דוקינס ופרנסיס מתגוששים
אחרי שלמדנו על הנושא שמהוה את נקודת התורפה הגדולה ביותר של תורת האבולוציה האקראית, הבה ננסה ללמוד על האופן שבו מתמודד ריצ'ארד דוקינס עם אותה טענה שהוא דווקא מביא אותה ומנסה להתמודד איתה בחוסר הצלחה.
בעמוד 95 מביא דוקינס ציטוט לדוגמא מספר בשם "צוואר הג'ירפה או איפה טעה דארוין", שיצא לאור בשנת 1982, על ידי פרנסיס היצ'ינג, ובו מובאת טענה שדומה מאד לטענת המורכבות הבסיסית, אם כי לדעתי הרעיון אינו מופיע שם בחדות ובבהירות הנדרשת. חוסר הבהירות של פרנסיס מנוצלת עד תום על ידי דוקינס שדוחה את דבריו תוך כדי שהוא מנצל את הטעות הקטנה שעשה פרנסיס בהצגת הדברים. הבה ונראה מה כתב פרנסיס, מה ענה לו דוקינס, ולאחר מכן נבוא לבדוק ולבאר מדוע תירוצו של דוקינס הוא כל כך עלוב, שקרי, וחסר הגיון.
וכך כותב פרנסיס.
על מנת שהעין תפעל, צריכות הפעולות הבאות, אם לא נוספות, להתרחש בתיאום מושלם (עוד דברים רבים אחרים קורים בעת ובעונה אחת, אבל די גם בתיאור פשטני ביותר כדי להבהיר את בעיות התיאוריה של דארוין). העין צריכה להיות נקיה ולחה, ועל מצבה זה שומרת פעילות גומלין בין בלוטת הדמעות והעפעפיים. אותם עפעפיים גם פועלים כמסנן גולמי כנגד אור השמש. אז עובר האור דרך קטע קטן ושקוף של ציפוי המגן החיצוני (הקרנית), וממשיך דרך עדשה הממקדת אותו מאחורי הרשתית. כאן נמצאים 130 מיליוני קנים ומדוכים ליצירת תגובות פוטוכימיות הממירות את האור לדפקים חשמליים. כ-1000 מיליוני דפקים כאלה משוגרים מדי שניה, בדרך שאיננה מובנת היטב, אל המוח הנוקט פעולות לפיהם.
והנה ברור מאליו שאם חל שיבוש קל שבקלים בדרך הזאת - אם הקרנית מטושטשת, או אם אישון אינו מתרחב כהלכה, או אם העדשה נאטמת, או אם המיקוד חדל לפעול - לא תיווצר תמונה מובנית. העין פועלת כמקשה אחת, או שאינה פועלת כלל. אם כן, כיצד הייתה יכולה להיווצר בדרך הדרוויניסטית של שיפורים איטיים, מתמידים, זעירים ביותר? האומנם אפשר להעלות על הדעת שאלפים על אלפים של מוטציות מקריות מוצלחות התרחשו בבת אחת, כך שהעדשה והרשתית, שאינן יכולות לפעול זו בלי זו יתפתחו בהתאם? איזה ערך שרידה יכול להיות לעין שאינה רואה?
על טענה זו עונה דוקינס במילים הבאות.
יש סיכוי שקראתם את המילים האלה מבעד למשקפיים. הסירו אותם והסתכלו סביבכם. האם מקובל עליכם כי לא נוצרה כל תמונה מובנת? אצל גברים יש סיכוי של אחד ל-12 לעיוורון צבעים. תופעת האסטיגמציה נפוצה גם היא. רבים מאד לאחר שהסירו את משקפיהם רואים רק ערפל מטושטש... בעולם הפרימיטיבי שבו היו כמה יצורים חסרי עיניים בכלל ואחרים היו מצוידים בעיניים חסרי עדשה, ודאי שבעלי העיניים חסרות העדשה נהנו מכל מיני יתרונות... כדאי מאד להיות מצויד בראיה נחותה, רק חמישה אחוזים משלנו אם החלופה היא שלא להיות מצויד כלל בראיה. בה במידה, ראיה של אחוז אחד טובה מעיוורון מלא."
עד כאן הפולמוס בין דוקינס לפרנסיס, ועכשיו הבה וניגש אנחנו למלאכה, ונבחן מי צודק מבין השנים.
אין שום ספק שפרנסיס עשה שגיאה חמורה. הטענה כאילו כל חלקי העין נחוצות על מנת ליצור ראייה מסוימת שתפיק תועלת אבולוציונית הישרדותית, היא טענה לא נכונה. יש בתוך עין האדם מערכת שלמה שאחראית על ראית הצבעים. אין ספק בנקודה זו, שכפי שכותב דוקינס, גם עין ללא ראיית צבעים עדיפה על עיוורון, וגם ראיית תמונה מטושטשת מאד עדיפה על עיוורון מוחלט.
אבל, מצד שני, גם הטענה של ריצ'ארד דוקינס היא טענה מטעה שמתעלמת מהבעיה האמיתית. ועתה נבאר מדוע.
בואו ניקח לדוגמא מכונית משוכללת. אין שום ספק בעולם שאפשר לייצר אין ספור סוגים של מכוניות ברמת מורכבות שונה מאד. אפשר לייצר מכונית עם צמיגי גומי מתנפחים כמו המכוניות המודרניות, ואפשר לייצא מכונית שגלגליה אינם יותר מאשר חתיכות מתכת עלובות. מכונית כזו תיסע ביעילות נמוכה בהרבה מזו של המכונית המודרנית, אבל עדיין הנסיעה בה תהיה עדיפה על הליכה רגלית. אפשר לייצר מכונית עם מיזוג אויר, עם מכשיר רדיו ומסך קטן של טלוויזיה, ואפשר לוותר על כל זה. אפשר גם לוותר על הכיסאות ועדיין המכונית תיסע. המכונית תוכל לשרוד גם ללא הילוכים ומצנן. אפשר לייצר אפילו מכונית ללא תקרה ודפנות, שנוסעיה יהיו חשופים ללא רחם לשמש הקופחת ולפגעי מזג האוויר. מכונית שכזו תהיה עלובה המיוחד. הנסיעה בה תהיה סיוט מתמשך, גיהינום עלי אדמות. אבל, עדין זו מכונית, כל עוד היא נוסעת. ואולם, ישנם דברים מסוימים שבלעדיהם המכונית הפרימיטיבית ביותר פשוט תחדל לנסוע. עכשיו ניגש למהנדס מכוניות ונבקש ממנו לייצר עבורנו את המכונית העלובה, הפשוטה והפרימיטיבית ביותר שיכולה למלא אך ורק תפקיד אחד ויחיד - לנסוע על משטח ישר ואידיאלי, באיזו מהירות שלא תהיה. המהנדס ייצר לנו את מבוקשנו, ועכשיו נסתכל על היצור האומלל שנגלה לנגד עינינו, ונשאל את עצמנו האם ישנו איזה שהוא חלק ב"מכונית" זו שניתן לוותר עליו? התשובה היא לא. מכאן ואילך כל חלק שניטול ממכונית זו יגרום לכך שמכונית זו תאבד לחלוטין את היכולת הבסיסית שאמורה להיות לכל מכונית באשר היא - יכולת התנועה. עכשיו נעבור לשאלה הבאה. האם מכונית שכזו יכולה להיווצר באופן אקראי? התשובה היא לא. לא סתם לא, אלא לא ולא ולא. אין כזה דבר. גם אם נמלה את היקום כולו ב"מרק בראשיתי" אדיר של חלקי מתכת מכל הצורות המינים והגדלים, ונערבב את אותו מרק אדיר בכף עצומה במשך מיליארדי שנים, הרי שלא תיווצר ולו מכונית אחת עלובה ופרימיטיבית.
הרעיון הזה חוזר על עצמו בכל סוגי המערכות המורכבות, החל ממטוסים וחלליות, וכלה בשעונים ותנורים, סרטנים וגחליליות. יש מטוס פרימיטיבי ויש מטוס משוכלל, אבל באיזה שהוא מקום חייב להיות דגם של מטוס שהוא הוא הדגם הפשוט ביותר האפשרי שבפחות ממנו המטוס לא יטוס, כלומר הוא לא יהיה מטוס.
בכל מערכת מורכבת ותכליתי ישנם שני סוגי מורכבות. ישנה מורכבות שניתן לוותר עליה מבלי לחסל באופן מוחלט את יכולת תפקודה הבסיסי ביותר של המערכת האורגנית, וישנה מורכבות בסיסית, כזו שאינה ניתנת בשום פנים ואופן לויתור מבלי לחסל סופית את כושר הפעילות הבסיסי ביותר של המערכת המדוברת.
כאשר דוקינס תוקף את דבריו של פרנסיס, הוא לוקח את שני המושגים הכל כך שונים של מורכבות בסיסית ואל בסיסית, מכניס אותם לסיר אחד ענק, מבשל אותם בבישול איטי עד שהם הופכים לעיסה אחת גדולה, דביקה ומצחינה. אין ספק שישנם בטבע סוגי עיניים רבים. יש עין מורכבת ויש עין פשוטה יחסית. אבל העין הפשוטה ביותר, של החיידק העלוב ביותר שלא ניחן במשהו יותר משוכלל מאשר הבחנה בסיסית ביותר בין אור לחושך, היא הרבה יותר מורכבת מאשר המחשב שעליו אני כותב ברגעים אלו. מדובר בתא אחד, שבו ישנם חלבונים רגישים לאור ובנוסף זה מערכת של חלבונים שמעבירים את המידע למוח. מסביב לחלבונים המרכזיים חייבת להיות מערכת שתדאג לספק להם את כל צרכיהם, כמו נוזלים ואנרגיה שבלעדיהם לא יהיה להם כל קיום. כל חלבון מתוך אותם חלבונים רבים חייב להיות על מקומו. בלי סדר מופתי לא תהיה שום ראייה. אני לא מדבר על ראייה חלשה, אלא על אפס ראייה. כלום, חושך. כל חלבון שכזה מורכב משרשרת ארוכה מאד של מאות חומצות אמינו שנמצאות בסדר ובצורה מאד מסוימת. כפי שהראתי לעיל, כל חלבון באורך של יותר מעשרים חומצות אמינו שמהוות את המורכבות הבסיסית שלו, אינו יכול להיווצר באופן אקראי. גם לא במשך עשרה מיליארד שנה. על אחת כמה וכמה כשדובר על מערכת שלמה של חלבונים שכל אחד מהם מורכב ממאות חומצות אמינו.
מי שלא מאמין לי יכול ללמוד את הדברים בכוחות עצמו. לכל אחד יש גישה מלאה לספריות ולמידע הנמצא באינטרנט.
אבל, אני רוצה להציג לדברי ראיה פשוטה מאד, וגם לתת לאתאיסטים אתגר לא פשוט. לאתגר הזה נקרא מכאן ואילך "מבחן הדף והעט".
ריצ'ארד דוקינס הוא ביולוג במקצועו. אי לכך אני מעוניין להציע לו הצעה מאד פשוטה. אם הוא היה עושה את המטלה האמורה הוא היה תורם להסברת האבולוציה הרבה יותר ממה שעשה בכל ספריו. ישב נא מר דוקינס הנכבד בלשכתו המפוארת, ייקח לידיו שני המצאות פשוטות מאד שמשרתות את האנושות כולה מזה מאות שנים. להמצאה הראשונה קוראים עט, ואילו לשנייה קוראים דף. לאחר מכן יואיל מר דוקינס הנכבד להניח את הדף על השולחן, ליטול את העט לידו הימנית, ולשרטט על הדף שירטוט קטן של העין הפשוטה ביותר שהוא מסוגל להעלות על דעתו. אבל, אני רוצה שהשרטוט הזה יעמוד בשני מטלות. המטלה הראשונה היא שהתמונה תהיה מפורטת עד לרמת החומצות אמינו. אני כבר מכיר בעל פה את שיטות השיווק האגרסיביות של חסידי האבולוציה. הם אוהבים תמיד לדבר בצורה כללית ומעורפלת ללא ירידה לפרטים הקטנים, הם אלופי הטשטוש והערפול. לכן אני רוצה לקבל שרטוט מדויק ממש. התנאי השני שראוי לדרוש מכזה שרטוט, שהוא יהיה ברמת מורכבות שכזו שיכולה להיווצר באופן אקראי מבלי להזדקק לנס גלוי, או ל"נס סטטיסטי", כלשונם המכובסת של חסידי התיאוריה.
הסיכוי שמהלך מעין זה יתבצע על ידי חסידי האבולוציה איננו קיים. חסידי האבולוציה לעולם לא יסכימו לרדת לרמת הפרטים הקטנים, משום שאין להם שמץ של מושג איך להתמודד עם צרה שכזו.
וכאן ברצוני לשאול שאלה נוספת. מדוע האתאיסטים זקוקים שאני אציע להם לעשות פעולה כל כך פשוטה? מדוע הם אינם עושים זאת בעצמם? הרי הם בעצמם היו אמורים להיות אותם אנשים שיעשו זאת מיוזמתם, מהר ככל האפשר. הרי שרטוטים מהסוג הזה הם בדיוק הדברים שחסרים לתורת האבולוציה כדי להפוך למשהו ברור ונהיר, מקובל ופופולארי. אני מתאר לעצמי שהתירוץ הרשמי של חסידי התיאוריה על טענה כזו יהיה שמדובר במטלה קשה מאד, שכן קשה לדמיין איך בדיוק הייתה נראית העין הפשוטה ביותר. התשובה הזו היא תשובה נכונה, באמת נכון הדבר שלשרטט כזו עין זו מטלה לא פשוטה, אבל בא נחשוב למה זה כל כך מסובך. הרי לחוקרי האבולוציה ישנם תקציבי עתק, ציוד משוכלל, וחומר אנושי איכותי למדי. הרי היום מהנדסים יכולים לתכנן תוכניות לחלליות ענק, לטילים חכמים, למחשבי על ולמה לא. אז מדוע הם אינם יכולים לשרטט עין אחת קטנה, פשוטה ועלובה?
הסיבה שחסידי התיאוריה לא עשו כך וגם לא יעשו כזה דבר לעולם היא אך ורק מחמת סיבה אחת פשוטה למדי, מפני שמעשה שכזה הוא פשוט בלתי אפשרי לחלוטין, חד וחלק. אין לי ולו ספק הקל שבקלים שאם דוקינס היה יכול לתאר כזו עין בצורה מפורטת הוא היה הראשון לעשות זאת.
איך מתמודד דוקינס עם הטענה הזאת? על ידי הסחת דעת. השאלה המרכזית היא אך ורק המורכבות הבסיסית ביותר, היא ולא בלתה. ואילו דוקינס מערב לתוך הדיון את המורכבות האל בסיסית. מה עניין זה לזה? האם מפני שישנם במבנה העין מערכות שלמות אשר הראיה המינימאלית ביותר יכולה לתפקד בלעדיהם מהוה איזו שהיא הוכחה שגם המבנה הבסיסי של העין הפשוטה ביותר יכול להיווצר בצורה אקראית?
דוקינס טוען שהסיבה שאנשים נוטים לקבל טיעונים מסוגם של טיעוניו של פרנסיס היא משום שהם רוצים להאמין במסקנותיו. אוי כמה חבל שהוא לא טרח להסתכל במראה.
למעשה, אין שלב אחד משלבי האבולוציה שלא ניתן להפרכה על ידי מבחן הדף והעט. הבה נבקש מחסידי התיאוריה לשרטט עבורנו על דף אחד פשוט, מבנה תיאורטי של התא החי הפשוט ביותר שיכול להיות קיים במובן הפשוט ביותר של פעולת החיים הפרימיטיבית ביותר. חסידי התיאוריה אוהבים לדבר על "מולקולות בעלות יכולת לשכפול עצמי". הביטוי הזה נשמע כמו דבר פשוט למדי, בסך הכל איזה שהם מולקולות פשוטות שאינם יודעות דבר מעבר ליכולתם לשכפל את עצמם. אז אני רוצה לשאול פעם נוספת את אותה שאלה פשוטה. אם מדובר בסך הכל במין מולקולות פשוטות להפליא, מה אכפת לכם לזכות אותנו בשרטוט אחד לרפואה של אותם יצורי פלא הנקראים "מולקולות בעלות כושר שכפול עצמי"? מה אכפת לכם? אין לכם דף ועט? אני מוכן להשאיל לכם. אפילו לתת לכם במתנה, יש לי כאלו בשפע רב, תודה לקל. אין לכם זמן? אין לכם תקציב? מעניין מאד, להפיץ באינטרנט סרטונים מושקעים מלאי סילופים שקרים ובדותות, לזה יש לכם כסף וזמן. לשלוח צוותים יקרים לחפור את ערבות אפריקה לאורך ולרוחב כדי למצוא איזה שן עקומה של קוף חולה שחפת ולבנות על זה תילי תילים של פרשנויות לזה יש לכם תקציבי עתק. אבל לעשות את המטלה הכל כך בסיסית, שעליה נשענת האבולוציה כולה, לזה אין לכם זמן. אין לכם כסף. מעניין.