על סמך מה אנחנו סומכים על מעתיקי השמועה
שאלה -
אנו יודעים כיום על רבנים ידועי שם ויש להם תלמידים רבים ובאמ ת הם חסרי תוכן, שחקנים טובים, ובעלי כריזמה. ובעוד 200 שנה יהיה מחלוקת בינו לבין ת"ח אחר אמיתי והלמדנים ילמדו תורה זאת בעיון רב ויסבירו "פשטים" בדברי ההדיוט. א"כ אולי אף אנחנו כך? (בקיצור אולי הגר"א לא ת"ח)
תשובה -
שאלתך שאלה מצויינת.
אנשים אחרים יאמרו לך שאין כזה דבר. כל מי שנחשב לרב הוא קדוש ואסור להרהר אחריו. אבל אני, כתלמיד של בית המדרש הליטאי ישיבתי, רחוק מאד מהתשובה הזאת. אני יודע שזה לא נכון, ומי שחושב שכל בעל פראק, גלימה או מצנפת הוא בחזקת צדיק וגאון, אינו אלא תמים.
אז מה התשובה?
התשובה לזה היא, שבעצם כל המציאות הזאת שאחרי אלפיים שנות גלות התורה עדיין הצויה בידינו כמסירתה מסיני, ואנחנו שומרים עליה כעל בבת עינינו, זה נס ופלא, בהשגחת הבורא, ברוך שומר הבטחתו לישראל, שהבטיח לנו ש"לא תשכח מפי זרעו".
אשר על כן, ברור הדבר כשמש, שמי ששמר על התורה שלא תאבד למרות שכל אומות העולם עשו כל שביכולתם כדי לאבדה, הוא זה ששומר עליה מפני כל מיני זייפנים ורמאים.
ואם יש זייפנים?
אז בדור הבא הם המחקו מהמפה, ועוד שני דורות אף אחד לא יזכור אותם.
ההיסטוריה, אגב, מלאה באנשים מהסוג הזה שנמחקו לגמרי, למרות שהיו להם תלמידים, אבל הדורות הבאים ידעו להבחין בין האמת לשקר.
בנוסף, חשוב להדגיש נקודה נוספת.
לכל רבותינו הגדולים, תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים, כולם כולם הותירו אחריהם ספרים רבים, ואנחנו יכולים למדוד אותם לפי ספריהם. אין היום אף אחד שיכול לכתוב את שו"ת רעק"א, את ביאור הגר"א לשו"ע, את היד החזקה לרמב"ם, וכדומה.