סטיבן הוקינג והבריאה, ותורת השכבות במדע הפופולארי

מאת: הדוס | 2/5/2012 בקורת ספרים

בשנים האחרונות אני רואה פעם אחר פעם ציטוטים של סטיבן הוקינג שמצטטים מתעלמי הבריאה במאמריהם וספריהם, אתריהם וכתבותיהם. אני, כאדם שטרח לקרוא את ספריו של הוקינג במקור, ולא מתוך ציטוטים חלקיים ומסולפים, הנני מתקומם מאד על הסילוף החמור של הגיגיו של הוקינג.

מי שקורא את ספריו של הוקינג במבט ישר רואה מיד שהספרים הללו עם הרעיונות הכלולים בהם, מהוים את הספרים הבריאתניים ביותר שיצאו לאור בדור האחרון. אין פרק אחד בספריו המחכימים של הוקינג שאיננו זועק את האמונה הדתית בקול גדול.

אלא מה?

בכל ספר מדע פופולארי ישנם שני שכבות זו על גבי זו. השכבה הראשונה היא השכבה המדעית מקצועית. השכבה הזו מכילה נתונים, מספרים, ועקרונות מדעיים טהורים. שכבה זו קיימת בכל ספר מדעי טהור ופופולארי כאחד, אלא שבספרות מדעית טהורה הכתיבה מסתיימת בשכבה זו. בניגוד לספרות המדע הטהור, הרי שבמדע הפופולרי ישנה שכבה נוספת מעל השכבה הזאת, שבה מופיעים רעיונות והגיגים שמטרתם לקרב את מושגי המדע הטהור אל הבנתו של האדם הממוצע, שאיננו מומחה בתחום הספיציפי שעליו נדון הספר. לשם כך משתמשים כותבי המדע הפופולרי בכמות גדולה של משלים ודימוים, הפשטות, הקדמות, והסברים ארוכים. מעל השיכבה הזאת קיימת שכבה שלישית, של רעיונות והגיגים שונים ומשונים של כותב הספר, שבחלקם אינם קשורים כלל לנושא הספר, והם עוסקים בנושאים שמחוץ לתחומי התמחותו. כך ניתן למצוא בספר מדע פופולארי שעוסק בתורת היחסות, סיפורי זימה מגעילים, דעות והשקפות בנושאים חברתיים, ואפילו הערות פוליטיות כבדרך אגב. כאשר הספר עובר עריכה או תרגום, או טיפול יסודי של הוצאה לאור, מתווספת על גבי כריכת הספר שכבה נוספת, בדמות מספר שורות על תוכנו של הספר שנכתבו על ידי אחד מאנשי ההוצאה לאור. שורות אלו נועדו אך ורק למטרה אחת ויחידה - קידום מכירות. שורות אלו במקרים רבים אינם משקפים נכונה את רוח הספר האמיתי. ואילו כאשר הספר מצוטט על ידי עיתונים ואתרי אינטרנט, אזי מתווספת שכבה שישית בדרכו של הספר אל האינטלגנציה האנושית - על פי רוב אין שום קשר בין הנכתב בעיתון לנכתב בספר, בפרט כאשר מדובר על ספר בעל משמעות תיאולוגית. מתעלמי הבריאה מאד מקפידים שלא לצטט דברים כצורתם.

אם ננסה לנתח את ספריו של הוקינג נגלה מהר מאד שרמת הכפירה-אמונה בספריו משתנה ככל שאנו עולים במעלה השכבות, כאשר השכבות המדעיות מחזקות את האמונה, והשכבות החיצוניות לועגות לה.

אם מסתכלים על הנתונים והרעיונות המדעיים הטהורים המופיעים בספריו של הוקינג מגלים מהר מאד שפיזיקה המודרנית זועקת אמונה יותר מכל תחום אחר. אין תחום אחד בפיזיקה שאינו מראה בחוש אצבע אלוקים. בין אם זה כוחות היסוד השרירותיים שמתאימים בדיוק מיקרוסקופי לצורכי האדם, בין אם זה עיקרון אי הוודאות שסותם את הגולל על הדטרמיניזם הארכאי, ובין אם מדובר על המפץ הגדול שמשמעותו היחידה אליבה דהמתעלמים היא בריאה יש מאין ללא בורא, מין נס פלאי. גם התיאוריה הישנה של הוקינג על מעגליות הזמן איננה פותרת את הבעיה, כפי שאני מקווה לבאר במאמרים הבאים.

ואולם, היות והוקינג הוא איש אקדמיה, והוא צריך לשחות עם הזרם, והיות והוא אדם כמו כל אדם אחר, והיות והמדענים הם מומחים גדולים לנתק את הפילוסופיה מן  המדע, אשר על כן משתדל הוקינג לעטוף את המציאות המדעית הלא נעימה, במספר בדיחות והלצות לא עניניות על חשבונו של בנדיקטוס השש עשרה, ועוד אי אילו אנקיקוטות צדדיות. הוא אמנם איננו נוקט עמדה בנוגע למציאות הבורא, כפי שהוא כותב בספקנות רבה במספר מקומות, אבל הוא משתדל לנגח את אנשי הדת ללא הרף. למשל, כאשר הוקינג מדבר הודות המפץ הגדול, הוא לא מזכיר במילה אחת את השאלה "מדוע קרה המפץ", אלא רק על השאלה "למה זה לא קרה קודם". כמו כן הוקינג לא מציין את העובדה שעצם קבלתת תאוריית המפץ מהוה ניצחון אדיר של אנשי הדת על מכחישי הבריאה, שחשבו במשך אלפי שנים על עולם סטטי ללא בריאה. המהפך הזה מתואר בספריו של דוקינס בלי לציין מילה אחת על המשמעות העצומה בתחום התיאולוגי. ואילו כאשר הוקינג מציין משהו שלא מסתדר עם איזה חשיבה של איזה אפיפיור, הוא מיד חייב למרוח שני עמודים של לעג על אנשי הדת הנוצרית. כאשר הוא כותב על כך שהארץ נעה סביב השמש ולש להיפך הוא דש במרץ רב במשמעות הדתית של הדבר, ואילו כאשר הוא מדבר על כך שכמות הקרינה והכוכבים זהה בכל כיוון, מה שלכאורה מוכיח על כך בכדור הארץ בכל זאת עומד במרכז היקום, הוא מבליע את הענין בכמה שורות סתמיות וחד גוניות.

כאשר אנחנו קוראים את ספריו של הוקינג עלינו להפריד בין הוקינג המדען להוקינג הפילוסוף. הוקינג המדען הוא אדם מוכשר ומלומד, ואילו עמיתו הפילוסוף הוא פילוסוף רדוד עד בינוני. כמו שסנדלר לא יודע לעשות ניתוחים, וכמו שמנתח אינו מבין כלום בתיקון מגפיים, כך פיזיקאי איננו הופך להיות יותר ישר והגון בנושאים של תיאולוגיה.

הדברים הולכים ונעשים יותר ויותר חריפים, יותר ויותר בוטים ואוויליים ככל שאנחנו מטפסים במעלה השכבות. על הכריכה האחורית של ספריו של הוקינג מופיעות מילים בוטות מאד, מהם מתקבל הרושם כאילו ספרו של הוקינג הוא ספר אתאיסטי לכל דבר, בזמן שבגוף הספר הוקינג כותב בצורה מאד ספקנית ומעורפלת בנושא הזה, למרות כל הבדיחות הטפילות על חשבון האפיפיור.

ואילו באשר לכתבות הצבע בעיתונות, שמה מתגלה לעינינו הוקינג חדש. ההוקינג הזה בניגוד לקודמיו הוא אתאיסט גס רוח, מקובע וטיפש, שמפזר שטויות והבלים לכל הכיוונים, שטויות שאין להם שום שייכות לספריו הנפלאים והמחכימים, המחזקים את אמונתו של כל קורא ישר. אני נדהם לראות ציטוטים מסולפים שאין שמץ של דמיון בינם לבין מה שנכתב בספר.

לסיכום -

ישנם שלושה אנשים בשם הוקינג.

הראשון הוא הוקינג המדען, המקצועי והעניני. האיש הזה קרוב מאד להיות מאמין. הוא מודה בפה מלא שהיקום ללא בורא הוא חידה סתומה.

השני הוא הוקינג האיש הפרטי, העוסק בכתיבה פופולרית. ההוקינג הזה מנסה לרכך את המשמעויות של ההוקינג המדען, על ידי בדיחות והלצות על אנשי הדת הנוצרית.

ואילו הוקינג השלישי הוא זה שמופיע בציטוטים חלקיים ושקריים באתרי הכפירה, והוא בניגוד לקודמיו הוא אתאיסט גמור, בוטה וקיצוני.

אני יודע שהמאמר הזה נכתב בראשי פרקים, לא טרחתי להיכנס לפרטים הקטנים ואני מקווה לעשות זאת בהמשך, בעזרת היוצר.

למאמר זה לא ניתן להגיב