השומרונים - המציאות שמסרבת להתאים את עצמה לתיאוריות של מבקרי המקרא

מאת: הדוס | 4/17/2010 יסודות היהדות

כפי שציינתי במאמר הראשון על ביקורת המקרא, בדיון סביב ביקורת המקרא, נטל ההוכחה מוטל באופן גורף על כתפיהם של מבקרי המקרא. אמיתות התורה, כפי שהראתי בסדרת המאמרים על יציאת מצרים, היא עובדה מוכחת במשמעות הכי מחמירה של המושג "הוכחה". ולכן, על מבקרי המקרא להביא הוכחות חותכות לכל בדל טיעון שלהם. בכל מקום שבתורה כתוב משהו אחד ומישהו בא לומר אחרת, חובת ההוכחה היא עליו. לכל מילה ואות, פסיק או נקודב בתורה יש הוכחה ניצחית ואוטומטית בשם יציאת מצרים.לא זו בלבד שלמבקרי המקרא אין שמץ של זנב של הוכחה למילה אחת מדבריהם, אלא שכל בחור ישיבה שקצת קרא ושנה, יכול לעשות לעג וקלס מדברי ההבל המגוחכים של אותם אנשים אכולי שנאה לתנ"ך ולהולכים לאורו. למשל, הטענה הידועה ביותר, על סיפור הבריאה הכפול בפרשת בראשית, כל ילד קטן שפותח את החומש רואה מיד את האמת על "הפרשה הכפולה" שבפועל קיימת אך ורק במוחם של מבקרי המקרא. בפועל אין שני פרשות. הפרשה הראשונה עוסקת בנושא של בריאת העולם. היא מתארת את בריאת העולם שלב אחרי שלב, ואיננה מתמקדת בבריאת האדם אלא מזכירה אותו בקיצור נמרץ, כחלק קטן מבריאת העולם. רק לאחר שתמה בריאת העולם, מתפנה התורה לעסוק בהרחבה בבריאת האדם. מי שרגיל באמת ללמוד תנ"ך, ולא כמו הכתבים בעיתונות החילונית שמאד אוהבים לסנוט בחרדים שלא לומדים תנ"ך, בזמן שחרדי ממוצע יודע תנ"ך בערך פי שלושים מהם, יודע, שזו היא דרכו של התנ"ך לכל אורך הדרך. זה כמו שהתורה כותבת (בראשית כה' יט') "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק", למרות שהתורה בעצמה כבר כתבה את לידת יצחק לפני כן באריכות רבה. האם זו כפילות? לא ולא. מקודם התורה כתבה את לידתו של יצחק כחלק מתאור חייו של אברהם אבינו, ואילו עכשיו התורה עוסקת בחייו של יצחק ולכן היא חוזרת שוב על העובדות הידועות. כמו כן המילים "אברהם הוליד את יצחק" לכאורה מיותרות, וכי עד עכשיו לא ידענו שיצחק הוא בן אברהם? הרי כל הפרשיות הקודמות עוסקות בזה. אלא מה, שכך היא דרכה של התורה הקדושה. וזה בדיוק מה שקורה בפרשת בראשית, כמה פשוט. האם אמרתי הברקה? משהו מאד מחודש? לא. זהו דבר פשוט לכל בר דעת. אז איך החוקרים הגרמנים, מייסדי ביקורת המקרא לא חשבו על זה? התשובה היא שאותם אנשים היו קרוצים בדיוק מאותו חומר שממנו קרוצים אותם מיליארדי אנשים ברחבי העולם שמשוכנעים למעלה מכל ספק שהיהודים רק מחפשים למרר את חיי הפלשתינים, ורק הישראלים אשמים בכל הצרות של העולם. האומה שהוציאה מקרבה את מבקרי המקרא היא זו שהוציאה מתוכה את תורת הגזע, שהייתה נחשבת לתיאוריה מדעית לחלוטין, עם הוכחות מוחצות, שעל פיה העם היהודי הוא הנחות שבעמי תבל, למרות שמשום מה אותו עם פרימיטיבי הוציא מקרבו הרבה יותר זוכי פרס נובל מאשר הגרמנים העל אנושיים.הכל נובע מאותו יסוד, שנאת האלוקים ושנאת העם שמזוהה איתו יותר מכל עם אחר. והשנאה הזו מטיבעה שהיא מעוורת את העינים ומנתקת אותם מקרקע המציאות הפשוטה ביותר. פרשת בראשית הפכה לפרשה כפולה בדיוק באותה שיטה ומאותם מניעים שמבצע צבאי נגד ארגון טרור הופך לפשע מלחמה, וסרבני שלום כרוניים כמו הפלשתינים הופכים לקדושים מעונים.

עכשיו, אני הולך להביא הוכחה פשוטה מאד שממוטטת לחלוטין את כל טענותיהם המרכזיות של מבקרי המקרא. למען ההגינות אציין שההוכחה הזו הזו איננה שלי, היא גדולה עלי בכמה מידות. מי שחשב עליה היה הרב אביגדור מילר, אחד מענקי הרוח שעמדו לעם היהודי בדור האחרון, היה תלמיד של הסבא מסלבודקא, כיהן כרב של קהילה אמריקאית, וחיבר את הספרים המדהימים ביותר שקראתי בנושאי אמונה. משום מה הוא לא זכה לדעתי לכבוד הראוי לו וישנם אנשים רבים שבכלל לא יודעים מיהו, בכל אופן אני זכיתי לקרוא את ספריו הנדירים בעוצמתם. ספריו תורגמו לעברית, אני ממליץ בחום לכל שוחר דעת לעבור על ספריו המקוריים והמחכימים. 

ההוכחה היא מעדת השומרונים. השומרונים רואים את עצמם כממשיכי עשרת השבטים. זה מה שהם טוענים, אבל האמת היא כמובן כפי שמלמד אותנו התנ"ך הקדוש שהשומרונים הם אנשים שהובאו מכותה לארץ ישראל במקום היהודים שהוגלו ממנה. היות והם נענשו על ידי הקב"ה על העברות שלהם כפי שנענשו יושבי הארץ לפניהם, הם בקשו מסנחריב לשלוח להם את אחד הכוהנים משבטי ישראל שילמד אותם את "משפט אלוקי הארץ", וכך נעשה. אינני רוצה להתעכב על ההוכחות לכך שזהו התיאור האמיתי על מוצאם של השומרונים, כי אין זה נוגע לנושא המאמר. בנוסף, כפי שציינתי לעיל, לאחר שהבאתי הוכחות לאמיתות התורה, אינני צריך להביא הוכחות חדשות לכל פרט ופרט. אבל, לענינינו, אני רוצה לצורך הענין להתיחס אפילו לשיטתם של השומרונים בעצמם, כדי לחסוך ויכוחים מיותרים. בין לפי האמת, ובין לפי דעת השומרונים, בכל מקרה אין חולק על כך שהשומרונים מהווים המשך לעשרת השבטים, בין אם הם צאציהם ובין על פי האמת שהם רק קבלו את התורה מכוהני עשרת השבטים.

עכשיו לא נותר לנו אלא לבדוק איזו תורה מחזיקים השומרונים בידם. על פי בקורת המקרא, התורה נכתבה במתכונתה הנוכחית בזמן ממלכת חזקיה ויאשיהו, לאחר גלות עשרת השבטים. אם דעה זו נכונה, הרי שהתורה כפי שהיא בידנו לא הייתה בידי עשרת השבטים, אם בכלל. הדרך הפשוטה ביותר לבדוק כזה דבר, זה לגשת לתורת השומרונים ולהציץ לתוכה. זה צריך להיות מאד מרתק, בטח נמצא שם איזו תורה חדשה ומרתקת, שתשפוך אור על תורתם של עשרת השבטים. ואז, זה יהיה הניצחון של מבקרי המקרא, אוהו איזה ניצחון. נו, רבותי, נחשו נא איזה תורה נמצאת בידי השומרונים? מן הסתם ניחשתם את התשובה הנכונה. בידי השומרונים נמצאים, כמובן, בדיוק אותם חמישה חומשי תורה. אותם חמישה ספרים, אותם סיפורים, ואותם מצוות. בדיוק, חוץ משינויים זניחים של כתיב מלא וחסר, וקטע אחד על הר גריזים. זהו.

איך יסבירו את זה האנטישמים מבקרי המקרא? אני אגיד לכם מה הם יענו. הרי התיאוריה חייבת להמשיך, הרי הפרופיסורים בפקולטה לשנאת ישראל חייבים להתפרנס ממשהו. ואם העובדות לא מסתדרות? אז עושים פלפולים. ואם פלפול אחד לא מספיק, נעשה עוד אחד, עוד שתיים, אוקימתות, הכא במאי עסקינן, פרט וכלל, כלל ופרט, נדרוש כל מילה בי"ג מידות שהתורה נדרשת, העיקר שהרכבת תמשיך ליסוע. ואם מישהו ינסה להתוכח? אל דאגה, אף אחד לא יסכן את התלוש. כזה תלוש הוא לא ישיג בשום מקום, זה בסדר.

 התשובה שהם יענו, זה שהשומרונים קיבלו את התורה מאנשי ממלכת יהודה. הם גם יגידו לכם שזה כתוב בספר דברי הימים, כמו שראיתי ב"ספר השומרונים" שנכתב על ידי "פרופיסורים". אימל'ה איזה פחד, פרופיסורים!!! ראיתם פעם פרופיסור? זה מין יצור שכל מילה היוצאת מפיו הופכת לאמת אבסולוטית, גם אם הוא יאמר למשל שהיהודים שוחטים ילדים נוצרים, כמו ההוא הידוע, שמה בספר כותבים ה"תלמידי חכמים" הגדולים, שישנה סתירה בין ספר מלכים לספר דברי הימים. בספר מלכים כתוב שהשומרונים הם גוים שהובאו מכותה, ואילו בספר דברי הימים כתוב שהם היו צאצאי עשרת השבטים, כאשר הם שולחים לעיין בספר דברי הימים ב' ל'. נשמע מרשים לא כך? סתירה בתנ"ך!!!  בפרט כאשר הדברים נכתבים על ידי פרופיסור!!! אני בטוח שרוב קוראי הספר לא העיזו לבדוק בספר דברי הימים מה באמת כתוב שם. אבל אני, שקצת חסר לי ב"אמונת חכמים" בדברי קדשם של הפרופיסורים הנכבדים, העזתי לפתוח את הפרק המדובר, והנה אני מגלה ששם כתוב מפורש שכל הסיפור הזה היה בין שני המלחמות של סנחריב, לפני המלחמה הגדולה שבה הוא הצליח לכבוש את כל ארץ יהודה מלבד ירושלים, מיד אחרי הכיבוש הראשון. ובכן, הנה לנו התירוץ הפשוט. סנחריב לא הגלה מיד את כל עשרת השבטים, אלא שזה לקח קצת זמן. זה כתוב מפורש שכך הייתה דרכו, בספר מלכים ב' יח' לא - לב. הדבר הזה בולט ומוכח מאד מהפרקים בדברי הימים. חזקיהו מזהיר את שארית הפליטה שאם הם יעלו לרגל הקב"ה ירחם עליהם ולא ישלח אותם עם אלו שכבר גלו. הם לא שומעים בקולו מלבד אנשים בודדים, אלא לועגים לו. מיד אחר כך עולה סנחריב למלחמה, כובש את כל ארץ ישראל, נופל בשערי ירושלים, ומאותו רגע אין מילה אחת על עשרת השבטים. מסך שחור יורד עליהם. איפה הם? לאן הם נעלמו? כל מי שקורא את הפסוקים רואה מיד את התשובה. הם לא שמעו בקול חזקיהו, ולכן מה שהוא התריע זה בדיוק מה שקרה. זו סתירה? כנראה שיש גם אנשים כאלו.

אבל, יש לי ראיה ברורה שהשומרונים לא קבלו את התורה מאנשי יהודה. לשומרונים יש מכל התנ"ך רק את ספר התורה ואת ספר יהושע. למה? מה פתאום? אם הם קבלו את התורה מאנשי יהודה, למה הם לא קבלו את התנ"ך כולו? התשובה היא פשוטה מאד, השומרונים קבלו את התורה מעשרת השבטים. עשרת השבטים לא קבלו את כל הספרים שנכתבו בממלכת יהודה, או על ידי שמואל הנביא, שהיה זה שמינה את דוד המלך. בספר שמואל מתואר מנויו של דוד המלך, מייסד שולשלת בית דוד, אויביהם של מלכי ישראל, כך שברור מאד למה הספר הזה לא אומץ על ידם. גם ספר שופטים נכתב על ידי שמואל הנביא, מי שהקים את ממלכת בית דוד. מה נשאר? חמישה חומשי תורה, וספר יהושע!!! אחרת אין הסבר. מה פתאום הם קבלו את התורה וספר יהושע בצורה כל כך מדוייקת וסרבו לקבל את יתר הספרים?

לסיום, אני חוזר על דברי מתחילת המאמר. גם אם יבואו כל שוטי עולם, ויכתובו אין ספור מאמרי כפירה, תיאוריות שונות ומשונות, סיפורי אלף לילה ולילה, את כל דבריהם תשא הרוח, מול מילה אחת של תורתינו הקדושה. אנחנו יודעים את האמת, האמונה שלנו נשענת על יציאת מצרים, שהיא בלתי ניתנת לעירעור, כמו שביארתי באריכות בפרקים על יציאת מצרים. זהו יסוד אמונתינו, ועל זה אין תשובה לאיש. אבל, זה תמיד נחמד לראות עם איזה שקרנים וטיפשים יש לנו עסק.

שבת שלום,

הדוס.

תגובות

מאמר שכולו מלא אי דיוקים וסתירות

סטודנט בטכניון | 4/16/2010 2:48:34 PM

המאמר הזה מלא כולו בדברים לא נכונים (בלשון המעטה), אבל אני אתייחס רק לנקודה אחת:
אתה טוען שהשומרונים לא קיבלו את בית המקדש בירושלים ובנו מקדש בהר גריזים. וזו הוכחה שהם לא קיבלו את התורה מיהודה.
אבל הרי בספרי עזרא ונחמיה רשום במפורש, שכשגולי בבל חזרו והתחילו להקים את בית המקדש, השומרונים באו וביקשו להצטרף, אבל עולי בבל דחו אותם. אחרי זה הם התחילו עם המקדש בהר גריזים.

תגובת הדוס: אתה מחליף את "לא קיבלו" ב"לא נתנו להם". זו הערה נכונה, אבל לגופו של ענין זה לא משנה, כי עצם העובדה שהיהודים אמרו "לא לנו ולכם לבנות את בית אלוקינו", מוכיח שהיהודים לא ראו בהם את צאצאי עשרת השבטים ולא ניסו להכניס אותם ליהדות. אם כך מדוע הם קיבלו מהם את התורה, בזמן שהם דחו אותם החוצה?
אשמח לשמוע איזה עוד אי דיוקים מצאת במאמר. בתודה מראש.

ההיגיון שלך לא ברור

סטודנט בטכניון | 4/16/2010 3:28:43 PM

השומרונים, שהיו צאצאי עשרת השבטים יחד עם גולים כותים, קיבלו את התורה לא מעולי בבל, אלא לפני החורבן.
חוץ מזה, זה שעולי בבל לא ראו בהם את צאצאי עשרת השבטים לא מוכיחה כלום. הרי בתנ"ך רשום במפורש, כמו שאתה עצמך ציינת, שחלק גדול מעשרת השבטים לא הוגלו ונשארו במקומם. כך ,למשל, כתוב שהמלך יאשיהו קיבץ את כל העם לירושלים לעשות זבח, והוא הביא גם את האנשים מנפתלי. חוץ מזה, התופעה של יהודים שמתנשאים על יהודים אחרים ולא מוכנים לראות בהם יהודים היא תופעה לצערנו שנפוצה בכל ההיסטוריה היהודית. גם כשבאו לארץ עולים מתימן במאה ה-19 אז אנשי היישוב הישן האשכנזים לא קיבלו אותם. אתה בתור חרדי ליטאי אמור להכיר את התופעה הזאת יותר טוב מכולם.

תגובת הדוס: כנראה שלא כתבתי ברור. ההשתשלות כפי שהיא כתובה בתנ"ך היא כך. 1. סנחריב עולה על מלכות ישראל בשנת תשע להושע, ומגלה את חלקם. כפי שרואים בתנ"ך כמו שציינתי ההגליה אף פעם לא הייתה נעשית ביום אחד אלא בשלבים. במקומם הוא מביא את הכותים, שמקבלים את התורה מאחד מכוהני עשרת השבטים. 2. חזקיהו עושה פסח וקורה לשארית הפליטה לעלות לרגל ומזהיר אותם שאם הם ימשיכו לסרב סנחריב יגלה גם אותם. הם לא שומעים בקולו ועושים משלוחיו לעג וקלס, מלבד אנשים בודדים שכן עולים. כאן צריך לשים לב שלא להתבלבל בין פסח חזקיהו לפסח יאשיהו, שבו עשרת השבטים אינם מופיעים. 3. בשנת 14 למלך חזקיהו עולה סנחריב בפעם השניה. בעם הזו ההתקפה היא אגרסיבית בהרבה, והוא כובש את כל ארץ ישראל, מלבד את העיר ירושלים, ונופל בשערי ירושלים. בכיבוש הזה סנחריב משלים את גלות ישראל, ואכן מרגע זה ואילך אין עוד איזכור של עשרת השבטים כלל. לא כתוב מפורש שהוא השלים את הגלות, אבל זה ברור מהפסוקים, כי זה כתוב מפורש שחזקיהו הזהיר אותם שאם הם לא יעלו לרגל ההגליה שלהם תושלם, והם לא עלו לרגל. לאחר מכן סנחריב עולה בהתקפת המחץ ומאז יש שקט אלחוטי מושלם מכיוונם של עשרת השבטים. מי שממשיך להופיע מרגע זה הם הכותים, שלהם יש תרבות שונה לחלוטין מעשרת השבטים, והם עובדים לה' ולאלילים חדשים ולא לבעל והאשירה או לעגלים בדן. 4. לאחר עשרות שנים, ישנו הסיפור של יאשיהו המלך שמחדש את בית המקדש ומחזק את כל המצוות שבני ישראל לא כל כך קיימו לכל אורך תקופת בית ראשון. כחלק מההתעוררות הרוחנית הוא מחזק את העליה לרגל, וכאן לא מוזכרים עשרת השבטים. על בימת ההיסטוריה מופיעים רק זקני יהודה ובנימין. ישנה דעה בגמרא שירמיהו הצליח להחזיר חלק מעשרתך השבטים, אבל הם הגיעו לירושלים ולא הפכו לישויות נפרדות ואין להם קשר לכותים.
ולשאר הענינים -
א. אם השומרונים קבלו את התורה מהיהודים, והם לא סתם הושפעו אלא קיבלו אותה לחלוטין על כרעיה ועל קרבה, למה היהודים החליטו לדחות אותם בעליה מבבל? ולמה הם קבלו רק ספר יהושע שהוא "במקרה" הספר היחיד מהתקופה שלפני הפילוג ולא היה אמור להרגיז את עשרת השבטים?
ב. ביהדות זה הולך הפוך. באותו יום שאני אפסיק להתווכח איתך ואתחיל להחניף לך מכל הכיוונים, באותו יום תדע לך שהגעתי למסקנה שאתה גוי. כל עוד אני מתווכח איתך סימן שאני רואה בך יהודי.

לסטודנט

הדוס | 4/17/2010 9:10:14 PM

מחקתי את הקטע על בית המקדש והשארתי רק את הנושא של הספרים החסרים.

ההוכחה מהשומרונים

חד מן קמאי | 4/22/2010 1:28:29 PM

ההוכחה מהשומרונים אינה משל הרב מילר, אלא הובאה כבר בספר העיקרים לרבי יוסף אלבו.
בדורות שלאחר מכן דנו בה חוקרים שונים, היו מהם שקיבלו אותה, והיו שטענו שהשומרונים קבלו את התורה מהיהודים במהלך התקופה ההלניסטית כאשר חלה התקרבות דתית בין הפלגים.

תגובת הדוס: התיחסתי לטענה הזו, ואני עדיין מחכה להסבר המלומד, מדוע אם כן לא קבלו השומרונים את כל התנ"ך. כל עוד אין תשובה לטענה הזו, ההוכחה תקפה ועומדת ביתר שאת ויתר עוז.

ספרי הנ"ך אצל הכותים

י כ | 4/8/2012 4:12:20 PM

מהגמ' נדה דף נז מוכח שהיה להם פעם את ספרי הנך וז"ל הגמ':
"נאמנין על ציון וכו': ואע"ג דמדרבנן הוא כיון דכתיבא מזהר זהירי ביה דכתיב (יחזקאל לט) וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון:"

תגובת הדוס: יפה מאד! בדיוק אתמול חשבתי על זה.
אבל המציאות היא שהם לא מחזיקים את הנ"ך. אז אולי ההסבר הוא, שהם היו כמו הערבים. הערבים מכירים ספרים מסוימים מתוך הנ"ך, בלי להחזיק אותם. הם יודעים למשל על ספר תהילים וגם יודעים דברים מסוימים שנמצאים בו, אבל הספר עצמו נמצא אצל ה"יאהוד".

אי אפשר ללמוד דבר כזה מכתבי הקודש השומרוניים

יהודית | 5/7/2012 12:06:54 AM

אקדים כי עניני אמונה הם לא ענין לויכוח, לכן שיחה זו נוגעת רק לענייני ראיות גרידא.

ב. אילו הכרת פרסומים של קטעים מספר יהושע השומרוני, והיית שוקל (מתוך ידיעה שכזו) את השאלה האם ייתכן שנוסח ספר יהושע שלנו היה אי פעם "מקודש" בעיני השומרונים- לא היית ממהר כל כך ללמוד מכתבי הקודש השומרוניים, על השאלה מתי התקדש המקרא/כל חלק מתוכו (ודי לחכימא ברמיזה).

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2202

בקצרה אומר- שלא ניתן ללמוד ראיה מספקת על עתיקות המקרא כולו, על בסיס התקדשות נוסח כתבי הקודש השומרוניים (כי לעניין הזה רלוונטי בפועל רק החומש השומרוני הדומה לחומש שלנו וניכר שמרבית הנוסח היה נחשב קדוש מכדי לשנותו או להוסיף עליו תוספות ארוכות או לבטל ממנו פרקים וכיו"ב).

ב. כמו כן גם אין ראיה הכרחית כדי לקבוע תאריך אחרון לפילוג בין השומרונים ליהודים- דווקא באירועי שיבת ציון, לא לפי שיטתם וגם לא לפי שיטת חז"ל:

"לשיטת חז"ל" (אפילו המחמירים מביניהם)- השומרונים הם כותים ועובדים את השם שלא לשמה, ומאמינים בקדושת הר גריזים- לכן, לפי שיטה זו, לא הגיוני כי השומרונים יכלו להיות אותם "צרי יהודה ובנימין" שרצו לעבוד את השם ולסייע לבנות את מקדשו דווקא בהר ציון (ושסורבו על ידי שבי ציון)- גם "לשיטת השומרונים"- לא יעלה על הדעת כי "שומרונים" היו מבקשים לעבוד את השם בהר ציון דווקא.

(זה לא מוזר ששתי השיטות יכולות לא להתאים לאותה הנחה- כי בפועל, כל צד טוען שהצד השני זייף את עותק התורה שבידו בכל הנוגע להתייחסויות למקום הבחירה).

לפיכך, בפועל- לא ניתן ללמוד כלום באירועי ה"פילוג" שנזכרו עד כה- אין שום ראיה שדי בה כדי לזהות בין השומרונים עם בני שבט כלשהו מעשרת השבטים, ואף אין שום ראיה שדי בה כדי לזהות בין השומרונים לבין "גרי האריות" שנזכרו בספר מלכים, או לביון "צרי יהודה ובנימין" שנזכרים בספרות הקודש מתקופת שיבת ציון.

אשר ל"בקורת המקרא"- לא ייתכן שהחרבת שומרון (אותו אירוע שמפורט במלכים- בעקבותיו נוקה תחום ממלכת שומרון מעשרת השבטים ובמקומים הובאו גויים שהפכו "גרי אריות") רוקנה את אזור א"י מכל שארית פליטה לעשרת השבטים :
"פסח חזקיהו" (בו השתתפו, לפי ספר מלכים, אורחים מחלק מעשרת השבטים), לא יכל להתרחש אלא אחרי גלות שומרון האחרונה הנזכרת בספר מלכים כהגלייה אחרונה מוחלטת לצד החלפת אוכלוסין מוחלטת (לא כתהליך הדרגתי). חזקיהו רק החל את מלכותו בשנת מלכותו האחרונה של הושע בן אלה (המלך האחרון של הממלכה הצפונית שהוגלתה ע"י אשור). כמו כן, אם לא היתה שארית פליטה של שומרי אמוני ישראל בתחום בית אל בתקופת המלך יאשיהו- מדוע למלך יהודי דתי כמו יאשיהו לטמא את במות בית אל- קשה להאמין שהיה עושה פעולה כלשהי כדי להתערב או להפריע לפולחנים של "גרי אריות" או גויים, אלא רק כי רצה להפריע למאמיני השם, באותו אזור, לבצע חטאים. מכאן- לא ניתן ללמוד על השאלה אם נותרה שארית פליטה מעשרת השבטים- מ"שתיקה" של הכתובים.

תגובת הדוס: א. סעיף א' בדבריך אומר רק דבר אחד - "אי אפשר ללמוד". למה? כובע. שום רמז להסבר.
ב. הזיהוי של הכותים כשומרים אינו נתון לפיקפוק על ידי שום גורם שהוא, כולל החוקרים. גם השומרונים, גם החוקרים, וגם חז"ל, מסכימים שהכותים הם המשך של עשרת השבטים. בין אם מדובר על המשך ביולוגי ובין אם מדובר על המשך תרבותי על ידי כוהני עשרת השבטים. ה"כותים" בחז"ל הם נקראים "כותים" על שם העיר "כותה" שממנה הובאו על ידי סנחריב, כמבואר בתנ"ך.