דעת תורה
ציטוט מהערך "דעת תורה" בויקיפדיה -
דעת תורה - מושג מרכזי בחברה החרדית וברמת נוקשות פחותה יותר אף בחברה החרדית-לאומית. על פי הרעיון הגלום במושג עדכני זה, המהווה הרחבה של עקרון אמונת חכמים, גדול בתורה רוכש לעצמו יכולת לפסוק לא רק בנושאים תורניים והלכתיים צרופים אלא גם בנושאי פוליטיקה, מדינה והלכות חיים בכלל. הסוגיות הדתיות שבהן עסק, על פי גישה זו, מזככות את מוחו ומכשירות אותו לפסוק בכלל תחומי החיים.
ובהמשך הערך -
החוקרים רואים בעלייתה של "דעת תורה" חלק מתהליך של ריאקצייה חרדית שהתרחשה אחרי תום מלחמת העולם השנייה ועם התבססותה של "חברת הלומדים" בארץ ישראל. התבססותו של המושג דעת תורה בחברות ליטאיות, החסרות את האדמו"רים החסידיים, הובילה להשערות הרואות את הרקע להתפתחות בשאיפות לקביעת היררכיה ברורה, ונתינת תחליפים לשלטון האזרחי ולאדמו"ר החסידי בחברות אלו. תופעה זו התבלטה בסוף המאה העשרים אז הנהיג את העולם החרדי רבי אלעזר מנחם מן שך שהוא נקבע על ידי עדת מעריציו כהוגה דעת תורה לדורות הבאים.
כלומר -
הרעיון שגדולי התורה יכולים לפסוק בכל נושא וענין, הוא רעיון חדש.
נשאלת השאלה -
האם חז"ל לא פסקו בכל תחומי החיים?
הם פסקו ועוד איך.
למשל -
-
חז"ל כתבו איך יוצאים למלחמה.
-
איך מנהלים מדינה.
-
איך צריכה להתנהל כלכלה.
-
חז"ל תקנו תקנות רבות כדי שהכלכלה תתנהל כמו שצריך.
-
איך מנהלים מדיניות חוץ.
-
חז"ל נתנו עצות ברפואה.
-
חז"ל נתנו עצות במסחר.
-
חז"ל נתנו עצות רבות בהליכות החחים, ביחסי אנוש ומשפחה.
מי שיעיין בפנקסי הקהילות של הקהילות היהודיות בארופה מלפני ארבע מאות שנה (דבר שמומלץ בחום לכל שוחר היסטוריה יהודית) יגלה שבאותה תקופה הרבנים ניהלו את ענייני היהודים בכל תחום אפשרי. למיטב זכרוני, רק מיעוט מתוך אותם פנקסי תקנות והחלטות נוגע לעניינים רוחניים, וכל היתר נוגע לניהול הכלכלה.
אז מה כן התחדש?
שאפשר למכור לאנשים לוקשים.