סיפור בריאת העולם - כפשוטו או לא.
בערך "יהדות" בויקיפדיה, מופיעה שורה אחת על סיפור הבריאה בתורה.
"על פי חלק מחכמי ופרשני היהדות, כגון הרמב"ם וכל חכמי הקבלה, סיפור הבריאה וגן העדן הנו משל אלגורי-סימבולי הנכלל בסוד "מעשה בראשית" ואין להבינו כפשוטו"
הקטע הזה מייצג טעות מאוד נפוצה בהבנת העניין של סיפור הבריאה בתורה, בעיקר על ידי אנשים חסרי השכלה תורנית רצינית. אינני כועס על ויקיפדיה או על כותב השורות, בניגוד לנושאים אחרים שבהם כותבי הערכים בויקיפדיה מסלפים נתונים ורעיונות בכוונה תחילה, הרי שהטעות הזאת איננה נובעת מרשעות ואטימות אלא מחוסר ידיעה, אבל צריך לתקן את המעוות.
הצגת הנושא של פרשת הבריאה כאילו הרעיון שסיפור הבריאה איננו כפשוטו ממש הוא בסך הכל המצאה או פרשנות צדדית של "חלק מפרשני היהדות", או אפילו "חכמי הקבלה", זו טעות חמורה מאד, שעלולה להשליך על כמה נושאים מאד חשובים ביסודות האמונה.
הרעיון שסיפור הבריאה איננו כפשוטו איננו רעיון של הרמב"ם, ולא רעיון של רש"י. העקרון הזה מופיע בגמרא ובמשנה בכמה וכמה מקומות, כדבר פשוט ומובן מאליו. המשנה והגמרא, למי שלא יודע, הם הבסיס לכל התורה שבעל פה. זה לא "כמה פרשנים" ולא "חכמי הקבלה".
המשנה במסכת חגיגה בתחילת פרק שני כותבת כך -
"אין דורשין בעריות בשלושה, ולא במעשה בראשית בשניים; ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו."
פירוש הדברים - יש איסור לבאר ("לדרוש") את פרשת עריות שבתורה לשלושה אנשים ביחד, אלא רק לשני אנשים או לאדם אחר בלבד. כמו כן אסור לבאר את מעשה הבריאה לשני אנשים אלא רק לאדם אחד, ואת מעשה מרכבה שבספר יחזקאל, אסור ללמד אפילו לאדם אחד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, דהיינו שלא צריכים לבאר לו כל דבר בפירוט, אלא אומרים לו את הכיוון והוא מבין לבד את הענין.
הגמרא במקום מסבירה את טעם האיסור. הסיבה לאיסור ללמד את פרשת עריות, משום ש"נפשו של אדם מחמדתן" ואם אדם לא ילמד היטב וישמע חצאי דברים, הוא עלול להמציא לעצמו היתרים מפוקפקים על סמך ידיעותיו החלקיות.
הסיבה לשני האיסורים האחרים, היא מפני שמדובר ב"סתרי תורה" ולכן צריכים ללמד אותם בצורה פרטית.
כמו כן, המוסכמה בביאור הרעיון בצורה הזאת, היא מוסכמה ממש מקיר לקיר, של כל פרשני הגמרא כולם. הגמרא במסכת פסחים קיט' א' מדברת על האיסור לגלות סתרי תורה, ורש"י מסביר שהכוונה למעשה בראשית ולמעשה מרכבה. הרמב"ן בתחילת ספר בראשית כותב "שמעשה בראשית – סוד עמוק, אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו". הרמב"ם במורה נבוכים בחלק שני פרק כה', כותב שאפשר היה לפרש את כל פרשת הבריאה על דרך המשל.
הרי לנו הסכמה גורפת, של כל גדולי הפרשנים, שמעשה בראשית איננו יכול להלמד מתוך פשוטו של מקרא. אינני יודע מה המשמעות של הדברים, ואינני יודע אם יש מישהו בדורינו שכן יודע, אבל מה שכתוב פה בוודאות גמורה, שמעשה בראשית איננו יכול להילמד על ידי קריאה שטחית בפסוקי התורה.