הזאבים באים
אוקראינה, 1459.
הכומר המקומי סיים את דרשתו וירד מן הבמה. הקהל פרץ בשאגות אימים, "מוות ליהודים", "נקמה", ועוד. השאגות הפראיות הרעידו את קירות הכנסיה, והתגלגלו במורד הגבעה אל עבר בתי היהודים. שערי חצר הכנסיה נפערו בחריקה יבבנית, והמון זועם וצבעוני נשפך החוצה, חמוש במקלות, אלות, בקבוקים, סכינים וחרבות. הזעם היה אדיר, איך יתכן שאותם יהודונים שאינם עובדים ואינם משלמים מיסים מעזים לאפות את מצותיהם בדמם הקדוש של ילדים נוצרים טהורי עינים? איך הם לא מתביישים, לקחת את סטיפן המסכן, בן יחיד לאמו האלמנה, לקשור את ידיו ורגליו, ולשחוט אותו בעינוים בביתו של הרב לקולות השירה העליזים של פרנסי הקהל, מדושני עונג למראה פירפוריו האחרונים של הילד המסכן. הרי ככה הכומר סיפר מפורש. לא סתם מפורש, מפורש מפורש, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים.
אז נכון שגופתו של הילד נמצאה מזמן מאחורי המחלבה של אמו, ונכון שהשכנים העידו שאימו של הילד היא מעורערת בנפשה, ושהיא איימה פעמים רבות לרצוח את בנה ואף ניסתה לעשות כן מספר פעמים. ונכון שביתה של האלמנה היה מלא בכתמי דם, ובכלל, הרי אין שום עדות או רמז למעורבות יהודית בפרשה, חוץ מדרשתו המפורשת של הכומר הידוע בשנאתו ליהודים ובבערותו המופלגת. נכון שיש מספיק הוכחות שהסיפור לא היה ולא נברא, אז מה? זה אומר שהיהודים לא עשו את זה? הרי אין שום עדות של מישהו שראה את הרב עומד ליד הילד ולא הורג אותו. ובכלל, כל הרעיון הזה של הוכחות וחשיבה רציונלית, זו המצאה מטופשת של היהודים הפרימיטיבים, רעיון שאותו הם שאבו מהתלמוד שלהם, זה שהכומר אמר שהוא מלא סתירות. המדע המודרני עובד אחרת. הוא לא עובד עם הוכחות, אלא עם תחושות בטן, הרי זה מה שכל כך יפה במדע. ואנשי הכפר כידוע הם אנשי מדע דגולים, ככה הכומר אמר.
התרנגולים בחצר היהודים נבהלו מעוצמת ההדף של גל האבנים שהתעופף מעל ראשם, הישר אל חלונותיהם המוגפים של בתי היהודים. קולות הנפץ העזים התערבלו עם השאגות והנחירות החייתיות של ההמון המוסת, שהולך לנקום את נקמתו של אלוהיו.
ירושלים, 2010.
אחרי שבוע שלם של הסתה אנטישמית בתקשורת השמאלנית, הגיעו המארגנים למסקנה שזהו זה. הקרקע בשלה לקראת השלב הבא. ההמון כבר מוסת לחלוטין, את העובדות היבשות הוא כבר שכח מזמן, ועכשיו לא נותר אלא לעלות בשיירת אוטובוסים לירושלים.
המון זועם של סטודנטים מוסתים עושה את דרכו לכיכר ציון. מאז הפרעות באוקראינה, השתנו כמה דברים. הכומר שלנו כבר איננו מוסר את הטפותיו הכנסיה אפילה במזרח אוקראינה, היום הוא כבר השתדרג, היום הוא פרופיסור!!! אז, באוקראינה, הוא היה איש דת רישמית, היום יש לו דת חדשה. הוא כבר לא נוסע על עגלה רעועה, היום הוא נוסע בקדילק ומוסר את הטפותיו מעל גבי הקתדרה באוניברסיטת תל אביב. ומה שהכי חשוב, שהיום הוא לא מדבר לגוים ערלים, היום הוא מדבר ליהודים, זרע לעם הנבחר. בזמנו, באוקראינה, הוא ניסה בכל כוחו לשכנע את היהודים להאזין לדרשותיו. אחרי חמש מאות שנה, הוא הצליח להשיג את הלא יאומן.
גם ההמון כבר איננו אותו המון. הו כמה עבר מאז. אז הם היו שותים וודקא מגעילה. היום, איפה הוודקא, מה פתאום. וודקא זה משהו מיושן, פרימיטיבי. היום יש דברים טובים באמת, עזוב אותך מוודקא. גם השיטות הטכניות השתנו. רק לדוגמא, כשאיכר באוקראינה היה רוצה לרצוח את הבן שלו הוא היה שוחט אותו באכזריות. היום זה כבר לא מתאים. סכין? דם? זה לא שיטה המקובלת בקהילה המדעית. היום כשסטודנט לארכיאולוגיה בשם "גולדרינג" או משהו כזה רוצה לרצוח את הבת שלו, הוא עושה את זה עם שקית נילון, בעדינות מירבית. צריכים להיות סטריליים. פעם לא ידעו את זה וזה גרם להרבה מחלות.
אחרי שהכמרים בטלוויזיה סיימו את עבודתם, ניתן להרגיש את הזעם באויר. איך יתכן? שאג הכומר בפתוס, איך יתכן שאנחנו ננמן אותם? מהצד השני נצבו פרנסי הקהילה היהודית מעל בימת הכנסת וניסו להרגיע את הרוחות. הם ניסו להסביר שבסך הכל מדובר רק באחד מתוך שבע אברכים שמקבל אלף שקל בחודש, כשהממוצע לאברך הוא מאה חמישים שקל לאברך. הם גם ניסו להכחיש את הטענות כאילו האברכים חיים מקיצבאת ילדים, הם ניסו לנפנף בנתוני הביטוח הלאומי שעל פיו קצבאות הילדים בריכוזי האברכים עומדים על ממוצע של שש מאות שקל למשפחה. כמו כן הם ניסו להסב את תשומת לבו של ההמון המוסת, שמשפחה חילונית בישראל מקבלת חינוך חינם בשווי של אלפי שקלים בחודש לילד, שזה הרבה הרבה יותר ממה שמקבלת כל משפחה חרדית באשר היא מכל סוגי הקצבאות והתקציבים למיניהם. אבל הדברים נפלו על אוזנים ערילות. הרי הכומר אמר, אמר מפורש!!!
ובכלל, כל הנסיון להסיט את הדיון לנושא של העובדות והמספרים זה תרגיל נבזה של הסחת דעת. אפילו אחמדיניג'אד כבר אמר את זה מזמן, שהיהודונים הם אלופי העולם בתרגילי הסחה. במקום לחשוב בצורה מדעית, עם תחושות בטן וגירויים בראש, הם תמיד באים אם הנתונים שלהם. די!! מספיק!!! תפסיקו להיות פרימיטיבים. הכל בגלל הגמרא. שמה בגמרא, על כל דבר שואלים "למה" "מי אמר" "הרי יש הוכחה הפוכה". זה מרגיל את האדם לחשוב בצורה של הוכחות וראיות. אדם כזה מאבד את הקשר עם המציאות. כלומר, עם המדע. כלומר, עם הכומר. כלומר, עם האנטישמיות.