להפוך את הקשיים למנוף
שמתי לב היום לנקודה מאד מעניינת בספר תהילים, ואני רוצה לחלוק אותה עם קהל הגולשים.
חלק גדול מהמזמורים בספר תהילים מתחילים עם התיחסות למאורעות שונים בחייו של דוד המלך, בעיקר בתלאות הרבות שמצאו אותו בחייו. למשל - "משכיל לדוד בהיותו במערה" , "בהיותו במדבר יהודה" , " בבורחו מפני אבשלום בנו" , "בשלוח שאול וישמרו את הבית להמיתו" , "בבורחו מפני שאול במערה" , "באחוז אותו פלישתים בגת" , ועוד.
נמצא אם כן נקודה מעניינת ביותר -
דוד המלך עבר הרבה מאד צרות ותלאות בחייו הקשים. פעם אחר פעם הוא נפל בבורות עמוקים ובכל פעם הוא ניצל בדרך אחרת. והנה, מה יצא לעם ישראל מכל אותם צרות? כל צרה כזאת יצרה עוד מזמור בספר תהילים. אם למשל הפלישתים לא היו תופסים את דוד המלך ומביאים אותו למלך גת, היינו עלולים חלילה להפסיד את אחד ממזמורי דוד המלך ע"ה. נמצאה אם כן, שדוד המלך הפך את הנפילות שלו לנצחונות. קשה לנו מאד לתאר את גודל הזכות של הבאת עוד מזמור שלם לספר התהילים, מזמור שנאמר מאות מיליוני פעמים במהלך ההיסטוריה על ידי מיליוני יהודים במהלך הדורות, וגם על ידי הגוים הנוצרים שאימצו את הספר אל ליבם.
כשדוד המלך היה במשבר, כשהוא היה במצוקה, הוא לא נפל, הוא לא נסוג מדרגתו, אלא בדיוק להיפך. דווקא בשעה קשה זו, כאשר הוא נחבה מפני שאול במערה, כאשר מביאים אותו לאויבו הגדול מלך פלישתים, או כאשר הוא נמלט עם קומץ נאמנים מפני אבשלום בנו, דווקא אז הוא הגיע לדרגת רוח הקודש כה גבוהה, שהוא יכל לעמוד ולהוסיף עוד מזמור נורא ומרטיט בספר התהילים.