תפילין ודיקור סיני, מזווית קצת שונה
ד"ר סטיבן שראם, מנהל מרפאה לטיפול בבעיות דיכאוניות וחרדתיות בניו יורק, נקלע באחד מחיפושיו לסמינר של מומחה צרפתי המלמד על הדיקור הסיני. הסינים, כך לימדו אותו, מיפו את כל נקודות האנרגיה שבגוף, וציינו אותם בשמות. מעל כל תעלה, קיימת נקודת דיקור. הלימוד התקדם בהדרגה מעמוד השדרה לראש, וכשהגיעו לנקודה מסויימת בראש, הבחין פתאום ד"ר שראם כי בנקודה זו בדיוק מניחים תפילין.
מנקודה זו ואילך בחן הד"ר התממחה את כל נקודות הדיקור, ובהקבלה לנקודות בהן יש להניח את התפילין, הבתים, הרצועות, הקשירות וכן הלאה. מסתבר כי הנקודות בהן מתמקדות רצועות התפילין הן מעוררות מערכת ייחודית של נקודות, שממריצות את המוח והנפש. כמו למשל הנקודה שעל העורף, עליה מונח קשר התפילין של ראש, מקבילה לנקודת האקופונקטורה המעוררת ומזינה את המוח באנרגיה חיובית. רצועת היד נוגעת בנקודה מתחת הזרת המשמשת מאוד לטיפול בכל מחלת נפש ועוד.
יתרה מכך, יש בין העדות השונות מנהגים שונים בנוגע לקשירה המדוייקת של הרצועות, מבירור קצר עולה כי המנהגים השונים חופפים לאפשרויות שונות של דיקור באיזור כף היד. עד כאן ממה שפורסם בירחון Journal of Chinese Medicine, היוקרתי ביותר בתחום הדיקור הסיני, והרואה אור בארה"ב.
למה אני הבאתי את כל זה?
היו כאלו, שטענו כי האמונה היהודית ניזונה מכל מיני תרבויות אחרות עתיקות שהיו בסביבת היהדות והשפיעו על אמונתה ואף מצוותיה. על פי תזה זו, הם שמחו מאוד להוכיח כי הנה, היהדות גם סחבה את עקרונות קשירת התפילין מהדיקור הסיני.
היכן החור הגדול בתאוריה? בעוד שהדיקור הסיני הוא ייעודי, הוא מסמן מטרה, ומסמן כתובת, ובאופן ייעוד למטרות הכתובת הנוכחית הוא בונה תבנית ריפוי, היהדות בעצם נותנת מצווה גורפת, כללית, לכל האנשים, ומידי יום.
אבל חשוב מכך, יש סיבה מוצהרת ומדוייקת. כמו למשל מילותיו של בעל התניא (בשולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א): " ויכוין בהנחתם שציוונו הקב"ה לכתוב ארבע פרשיות אלו, שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו. וציוונו להניחן על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש נגד המוח, כדי שנשעבד הנשמה שהיא במוח, וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך," גם מיקום הקשר וצורתו הם בעלי משמעות עמוקה, אולם אין כל קשר בינם לבין עקרונות הרפואה הסינית. מצות תפילין היא מצוה שורשית מאוד, בעלת משמעות ברורה מאוד. עקרונותיה מושתתות על זכירת יציאת מצרים, ועל האמונה בהשגחה הפרטית ובחידוש העולם (נושא למאמר נוסף?) צורתה נגזרת ממרכיביה וסיבותיה. יתכן ובמקביל מי שציווה אותנו במצווה הזו גם דאג לרווחתינו הנפשית, בהיותו יודע כל, וכל יכול. אבל בוודאי לא המצוה נלמדה מתרבויות המזרח.
יהיו שיאמרו כי הסינים הם בני הפילגשים של אברהם אבינו שהוא "וישלחם.. קדמה לארץ קדם" (מזרח) ונתן להם "מתנות" בדמות חכמות ותורות נעלמות על כוחות הנפש ומסתרי הגוף. אולי.מי יודע.