הרמב"ם וחז"ל בשלילת הגשמות

מאת: הדוס | 30/07/2010 יסודות היהדות

הרמב"ם וחז"ל בשלילת הגשמות

לפני מספר שבועות הזדמן לי לשמוע במקרה את אחד מראשי המחב"שים מדבר מעל במה מסוימת ומטיף את מרכולתו לקהל מאזיניו, מחרף ומגדף מערכות אלוקים חיים, בדברי שטות והבל מדרגה ראשונה. מומחיותות המרכזית של אותו מחב"ש שנוותר כרגע על זהותו הידועה נעוצה בתכונת אופי נדירה שבה הוא התברך במידה גדושה, והיא, יכולתו המדהימה לדבר בביטחון עצמי על נושאים שהוא אינו מבין בהם ולא מאומה, תוך כדי שהוא נוסך בקהל מאזיניו את התחושה העמוקה שדבר להם עתה עם אדם מלומד משכמו ומעלה אשר כל מילה היוצאת מפיו מעוגנת היטב בארון הספרים ובקרקע המציאות, תוך כדי שהוא מנצל את העובדה שכמעט כל מאזיניו אינם בעלי רקע ישיבתי והם לא קנו בקיאות בתורת ישראל, דבר שאינו יכול להיקנות בשום פנים ואופן ללא עמל ויזע של שנים רבות באוהלה של תורה.

באותו מעמד דיבר הברנש על נושא שלילת הגשמות על פי הרמב"ם, והוא הכריז בביטחון רב כי שלילת הגשמות היא כביכול המצאה ורעיון חדש שיצא מבית מדרשו של הרמב"ם ודבר אין לו עם דברי חז"ל המלאים לטענתו בהיפך הגמור. עד כאן דבריו המחוצפים.

ובכן, על עצם עניין שלילת הגשמות ישנה גמרא במסכת חגיגה דף טו' עמוד א' שעל פי גירסת הרמב"ם אומרת את כל עניין שלילת הגשמות  בכמה מילים ספורות. אלא שבאותה גמרא ישנה גרסה אחרת הלא היא גרסתו של רש"י שלפיה המשמעות היא שונה. כמובן שרש"י איננו חולק על עצם העניין שהוא הוא יסוד התורה כולה וכל הכופר בזה הוא כופר גמור, אלא שלפי רש"י הגמרא הזו מדברת על עניין אחר. הרוצה יעיין שם בגמרא ובפירוש המשניות לרמב"ם בפרק האחרון בסנהדרין ביסוד השלישי ובהגהות שם. (ובכלל, דברי הרמב"ם שם בכל הפרק הם יסודיים מאד בכמה ענינים עיקריים, ואשרי המעיין)

אבל, למען הסר ספק, ברצוני להביא ראיה מוחצת לדברי הרמב"ם מתוך התורה בעצמה.

מיד לאחר מעמד הר סיני נאמר בתורה כך (שמות כד') "ויעל משה ואהרון נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, ויראו את אלוקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לתואר, ואל אצילי בני ישראל לא שלח את ידיו ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו."

לכאורה, בכל פסוקי התורה אין עוד פסוק שבו ישנו מקום כל כך נרחב לטענת הגשמות ח"ו כמו בפסוק זה. והנה, בספר דברים (פרק ד') מזהיר משה רבנו את אבותינו במילים הבאות. "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחורב מתוך האש, פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל". זאת אומרת, שמשה רבינו מזהיר שלא נעשה חס וחלילה פסל, שהרי לא ראינו בהר סיני שום תמונה. ושם בפסוק יב' "וידבר ה' עמכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול". והנה לכאורה, אם נפרש חלילה וחס שהזקנים ראו תמונה ח"ו, אם כן מה היא הטענה של משה רבנו "כי לא ראיתם כל תמונה"? הרי השבעים זקנים כן ראו תמונה, ואם כן מדוע שלא יעשו את אותה תמונה? אלא בעל כרחינו נמצאנו למדים שאותם פסוקים בפרשת משפטים אינם אלא דברי משל שבהם דברה תורה כלשון בני אדם.

בפסוקים הללו מונחת הראיה החזקה ביותר לדבריו של הרמב"ם שכל המקומות שבהם נראה לכאורה כאילו ישנה איזו שהיא גשמות אין זה אלא דברי משל ומליצה לשבר את האוזן האנושית מה שהיא יכולה לשמוע, ולא להעמיס עליה דברים עמוקים שאין האוזן יכולה לשמוע. אם התורה לא הייתה מדברת כלשון בני אדם הרי שהיא הייתה מלאה על גדותיה בדברים עמוקים שאיש לא היה מבין.

מפסוקים אלו נלמד לנו נקודה נוספת, עד כמה עלינו להיזהר שלא ללמוד את דברי התורה בצורה שטחית, וכמה עלינו להיזהר שהגישה השגויה של לימוד פשוטו של מקרא בלי להיזדקק לפירושיהם של חכמי ישראל מכל הדורות, החל בחז"ל וכלה בפרשני המקרא כרש"י והרמב"ן. הנה לפנינו פסוקים המראים לכאורה על גשמות חלילה, אך ממקום אחר ישנה הוכחה חד משמעית ההופכת את הקערה כולה על פיה.

 

תגובות

הלקח הכי חשוב מפסוקים אלו, שלולא היית יוצא מנק' הנחה שהתורה נכונה

| 01/08/2010 21:53:51

היית מבין שיש כאן סתירה. והיית מגיע למסקנה שהתורה נכתבה ע"י בני אדם, כי ישות אלוהית לא היתה טועה בכזו קלות.
בעצם חז"ל רק עזרו לך להתעלם מהפגם הזה כדי לשמר את האמונה.

תגובת הדוס: הטעות שלך היא פשוטה מאד, כי גם גורם אנושי לא היה טועה בכזו טעות. שום סופר שמוציא לאור ספר לא יכתוב בעמוד 400 שבעמוד 200 הוא כתב דבר אחד כשבעמוד המדובר הוא כתב את ההיפך הגמור. לא תמצא כזו טעות בשום ספר.

לגבי דעת רש"י

שמעלקע | 16/08/2010 17:08:16

ראה http://www.hakirah.org/Vol%207%20Slifkin.pdf

אם זה עושה לך טוב - סבבה

| 22/08/2010 00:47:04

אבל יש המון דוגמאות לסתירות בספרים מודרניים, וזה בתקופה שקל לקרוא ולשנות.
להם לא היה וורד 2010 :-)

תגובת הדוס: תראה לי בבקשה סתירה שנוגעת ללב ליבו של נושא הספר. העניין של שלילת הגשמות הוא כמעט העניין המרכזי ביותר בתורה שעליו בנוי איסור עבודה זרה שכידוע הוא האיסור שעליו חוזרת התורה עשרות פעמים יותר מכל איסור אחר. שגיאה כזו זה בערך כמו שברול מרזל יכתוב בטעות שהערבים הם מה זה חמודים, וארץ ישראל שייכת להם לבדם. לא בכוונה, חלילה, בטעות.

גם למאן דאמר שבתורה ובחז"ל שלילת הגשמות לא מופיעה,

זלמן | 25/12/2012 10:07:41

תרגום אונקלוס שקדם בהרבה לרמב"ם לא משאיר מקום לטעויות.

תגובת הדוס:
נכון. הרמב"ם נשען עליו הרבה בספרו "מורה נבוכים".