מתי אפשר לומר "המדע קובע"?

מאת: הדוס | 1/31/2010 אמונה ומדע

אחד התרגילים הקבועים של כוהני הדת האתיאיסטית, זה הדיבור בשמו של המדע. בחברה המודרנית, אין משפט יותר מרשים ומעורר כבוד, מאשר "המדע קובע כי ". עצם הזכרת שמו של המדע, גורמת לאנשים לחוש יראת כבוד.
אבל, בכדי שנוכל להשתמש בשמו של המדע, עלינו קודם כל להחליט, מתי אפשר לומר שהמדע קובע דבר מסוים, בצורה מוחלטת.
לשם כך עלינו לברר לפני הכל, מיהו המדע. המדע מורכב מהרבה גופים. יש אוניברסיטאות, כתבי עת, פרופסורים, ספרים, ומה לא.
לפי מה נקבעת עמדתו של המדע?
לפי דעתם של רוב אנשי המדע?
כמה אחוזים מאנשי המדע אמורים להסכים לתיאוריה מסוימת, כדי להפוך אותה לתיאוריה מוסכמת? האם תיאוריה שתומכים בה 80% מהקהילה המדעית, נחשבת לעובדה מוחלטת?
ומה היא בכלל הקהילה המדעית לעניין זה?
האם היא כוללת רק פרופסורים? אולי תואר שלישי?
ומה נעשה במקרה שבו יש חרם מדעי על גישה מסוימת, כך שגם מי שחושב כך לא יעיז לפצות את פיו?
באופן כללי, הנושא הזה הוא נושא פרוץ. אין כללים ברורים בעניין . ואת הפרצה הזאת אוהבים כוהני האתיאיזם לנצל עד תום.
היות וכללים ברורים בנושא אינם קיימים, וגם אם קיימים זכותו המלאה של כל אדם לחשוב אחרת, על כן ברצוני לכתוב בזאת מספר כללים, שלדעתי הקטנה, זו הדרך להתייחס לאמת המדעית. זו היא דעתי. מי שחושב אחרת יערב לו. השומע ישמע והחולק יחלוק.
את שיטות העבודה של המדע יקבעו המדענים, אבל איך אדם נורמאלי אמור להתייחס למדע, זה עניין אישי.
לדעתי, עובדה מדעית הופכת לעובדה ברורה, אך ורק באותו רגע, שבו קיימת הסכמה גורפת מקיר לקיר. ניקח לדוגמא את העובדה שהעישון מזיק לבריאות. האם יש רופא רציני אחד בעולם שסבור שעישון אינו מזיק לבריאות? האם יש איש מדע רציני אחד שחולק על העובדה שחומר יכול להפוך לאנרגיה? אבל העובדה שההתחממות הגלובלית קשורה להתנהגות האדם, למשל, אינה עובדה מוחלטת. כל עוד ישנם כמה אנשי מדע חשובים שסבורים אחרת, אין סיבה להניח שהרוב צודק. יש בעולם מיליארד וחצי נוצרים, הרבה יותר מאשר אתיאיסטים . האם זה אומר שהם צודקים? ודאי שלא.  וזה למרות שבין אותם מיליארד וחצי יש הרבה מאד אנשים משכילים וחכמים, הגונים וישרים, יותר מהרבה אתיאיסטים. ישנם גם חתני פרס נובל רבים, שהם נוצרים מושבעים.  כמות התומכים אינה ערובה לאמת, ויש לזה הרבה דוגמאות. באוניברסיטאות המערביות נושבת רוח אנטי ישראלית חזקה, וישנם הרבה אנשי מדע מהשורה הראשונה שמשוכנעים עמוקות שישראל טובחת בפלשתינאים ללא רחמים, ושהמלחמה בעיראק היא בלתי מוצדקת. האם זה אומר שהם צודקים? הרי אנחנו יודעים את האמת. אנחנו יודעים שהפלשתינאים הם אלו שמסרבים פעם אחר פעם להגיע לכל הסדר הגיוני. (ולא, אני ממש לא ימני. הייתי מחזיר להם אפילו את הכותל, אם זה היה עוזר לביטחון המדינה.) אז איך אותם פרופסורים חשובים סבורים אחרת? הרי ביניהם נמצאים גם מומחים למדעי המדינה, היסטוריונים, אנשים שאמורים להבין בעניינים כאלו. התשובה היא, שרוב לא אומר כלום. אנשי המדע הם אנשים רגילים, והם יכולים לטעות בדיוק כמונו.
אם כך ישאל השואל, גם כאשר ישנה הסכמה גורפת מקיר לקיר, איך אפשר לסמוך על המדע?
התשובה היא פשוטה מאד. כאשר ישנה הסכמה מקיר לקיר על עובדה מסוימת, זה מהוה עבורי ראיה ברורה, כי אם זה לא היה דבר מוחלט במלוא מאת האחוזים, אין ספק שהיה קם מישהו וצועק. ההבדל בין הסכמה של 95% להסכמה של 100%, זה לא הבדל של 5% בלבד. 95% ו100% זה שני עולמות ממש. 100% זו עובדה מדעית, 95% בשבילי, זה כלום שבכלום.
אמנם, גם כאשר ישנה הסכמה של 100%, עדיין המדע יכול לטעות, וזה קרה במשך ההיסטוריה פעם אחר פעם, אבל כל עוד לא הוכח אחרת, אני חושב שעל האדם הסביר לצאת מנקודת הנחה, שזו האמת. אבל כאשר ישנו מיעוט, אפילו מיעוט קטן, של אנשי מדע חשובים שחושבים אחרת, אין כמעט משמעות לכמות המספרית. צריך להיות מאד מאד תמים, על גבול הפתי ממש, כדי לחשוב שתופעת העדר פועלת רק מחוץ לכותלי האקדמיה. אני מניח, בהערכה גסה למדי, שאם יבדקו את המחלוקות שהיו בעבר מנת חלקו של המדע, ימצאו שפעמים רבות דווקא המיעוט צדק.
חסידי הדת האתיאיסטית, המציאו מושג חדש. למושג הזה קוראים – "הזרם המרכזי". מה שהזרם המרכזי אומר, זו אמת לאמיתה. אסור לחלוק על הזרם המרכזי. ומה אומר הזרם המרכזי? מה שהם חושבים שהוא אומר. לא משנה שלפעמים הרוב חושב אחרת ממה שאומרים בשמו.
כל אדם הגיוני, שאינו תמים במידה מאד גדושה, לא יקבל כזו טענה אבסורדית. אולי דווקא להיפך? אולי הזרם המרכזי מורכב בעיקר מאנשים חסרי עמוד שדרה שנסחפים אחרי העדר? אולי הרוב הזה הוא רוב מלאכותי, שנוצר על ידי הפעלת כח ואלימות, כמו במקרה של ווליקובסקי? אולי מי שחושב אחרת מהרוב, פוגע בקידומו ברגע שהוא יפתח את הפה?
כאשר יש רעיון שיקרי, תמיד יימצא מישהו שיעשה בלאגן. כאשר יש דממה מוחלטת, עלינו לנקוט שאותה תיאוריה או עובדה, היא בחזקת נכונה, כל עוד לא יוכח הדרך.
זו דעתי הקטנה. מי שחושב אחרת, יערב לו. ומי שחושב כמוני, יבוסם לו.

נ.ב. חשוב מאד לציין, שרוב ה"עובדות המדעיות" שמציגים האתיאיסטים רחוקים מאד ממצב שבו יש להם רוב של למעלה מתשעים אחוזים. לחלק גדול מאותם "עובדות" לא רק שאין רוב, אלא שיש רוב הפוך.
מעוז התמיכה החשוב של אותם עובדות, זה בעיקר הפקידים במשרד החינוך האמריקאי, שימשיכו להכניס אותם לספרי הלימוד, גם אחרי שלא ישאר להם תומך רציני אחד.

תגובות

נשמע כמו סיפור מתח מצוין !

חנן ש. | 1/31/2010 8:22:50 PM

תוסיף בלונדינית או שתיים, וכמה סוכניי מוסד ויש לך כאן בסיס לרב-מכר !

:)

ברצינות - רק כדי שאני אבין, מהי המוטיבצייה של כל אותם אנשיי מדע, פקידים, מורים ומחנכים ?

נניח, לאינקוויזיציה הספרדית יש מוטיבציה ברורה לשרוף כופרים על המוקדים ולהוקיע את התורות שלהם - זהו מוסד דתי קנאי ושמרן שלא מוכן לסבול דעה אחרת.

א. למדע אין עמדה מסודרת. יש מדענים בכל היבשות מכל העמים והדתות, ופעם אחר פעם מוכח שמי שיוצא "נגד הזרם" זוכה לחשיפה יוצאת דופן. ראה מקרה ההתחממות הגלובלית שהעלת - כשאנשים מעלים טענות אמיתיות כנגד מעורבות האדם בהתחממות גלובלית, הם מסקרנים את התקשורת, את האדם ברחוב, ואפילו את האקדמיה. הם זוכים לביקורת אבל גם לחשיפה.

ב. אם למדע יש עמדה מסודרת, הרי שהיא ספקנית מטבעה. המדע שמוכן לקבל את קיומם של גנים, קווארקים, קוואזרים ושאר מרעי בישין, המדע שמסוגל לבטל במחי יד את הפיסיקה הקלאסית ולהחליף אותה באחותה המודרנית הוא לא בדיוק גוף שמרן.

ג. שעשע אותי. אתה רומז שיישנו רוב הפוך לאבולוצייה ? רוב של מתנגדים בקרב הביולוגים? או רוב של פיסיקאים שמטילים ספק במפץ הגדול ? כי אתה אומר בפירוש שאין הסכמה גורפת, ולהפך על חלק מהעובדות המדעיות הבסיסיות, ואני חייב לתהות למה אתה מתכוון.

תגובת הדוס: לאבולוציה יש רוב של 87% בלבד, כשזה כולל בתוכו את אנשי התכנון התבוני,שהם יותר מהאתיאיסטים. האתיאיסטים הם מיעוט, גם באקדמיה. מדינת ישראל היא אחת המדינות עם אחוז אתיאיסטים גבוה במיוחד. בכל העולם הם פחות משלושה אחוזים. אני לא חולק על האבולוציה, אלא על האבולוציה האקראית אני דוגל במשהו שהוא בין בריאתנות לתכנון תבוני. הפירוש הפשטני של המאובנים הוא שהיצורים נבראו במספר פעימות, כשכל פעימה היא בריאה מושלמת, ובין אחת לאחת יש תקופות ארוכות, של לפחות אלף שנים. ולא יום אחד כמו המשמעות הפשוטה של הפסוקים. בעצם הבריאה הייתה בדיוק כמתואר בתורה, שגם בה יש בריאה בשלבים, מהפשוט למורכב, אבל כשכל יום הוא יותר מיום רגיל. בגמרא מופיע כדבר ברור שמעשה בראשית אינו כפשוטו. עיין חגיגה דף יד' ואילך.
אגב,בקשר למדענים, אתה באמת לא מבין מה האינטרס שלהם?
וחוץ מזה, וכי אני אמרתי את זה? הרי סטיבן הוקינג בעצמו אומר את זה בפה מלא. אין שום ספק שהמדענים כולם משוחדים מכף רגלם ועד קודקודם.

"האם יש רופא רציני אחד בעולם שסבור ..."

דורשת טוב | 2/1/2010 6:37:49 PM

מה רופאים סבורים זה לא רלבנטי, ומי מחליט מיהו "רופא סביר"? תאוריה מדעית נחשבת כ"נכונה" (ע"פ קרל פופר) כאשר לא ניתן להפריכה בכלים מדעיים. החישוב הסטטיסטי אינו רלבנטי כאן. כדאי לקרוא ספרים על התאוריות של המדע. נושא מעניין. בהצלחה וכל טוב

תגובת הדוס: תיאוריה מדעית נחשבת ללא נכונה, כאשר יש ראיות רבות שהיא איננה כזו. אין תיאוריה בעולם שהצליחה להיכנס כל כך עמוק לקריקטוריון הזה, כמו האבולוציה האקראית.