האם כמות האפשרויות היא כל כך גדולה?
בפרק א' מסדרת אבולוציה ובריאה טענתי שגם אם היקום כולו היה מורכב ממרק נוזלי של חומצות אמינו, והוא קיים 20 מיליארד שנה, לא היה נוצר בו חלבון אחד ראוי לשימוש.
נתבקשתי לפרט את החישוב של המולקולות ביקום מאז המפץ ועד היום. אז הנה.
א. הנה ציטוט מויקיפדיה-לפי הערכות המדענים ביקום הנראה יש בקירוב 7×10 ^22 כוכבים. אני לוקח ספייר של פי מאה.
ב. בחלבונים הצפיפות היא 10 בחזקת שבע למילימטר. בא נאמר שזה פי מיליון. 10 בחזקת 12. אתם יודעים מה? בואו נלך על אטומים. 22^10 לגרם. ליתר ביטחון ניקח 24^10.
ג. מסת שמש אחת היא המסה של השמש במערכת השמש (סול) 1.9X30^10 ק"ג. מסתו של כוכב נעה מ-0.08 מסות שמש (מתחת לגבול זה נמצאים ננסים חומים) ועד 100-150 מסות שמש. ויקיפדיה. בא ניקח את המספר הגדול ביותר. נניח שכל הכוכבים הם שמשות במסה של 150 מסות שמש. עד עכשיו הגענו ל10 בחזקת 80.כמה גרמים יש בשני ק"ג?אלפים. בא נעגל לעשר אלף.אמרנו שאני לארג'. אנחנו אוחזים ב- 10 בחזקת 84. כמה שניות עברו מהמפץ? 10 בחזקת 16 . לאיפה הגענו? 10 בחזקת 100.
וזה לא מספיק לחלבון אחד!!!!!!!!!
וכל זה אפילו אם כל היקום היה עשוי מחומצות אמינו.
והכל היה במצב נוזלי.
והם היו מתפרקות ונבנות פעם בשנייה.
וכל הכוכבים היו בגודל של פי מאה חמישים מהשמש.
וכמות המולקולות הייתה כמו כמות האטומים שיש היום ביקום.
וכל זה אחרי שלקחתי ספייר מטורף. המספר האמיתי קטן בהרבה.
וקל וחומר בן בנו של קל וחומר,
שהיקום לא עשוי מחומצות אמינו.
והוא ממש לא נוזלי.
ומולקולות זה לא אטומים.
ורוב הכוכבים קטנים בהרבה.
ומולקולות בתמיסה לא מתפרקות ונבנות פעם בשנייה.
והמרק הבראשיתי הכיל המון חומרים מכל הסוגים והמינים.
ולא נשכח שחלבון בודד זה לא חיים.
ושיש תהליכים שמתרחשים בכל יצור חי שזקוקים לעשרות חלבונים שונים.
כמות האפשרויות נשמעת מאד מרשימה, אבל ביחס למספרים הדרושים זה ממש מספר עלוב וחסר משמעות.