יכול להיות שאנחנו במרכז היקום?

מאת: שלמה הראל | 1/24/2012 אמונה ומדע

מאז ומעולם האדם ראה עצמו כנזר הבריאה, כמרכז העניינים בעולם, כבר טעינו לחשוב שאנחנו במרכז והשמש מקיפה אותנו ואפילו ראינו עצמו במרכז היקום לא פעם אחת, עד שהמדע המודרני הגיע, ראיות חדשות מצביעות שאולי חזרנו למרכז העניינים של היקום.

ב-1917, אלברט איינשטיין הציע [1] את העיקרון הקוסמולוגי שלו, שלפיו כל החומר ביקום בעל צפיפות אחידה במרחב, כלומר שהיקום לא מתרחב אלא מתעקם לתוך עצמו, תאוריית המפץ הגדול לבסוף זכתה לתמיכת הקהילה המדעית והמשיכה את ההנחה של אינשטיין עם שינויים שיתאימו לעקרון הקופרניקאי שאומר שאנחנו לא במקום מועדף ביקום (כמו המרכז). [2]

עקרון זה הוביל לתאוריית המפץ הגדול שמתבססת על העובדה שליקום אין מרכז כלל, השאיפה המדעית לדחוק אותנו ממרכז היקום מובנת בהתחשב בהסתברות שלנו להיות בתחום שאפילו קרוב למרכז.

במהלך העשרות שנים האחרונות אסטרונומים משוכנעים שההסחה לאדום (אפקט שהופך באופן יחסי אורך גל מאובייקט לאדומים יותר מבחינת הספקטרום) של אור מגלקסיות רחוקות, מתרחשת באזורים שונים בחלל, במרחבים שווים בגודלם, בקצרה זה מעיד על התרחקות של הגלקסיות בקצב אחיד מהאזור שאנחנו נמצאים בו בחלל (שביל החלב). [3]

אפקט הסחה לאדום מגלקסיות רחוקות.

חוק האבל (שאומר כי הסחות לאדם נוטות להיות יחסיות למרחק) מציע הסבר פשוט לתופעת ההסחות לאדום: כנראה שגלקסיות מתרחבות בצורה ספירית סביב נקודת הייחוס שלנו בחלל, בגדלים קוסמולוגיים זה אומר שאנחנו ממש קרובים למרכז היקום. [4]

אנחנו במרכז? אפקט ההסחה לאדום מגיע בצורה אחידה סביבנו.

ברור כי האסטרונום הממוצע וגם תאוריית המפץ הגדול שמבוססת על כך שאין נקודות מועדפות כמו מרכז ביקום, לא יכולים לסבול כזה רעיון שאנחנו אפילו קרובים למרכז, אולם הממצאים של תופעת הקוונטיזציה של ההסחה לאדום ככל הנראה סותרים הנחות קוסמולוגיות כאלה כך מציע פרופ' ויליאם טיפט שחקר את הנושא לראשונה ב-1973:

"במהלך המחקר ראינו באופן יותר ויותר ברור שלתופעת ההסחה לאדום יש תכונות לא עקביות עם פרשנויות בקנה מידה קוסמי ומהירות בסיסית. מספר השלכות הועלו מפעם לפעם." [5]

אחריו בוצעו מספר רב של מחקרים בנושא שהגיעו למסקנות דומות על חוסר עקביות של התופעה עם הגרסא הנוכחית של המפץ הגדול (בעיקר עם העקרון הקופרניקאי, תאוריית התפתחות היקום עומדת) [6].

מכאן קצת סטטיסטיקה, לפי דר. ראסל המפריס [3], הממצאים על הקוונטיזציה של ההסחה לאדום מראים כי אנחנו במרחק 100 אלף שנות אור ממרכז היקום לכל היותר, מרחק קטן מאוד יחסית לקוטר של היקום - 40 מיליארד שנות אור, הסיכוי שלנו להמצא כל כך קרוב למרכז הוא אחד למספר עם 15 אפסים, כלומר אנחנו לא כאן במקרה.

_______________________________________ 

1. Albert Einstein, "Cosmological Considerations on the General Theory of Relativity," in The Principle of Relativity (New York: Dover Publications, 1952), pp. 177-198.
2. Stephen W. Hawking and George F. R. Ellis, The Large Scale Structure of Space-Time (Cambridge: Cambridge University Press, 1973), p. 134.
3. According to Dr. Russel Humpherys, Ph.D: http://www.icr.org/i/pdf/imp/imp-350.pdf
4. Hubble, E. (1929). "A Relation Between Distance and Radial Velocity Among Extra-Galactic Nebulae". Proceedings of the National Academy of Sciences 15 (3): 168–73. Bibcode 1929PNAS...15..168H. doi:10.1073/pnas.15.3.168. PMC 522427. PMID 16577160. http://antwrp.gsfc.nasa.gov/debate/1996/hub_1929.html.
5. Tifft, W .G. (1995). "Redshift Quantization - A Review". Astrophysics and Space Science 227 (1–2): 25. Bibcode 1995Ap&SS.227...25T. doi:10.1007/BF00678064.
6. http://en.wikipedia.org/wiki/Redshift_quantization#Subsequent_work_by_other_researchers