השיטות של מתנגדי וליקובסקי
כהמשך למאמרים הקודמים, אני רוצה להבהיר נקודה מאד חשובה.
ברצוני ללהציג את השיטות שבהם מתמודדים מתנגדיו של וליקובסקי עם טיעוניו. והשיטה שלהם היא פשוטה מאד. במקום להתמודד עם הטיעון המרכזי של וליקובסקי, שאם נוזיז את התיארוך הכרונולוגי של מצרים בכמה מאות שנים נמצא התאמה מלאה בין התנ"ך לארכיאולוגיה, הם מעדיפים להתעסק רק עם החלק הפחות רציני של וליקובסקי, שעוסק באסטרונומיה. כל החיצים מופנים רק לנקודה הזאת, מתוך מטרה להסיט את הדעת מהנקודה המרכזית.
מכל הרעיונות של וליקובסקי, יש בעיקר טענה אחת שהיא נכונה ללא ספק, וזה ההסטה של הכרונולוגיה. וכאן אני רוצה להדגיש נקודה מאד חשובה. אותי לא מעניין מי היה עימנואל וליקובסקי. אותי מעניינים הטיעונים שלו. ובנקודה הזאת הוא צודק ללא ספק. העובדה שהוא אמר גם דברים אחרים שאינם נכונים, נוגעת רק למי שבא לכתוב ביקורת על וליקובסקי ברמה האישית. אותי מענינים הרעיונות, ולא האנשים. מלבד זאת שאין ספק שוליקובסקי היה אדם מבריק שעלה על כמה דברים שהיום כולם מודים בהם, כמו רעיון הקטסטרופות. זה שהוא גם החליק מידי פעם, מה קרה?
כל המאמרים שתוקפים את וליקובסקי, משתדלים להתמקד בנקודות צדדיות, ולהתעלם מהרעיון החשוב ביותר שלו. זה מאד קל לסתור את ההסברים שלו על יציאת מצרים שנעשתה על ידי תופעות אסטרונומיות. הסיבה לזה היא מאד פשוטה, כי יציאת מצרים באמת נעשתה על ידי ניסים מושלמים, ששום קוסם או מכשף לא יכול לעשות כאלו דברים. כולם תוקפים את ווליקובסקי בנקודות החלשות שלו, אבל אין שום תשובה על הטיעון המרכזי שהוא טען. העובדה שכל התיארוך הכרונולוגי של העולם העתיק כולו נשען אך ורק על משפט אחד בודד שכתב איזה רומאי עלום שם, זו עובדה שאין עליה שום ויכוח. העובדה שאם מסיטים את התיארוך בכמה מאות שנים, נעלמות כל הסתירות בין התנ"ך לארכיאולוגיה איננה נתונה לויכוח. גם העובדה שבזמן של יציאת מצרים לפי הלוח של וליקובסקי התמוטטה לפתע השושלת המצרית האדירה, ללא כל התראה מוקדמת, גם היא אינה נתונה לוויכוח. אז מה הויכוח? הויכוח הוא האם משפט אחד של איזה רומאי מספיק כדי לעצום עיניים.
אז מדוע הארכיאולוגים אינם מקבלים את וליקובסקי? התשובה היא פשוטה מאד. אם משנים את הכרונולוגיה של העולם העתיק, זה גורר בעקבותיו שני תוצאות שאיתם הארכיאולוגים לא יסכימו לנצח.
א. אפשר לקחת את כל הארכיאולוגיה הישנה ולזרוק אותה לפח. כל הארכיאולוגים שעמלו קשות לסתור את התנ"ך מוצגים לפתע כשקרנים עלובים.
ב. התנ"ך הופך להיות ספר היסטורי ואמיתי.
בשעה שספרו של וליקובסקי יצא לאור, היו לו תומכים רבים בקהילה המדעית. רק לאחר מסע אלים של איומים ופיטורים, הצליחו מתנגדיו לסתום את פיותיהם.
המלחמה שניהלו נגד וליקובסקי מוכיחה כאלף עדים שהממסד השמאלני נלחץ ממנו מאד. אף אחד לא ניסה להילחם למשל נגד הספרים של זמיר כהן או אמנון יצחק. אבל נגד וליקובסקי ניהלו מלחמת חורמה, כולל אנשים ששילמו בפיטוריהם על תמיכתם בוליקובסקי.
סתימת העינים של המימסד מהטענות של וליקובסקי, מהווה דוגמא מאלפת לכך, שכאשר אדם רוצה לעצום את עיניו, דבר לא יעזור.
אני ממליץ לכל מי שרוצה ללמוד את הנושא לקרוא את ספרו של וליקובסקי, תקופות בתוהו.
http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=454
קריאה מהנה.