי" לא ידעו על מה אתה שח. מבטיח לך.

המשך

הדוס | 4/14/2010 4:39:40 PM

כהמשך למה שעניתי לתגובה הקודמת אני רוצה להדגיש נקודה חשובה.
אני לא תמים. ממש לא. בתוך עמי אני יושב ואני מודע היטב לבעיות הקיימות בציבור החרדי. יש לי בהחלט הרבה בקורת על הרבה דברים, אבל, אני חושב שהציבור שלנו הוא קצת אוהב יותר מדי להתמרמר ולחיות כל הזמן עם בקורת עצמית. צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, שהיא הרבה יותר מחצי כוס, אלא כמעט כוס שלמה. בסך הכל המצב של הציבור החרדי היום הוא המצב הכי טוב מאז הקמת המדינה. אנחנו התאוששנו מההלם של ההשכלה הציונות והשואה, אנחנו ציבור ענק עם כח וכבוד, שנמצא כל הזמן בסימן עליה אחרי מאות שנים של חורבן וכירסום מתמשך. ולכן, עם כל הטענות והבקורת, אסור להגזים.
אני וידע שיש כאלו שיסתכלו על הדברים שכתבתי כאילו אני איזה תמהוני, אבל מי שמסוגל קצת למחשבה עצמאית יכול להיות שדווקא כן יסכים אתי.
אותו דבר לדעתי גם ביחס למדינה. התקשורת כל הזמן נותנת תחושה של מירמור, על המדינה המושחתת והרקובה וכו' וכו'. הכל נכון, אולמרט גנב, והיו מחדלים במלחמת לבנון השניה, אבל בסך הכל מעולם מדינת ישראל לא הייתה במצב טוב יותר, מבחינה כלכלית. אלא מה, שהתסכול זה חלק מהתרבות היהודית עוד ממדבר סיני, ואצל החרדים זה חזק במיוחד.

הלוליינות הלוגית שאתה עושה

אחד מתוך המחנה | 4/14/2010 6:25:03 PM

לא הייתה מביישת את הפרקליטים של אולמרט...
אנחנו לא ממחנה המשכילים, כשמי כן אני - אחד מתוך המחנה. מה שהמשכילים טענו בשעתו, לא רלוונטי לדיון הזה כלל. אני מדבר אך ורק על מה שנשמע בתקופתנו ב ת ו ך ה מ ח נ ה, בקולות רמים, ולזה אין תקדים.

תגובת הדוס: אין תקדים? אתה יודע איך הבעלי בתים שהגיעו מאירופה הסתכלו על מהפיכת הישיבות של החזו"א? הסתכלו עליו כמו מתאבד שיעי. היו בטוחים שהוא ממוטט את שרידיו האחרונים של הציבור החרדי. הרבה יותר גרוע ממה שאומרים היום. היום אנחנו יודעים שהוא הציל את היהדות ממות בטוח.
ומה אמרו על הרב שך אתה יודע? היום ההיסטוריה משוכתבת, הכל טוב ויפה, כי הוא הצליח, אבל בהתחלה זה היה אחרת לגמרי.
מה אומרים? מי אומרים? אתה הולך אחרי העדר כמו עז? תחשוב קצת.

טוב שהגענו לשורה התחתונה

אחד מתוך המחנה | 4/14/2010 7:05:10 PM

רק נותר לברר, מי משנינו היא העז ההולכת אחר העדר...

תגובת הדוס: העדר נמדד לפי הרוב. אם הרוב חושבים א' אז זהו העדר, אם הרוב חושבים ב' אז מי שחושב ב' הוא זה שהולך אחרי העדר. לצערי הרוב חושב כמוך, כך שמי שהולך אחרי העדר זה לא אני אלא אתה.

הערה קטנה

חיים | 4/27/2010 1:14:32 PM

שיבחתי אותך על האתר , ואני לא חוזר בי
למרות שאני לא מהמגזר שלך .
השאלה היא בכתבה הזו אתה משבח את הרבנים
ששמרו על הציבור החרדי והצלחתו .
אבל האם אין להם אחריות כלפי העם כולו .
העם ברובו הגדול עבר תהליך חילון (מחריד גם מבחינתי ) הלזה יקרה הצלחה ?? האם אין לרבנים כל אחריות לתהליך הזה ??
ממתי רבנים דואגים רק לפלג קטנטן בעם ולא לעם כולו .
העם כעם שמח מאוד במדינת ישראל .
האם אין דרך של הציבור החרדי להראות השתתפות כלשהי בשמחה זו (אם כבר מדברים על כוסות מלאות וחצי מלאות )
האם לימוד התורה בציבור החרדי ובציבור שומרי המצוות לא הרוויח משהו מהקמת המדינה ?
האם אין מקום לשמוח על זה שעקרונית גם אתה יכול להשפיע על הנהגת מדינת ישראל ?
בכתבותיך אתה מכליל את הספרדים (ש"ס ) בחרדים , מדוע בכל זאת הם החליטו להפרד בכנסת מכם ?

תגובת הדוס: השאלה של ציבור חרדי מול כלל ישראל זה השורש לרוב הויכוחים והמחלוקות הפנים חרדיות. מצד אחד יש את השקפת הנטורי קרתא שלדעתם אנחנו צריכים לדאוג לעצמינו, ותו לא. הסיבה לזה היא יאוש מוחלט מהצלת העם, דבר שהוכח כלא נכון בעשורים האחרונים. אין ספק שאם היינו מגיעים למסקנה שהעסק אבוד היה עלינו לבנות לעצמינו את תיבת נח הרוחנית, ולתת לעם לגווע במימי המבול. מצד שני עומדת הדרך של זרמים אחרים כמו חב"ד שגורסים שקירוב רחוקים מעל הכל. חב"ד משלמים על זה מחיר כבד, אבל לדעתם המחיר שוה את התוצאה. באמצע, עומדת הגישה של רוב גדולי ישראל, הן החסידים והן הליטאים, שהגישה צריכה להיות מאוזנת. עלינו לדאוג לעם ישראל אבל להיזהר מאד שזה לא יבוא על חשבון ההשקעה הפנימית. אל תשכח שאם לא יהיו תלמידי חכמים גדולים, וצדיקים, אז בדור הבא לא יהיה מי שישמור על היהדות, הכל יקרוס.
אתה מזכיר את ש"ס. אתה יודע מי הקים את ש"ס? הרב שך והסטייפלר. בבחירות הראשונות של ש"ס כל הליטאים הצביעו לה, אחרת היא לא הייתה קיימת. בשביל מי הרב שטיינמן והאדמו"ר מגור נסעו לחו"ל כדי לאסוף כסף? לישיבות? לכוללים? לא ולא. בשביל חינוך תורני לציבור המסורתי. זה לא נכון שאנחנו לא דואגים לכלל ישראל. ודאי שעלי אישית זה לא נכון. אני משקיע באתר זמן וכסף, לא קבלתי שום טובת הנאה אישית, אני לא מתכנן לכתוב את השם שלי באתר כך שלא יצא לי מזה כלום. בשביל מי אני עושה את זה? לעצמי? לילדים שלי? אני יכול לעשות הרבה דברים באותו זמן.
לגבי מדינת ישראל, בא תבין נקודה חשובה. בציבור החרדי אין למשל שום ציון לשואה. האם אני לא כואב את השואה? כל הסבים והסבתות שלי מכל הצדדים הם ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחותיהם ועברו את השואה בצורה קשה במיוחד, ולא אעשה לך עכשיו רע על הנשמה עם תיאורים לא פשוטים. לאבא שלי היו אחים שנרצחו בשואה, אבל אני לא מציין את זה, כי המדיניות של גדולי ישראל בדורות האחרונים היא שאנחנו כל כל קטנים שאין לנו סמכות לתקן תקנות חדשות, אפילו לא להוסיף קינות בתשעה באב על השואה. ולכן, גם אם הקמת המדינה הייתה באמת אירוע חשוב וחיובי, עדיין אנחנו לא היינו מציינים אותו.
אני משתדל מאד שהאתר לא יהפוך לזירת ויכוחים פנים חרדיים, אני רוצה שפה יהיה מקום של "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו" ו"חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי מצוותיך", ויכוחים זה דבר חשוב, עם ישראל לא היה עם ישראל אלמלי אותם ויכוחים כשלכולם מטרה אחת, אב אחד לכולנו, אבל את הויכוחים אפשר לנהל בבית המדרש ולא ברשת. הסיבה שבכתבה הזו ציינתי במיוחד את הרב אלישיב, כי הוא הרב המושמץ ביותר בתקשורת, מסיבות שונות.

נסיון להסביר את התסכול

יואב | 10/6/2010 11:45:18 PM

אני לא שותף לתחושת הכעס על הציות לרבנים.
עם זאת, אני חושב שאני מבין אותה, ואולי אוכל לשפוך עליה אור.
בוא ניקח את נושא האבולוציה כדוגמא. לשנינו ברור שזו תאוריה לא נכונה. אם נפגוש בבחור חילוני שמאמין בה, והשיחה תיסוב על אבולוציה, יתקוף אותנו צורך עז לשכנע אותו בטעותו.
כדי שאותו בחור יוכל להשתכנע, צריכה להיות לו יכולת מחשבה עצמית, ויכולת להחליט בעצמו מה נכון לדעתו.
עכשיו, דמיין שלאחר ששטחת בפניו את כל הטיעונים שבגינם האבולוציה לא אפשרית, והוא עונה לך: "תשמע, לפי ההגיון שלי נראה לי שאתה צודק, אבל המדע החליט שהאבולוציה נכונה, ואני חייב לשמוע בקול המדע, כי הוא יותר חכם ממני."
כמה מתוסכל תרגיש?

אני לא טוען שהציות לרבנים מבטל חשיבה עצמית. אם הוא לא היה מתיישב איתה הוא לא היה קיים - מי שמציית עושה זו מבחירה מושכלת.
הדוגמא שלמעלה לא מייצגת את הציות לרבנים, אלא את איך שהציות לרבנים נתפס בעיני החילונים.

אולי ההבנה של המקור לכעס (הלא מוצדק) של החילונים, תאפשר לקבל אותו בסלחנות גדולה יותר.
גם אותי השנאה הזאת מקפיצה. ומתסכלת.
ואני מעמיד כל מי שאפשר על טעותו בכל הזדמנות.
אבל אני מבין שזה לא בא מתוך רוע צרוף, אלא מתסכול שנובע מחוסר הבנה.

תגובת הדוס: נאה אמרת.

השאלה העיקרית היא: מי ראוי להיות רב?

איש טוב | 4/18/2011 11:56:43 AM

כל בר דעת מסכים שנכון להתייעץ עם מומחה ולקבל את דעתו, גם כשהאדם הפשוט לא מבין אותה. כולנו הולכים לרופא ולוקחים את התרופה שהוא אומר גם אם אנחנו לא מבינים איך היא מועילה.
אבל בתחום כל כך רחב, נשגב וקדוש - התורה מי ראוי להיות מומחה?
כל אחד שלמד הרבה תורה?
האם לא צריך שהוא גם ידע איך לומדים?
האם לא צריך שתהיה לו יראת שמים בדרגה גבוהה?
ואיך האדם הפשוט ידע על מי לסמוך כאשר בהשקפה ראשונה יש כל כך הרבה אנשים שבקיאים בתורה?
כיצד נמנע מללכת אחרי "משיחי שקר" כמו בעבר?
אולי גם בשביל לבחור רב צריך רב?

תגובת הדוס: אדם חכם ורציני, יכול לראות מי הרב הרציני ומי לא.
הרב שך אמר, שהעברה הכי גדולה זה להיות טיפש. מי שטיפש, אין מה לעשות אתו, הוא ייסחף אחרי כל מתחזה ובאבא מזדמן. לכן חייב אדם להיות - חכם.

תגובה לדברי "אחד מתוך המחנה"

מישהו | 10/24/2011 10:07:12 AM

הדוס כבר הזכיר שגם על החפץ חיים טענו מה שטענו. והאמת היא שטענות שקריות אלו הם הרבה יותר עתיקות. גם על רבי עקיבא איגר זצ"ל טענו שהבן שלו מטעה אותו (והיתה צחות ידועה: "בן כוזיבא הטעה את רבי עקיבא"), רבי עקיבא איגר כתגובה פתח את ארון הקודש ואמר: "אני מוחל על כבודי, אבל על כבוד התורה איני רשאי למחול" - והמשך הסיפור הוא ידוע...

והענין הוא, שגדולי ישראל (האמיתייים) אי אפשר להטעותם, כיון שהם יודעים לראות גם מעבר לנתונים שנמסרים לידם. ומי שטוען אחרת, לדעת רבי עקיבא איגר הוא מבזה את התורה. כמובן שלציבור ה"חילוני" מה שכתבתי לא מדבר הרבה, כיון שהם לא רוצים להאמין שיכול להיות ראיה רוחנית מעל הראיה הטבעית (ואכן לאותו ציבור נצרך הדוס לומר בואו תראו תוצאות במבחן ההיסטוריה), אבל מאחד שמכנה את עצמו "אחד מתוך המחנה" אני מצפה שיידע שזו השקפת התורה.

הצלחה

צדק | 11/1/2011 3:33:35 PM

האם אתה בטוח שהרבנים לדורותיהם נחלו הצלחה האם נעלמו מעיניך מחצית מהעולם היהודי בדורנו שאינו שומר מסורת, החרדים של ימינו הם שארית של המעט המציית שהם שארית של המעט המציית.
או סוג של הישרדות בתוך תהליך אבולוציוני

תגובת הדוס: א. ביחס למה שעבר עליהם, זה ניצחון מוחלט.
ב. מי שמסתכל קדימה, די ברור שהעם היהודי הולך לכיוון שבו ישארו רק דתיים. מחוץ למדינת ישראל, הרפורמים נעלמים ומתבוללים. ואילו במדינת ישראל... טוב, בא לא נעצבן את הגולשים.