אמונה או ידיעה
בערך "אמונה" בויקיפדיה מופיעים הקטעים המחוצפים הבאים -
"אמונה היא קביעת עמדה ביחס לנושא כלשהו באופן סובייקטיבי, ולא אך ורק על סמך עובדות אובייקטיביות. פרושן של עובדות אובייקטיביות הוא שהן מבוססות על חוויה ישירה של המציאות - דרך החושים והשפה או דרך תחושות (כאב, עצבות, אהבה וכו'). אמונה סובייקטיבית מערבת היסקים שאינם נגזרים ישירות מההתנסות, אלא מהשלכה של עולמו הפנימי (הגיון, רגש, אינטואיציה וכו') של האדם על המציאות. במובן הרחב ניתן להגדיר אמונה כוודאות לגבי דבר מה אשר ניתן להטיל בו ספק.
"אמונה נחשבת לבסיסה של דת, שכן כל מטאפיזיקה (שעליה מתבססת כל דת) אינה נגזרת ישירות מההתנסויות החושית, הלשונית והתחושתית האנושיות".
הקטע הזה הוא עוד שקר קטן במסכת השקרים של אתר הכפירה ויקיפדיה. הטענה כאילו הדת נשענת על אמונה ולא על הוכחות רציונליות היא טענה שקרית, זריית חול בעיני הציבור.
בואו ננסה לבדוק האם הדת נשענת על אמונה עיוורת, או על הוכחות.
לשם כך, עלינו לבדוק בראש ובראשונה את הדת הנפוצה ביותר בעולם. מה היא אותה אמונה? האמונה הנפוצה ביותר בעולם היא האמונה בתנ"ך, ביציאת מצרים, במתן תורה, ובנביאי ישראל. זהו הבסיס המרכזי של שלושת הדתות המונותאיסטיות.
האמונה הזאת נשענת על אמונה רגשית? על אמוציות? האמונה הזאת נשענת על עם שלם של מיליוני אנשים שראו את עשרת המכות, את קריעת ים סוף, את מתן תורה, ארבעים שנה הם אכלו מן ושתו מים מבארה של מרים. הייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה האנושית שבה נטען על ידי מישהו על התנהלות ניסית גלויה וברורה, עקבית וממושכת, לעיני עם שלם של מליוני אנשים. האם זו היא אמונה או ידיעה מוחלטת? אין היום בכל העולם אדם אחד שראה את אריסטו, ובכל זאת אין מי שמפקפק בעובדה שאותו פילוסוף יווני ששמו היה אריסטו אכן היה במציאות. האם הידיעה הזאת היא אמונה?
הכופרים טוענים שאולי סיפור יציאת מצרים היה מיתוס שנוצר בגלל כל מיני סיבות ואינטרסים של גורמים ונסיבות במהלך ההיסטוריה. אך נשאלת השאלה, אולי גם אריסטו לא היה ולא נברא? אולי אריסטו זה בסך הכל מיתוס שנוצר בגלל האינטרס של השלטונות היוונים להציג את התרבות היוונית באור חיובי? אולי את הכתבים שלו היוונים גנבו מהממלכה הפרסית, וכדי להציג אותם כיצירה יוונית הם נאלצו ליצור דמות דמיונית בשם אריסטו?
ואולי, אולי מלחמת העולם השניה זה מיתוס שנוצר על ידי גורמים במערב שרצו להצדיק את כיבוש גרמניה?
ואולי יצחק רבין מעולם לא נרצח? הרי רוב אזרחי המדינה מעולם לא ראו את גופתו המדממת. אולי סיפור הרצח לא היה יותר מאשר אגדה שנבעה ממיתוס עתיק על אלימות המתנחלים, ולכן כשנשמעו את היריות אנשים השתכנעו שמדובר ברצח? ואולי כל הצוות הרפואי פברק את הסיפור כדי להאשים את המתנחלים ברצח, בזמן שרבין בעצמו מאושפז עד היום במתקן כליאה חשאי של השב"כ בנגב?
זה בנוגע לאמונה בתורה, ומה עם האמונה במציאות הבורא? הרי כל ספרי המחשבה מלאים בהוכחות רציונליות לגמרי למציאות הבורא. הרמב"ם, הכוזרי, הרמח"ל, כולם עסקו בנושא הזה. אף אחד מהם לא כותב שאמונה זה דבר שקשור לרגש.
ובכלל, הרי בדיוק באותה מידה שהכופרים האוילים חושבים שהאמונה איננה רציונלית, הרי בדיוק באותה מידה חושבים המאמינים על הכופרים. אני סבור בוודאות גמורה שהכפירה איננה נובעת ממחשבה והגיון, אלא מקוקטייל קטלני של בורות, שטחיות, ותפיסת עולם ילדותית. אני רואה בכפירה בעיה נפשית, פשוטו כמשמעו. אז באיזה זכות אתר שאמור להיות נייטרלי, קובע את כללי המשחק לפי גחמותיהם המשונות של קומץ אתאיסטים?
הדוגמא הזאת היא רק דוגמא אחת מתוך דוגמאות רבות של הוכחות לאמונה, שהם כולם הוכחות יצוקות ואיתנות, כסלע איתן, כפי שכתבתי באריכות רבה במאמרי הרבים.
מי שרוצה יכול להתווכח, יכול לשאול, לנסות להפריך את ההוכחות הללו, אבל הנסיון להגדיר מראש את כללי הויכוח, הוא מחוצף ומרושע.
מדוע באמת בוחרים אנשי הכפירה להציג את הדברים בדרך הזאת?
התשובה האמיתית לדעתי היא, שהם יודעים שבויכוח עניני יהיה להם מאד קשה להתמודד עם האמת. ולכן, השיטה הקבועה שלהם היא להתחמק מויכוח עניני וממוקד. אתה בא להציג הוכחות לאמונה? אנחנו נצחק עליך, נלעג עליך, אתה פרימיטיבי, לא מבין, זה לא מדעי, תלך מפה.
עם טענות אפשר להתמודד, אבל עם ליצנות אין מה לעשות.
אז שימשיכו לצחוק.
צוחק מי שצוחק אחרון.
גם פרעה צחק.