תשובות לצבי ינאי - 3
עוד הערות על מאמרו השלישי של צבי ינאי
כותרת -
אם אלוהים הוא סיבת כל הקיום, מה הטעם בחקר המפץ הגדול? צבי ינאי סבור כי איש באמונתו יחיה, אך מזהיר כי אמונות עלולות להוביל לקיבעונות מחשבתיים ולהקפיא את החשיבה המדעית לתקופות ארוכות.
אכן אין ספק. קבעון מחשבתי עלול להקפיא את החשיבה המדעית, וזו הסיבה לנזק העצום שתאוריות הכפירה האויליות מסבות למדע המודרני.
כמה זמן נמשכה האבולוציה
כבר אמרנו שהעולם הדארוויני גדוש בשעונים ללא שענים ובהמצאות ללא ממציאים. זאת הודות לשלושה מרכיבים: המוטציות האקראיות, הברירה הטבעית וסקלת הזמן של מיליארדי שנות אבולוציה.
טעות חמורה!!!!
על פי תורת השיווי המשקל המקוטע המקובלת כיום על הכוםרים, האבולוציה לא התרחשה כלל וכלל במשך מיליארדי שנים, אלא בעיקר בכמה זינוקים מהירים ביותר שנמשכו כמה מיליוני שנים בלבד, ויש אומרים אף פחות מכך. כל זה בכדי להתמודד עם מימצאי המאובנים שאינם מיישרים קו עם התיאוריות הילדותיות.
הבואינג והתא החי
מיכאל אברהם מכוון שוב ושוב את חיציו בגורם האקראיות באבולוציה, במטרה לבסס את ההנחה השלישית בטיעון הפיזיקו-תיאולוגי, שמורכבות לא יכולה להיווצר מעצמה, כלומר ללא תכנון מראש.
לשם כך הוא נתלה בחידוד המוכר של פרד הויל (ראש התומכים במודל "העולם העמיד", כחלופה למודל "המפץ הגדול"), לפיה הסיכוי להיווצרות מקרית של חיים אינה גדולה מהסיכוי שהוריקן חולף על פני מגרש גרוטאות ירכיב מהן מטוס בואינג 747.
נחמד, אבל רחוק ת"ק על ת"ק פרסה מהנמשל. ראשית, סופת הוריקן חולפת בהרף עין על מגרש הגרוטאות. לפיכך אין כל סיכוי שמהגרוטאות העפות לכל עבר ייבנה מטוס בואינג 747. האבולוציה, לעומת זאת, פועלת בסקאלות זמן של מאות מיליוני שנים. נדרשו לאבולוציה 2.4 מיליארד שנה כדי לפתח תא חי ראשון, ועוד מיליארד שנה כדי לשלב בו גרעין, ועוד 700 מיליון שנה כדי ליצור אורגניזם רב-תאי ראשון.
מבחינה מתימטית, גם מיליארדי מיליארדים של סופות טורנדו שיעברו על מיליארדי מיליארדים של מגרשי גרוטאות לא יצליחו ליצור ולו מטוס בואינג אחד. מי שלא מבין את זה, לא מבין מתימטיקה בסיסית ביותר, ברמה של בית ספר יסודי.
המשך -
שנית, והוא החשוב, המוטציות אמנם אקראיות כמו הגרוטאות המתעופפות בסופה, אבל הברירה הטבעית מעניקה להם כיוון, בכך שהיא משרידה את בעלי המוטציות המועילות. מזה נובע שלא אלוהים "זורק את הקובייה האבולוציונית בכיוון מאוד מסוים", כטענתו של מיכאל אברהם, אלא הטבע עצמו. ואת זה הוא עושה לא רק בעולם הביולוגי, באמצעות המוטציות האקראיות, כי אם גם בעולם החומר, באמצעות האקראיות האימננטית של מכניקת הקוואנטים.
חוסר הבנה חמור במיוחד.
פרד הויל דיבר על היווצרותם של החיים המינימליים ביותר. ביחס אליהם אין שום משמעות לברירה הטבעית שיכולה הייתה להיכנס לכלל פעולה רק בשלב הבא.
ניסוים חסרי משמעות
יעילות תרומתה של הברירה הטבעית ליצירת מבנים בעלי משמעות באה לידי ביטוי במאמר על תוכנת מחשב שראה אור בכתב העת המדעי Scientific American. במאמר נבדק כמה זמן נדרש לתוכנת המחשב להגיע בהקלדה עיוורת של אותיות האלפאבית, בקצב של משפט אחד בן 13 אותיות בשנייה, למשפט הנודע של המלט TOBEORNOTTOBE (ללא רווחים בין המילים).
הניסוי תואר בידי מיכאל אברהם בנימה לעגנית ולא מדויקת: המאמר התפרסם ביולי 2002, ולא "בשנות השמונים" (תוכנת מחשב של ריצ'רד הרדיסון היא זו שנכתבה בשנות ה-80); מחבר המאמר היה ג'ון רני, עורכו הראשי של כתב עת מכובד זה במשך 15 שנה (עד 2009) ולא סתם "אלמוני", אשר "הזכרת שמו כרוכה באיסור לשון הרע", בלשונו של הרב אברהם.
המשפט עצמו הוא בן 13 אותיות מחוברות (TOBEORNOTTOBE) ולא 14. על פי חישוביו של הרדיסון, הקלדה עיוורת של אותיות האלפאבית, בקצב של משפט אחד בשנייה, תדרוש 78,800 שנה (ולא 200 אלף) כדי להגיע לצירוף המיוחל. לעומת זאת, תוכנית המחשב שחוללה משפטים אקראיים בני 13 אותיות, אגב שמירת האותיות המופיעות במשפט האלמותי של המלט ומיקומן בו, סיימה לשחזר את המשפט השלם בפחות מ-90 שניות.
קיצור דרך זה, המעורר את לגלוגו של הרב מיכאל, אינו מעשה ניסים אלא הקבלה טקסטואלית מקורבת לעקרונות הפעולה של הברירה הטבעית. דהיינו, תוכנת המחשב משמרת במרוצת מחזורי ההקלדה את האותיות המרכיבות את המשפט של המלט, כשם שהברירה הטבעית משמרת אותן מוטציות ברצף האותיות של הדנ"א המשפרות את פעולתו של הגן, או יוצרות גרסאות שונות שלו המשנות את תוכן הקוד של הגן ולפיכך גם את תפקודו.
שינויי אותיות אלו, המכונות SNP (Single Nucleotide Polymorphism), כמוהם כשינויים באות אחת במילה כתובה, המשנה כליל את משמעותה, לדוגמה: סגין-סדין, רחיפה-חריפה, יפה-קפה. לאותיות ה-SNP תפקיד מרכזי באבולוציה.
בין השאר, הן אחראיות להבדלי גובה וצבע עור אצל בני אדם ולמספר מחלות מפורסמות, כגון: סיסטיק פיברוזיס, הנטינגטון וניוון שרירים, כמו גם להבדלי הרגישות למחלות מסוימות ולתגובותינו השונות לתרופות.
הסיבה לגודל הגיחוך שבכל המחקרים מהסוג הנ"ל היא פשוטה מאד.
כדי שהברירה הטבעית תוכל לברור גן מסוים אותו גן חייב להיות בעל משמעות. אם הברירה הטבעית נתקלת בשני גנים ששניהם אינם פעילים או בעלי פעילות זהה, היא לא תבחין ביניהם, גם אם אחד מהם דומה מאד לגן בעל יתרון אבולוציוני. המחשב לעומת זאת, יכול לברור גם יתרון שכזה. לדוגמא - המחשב יכול להחליט שהמילה "מקץכה" יותר דומה למילה "מעלית" מאשר המילה "ךרצאג", בגל האות מ"ם, למרות ששני המילים הללו בעלות יעילות זהה לחלוטין כאשר הם נמצאות למשל על שלט שמכוין את הנכנסים לבנין לכיון המעלית. בכך עוקפת התוכנה את המחסום המרכזי העומד בפני האבולוציה - המורכבות המינימלית.