ספר קול התור
הספר "קול התור" הוא אחד הספרים התורניים הפחות שגרתיים. זהו ספר שמאחוריו עומד סיפור מסתורי שמכיל את כל המרכיבים הדרושים כדי להפוך סיפור למשהו מרתק. הפולמוס אודותיו ממשיך להתנהל מאד היום הראשון שבו יצא לאויר העולם. יש הרואים בו ספר דמיוני שנכתב על ידי אנשים תמהוניים, ואילו אנשים אחרים רואים בו את אחד הספרים החשובים ביותר שייצאו בדורות האחרונים. ספר שמגלם בתוכו תפיסת עולם מהפכנית על תפקידו של עם ישראל בדורות אלו.
אחרי שהקדמנו את המאוחר, נתחיל לסקור את הדברים מנקודת מבטי, כאדם שקצת ריחרח את הנושא בצורה שטחית למדי. הדברים שיובאו להלן הם פרי השערותי בלבד, ואינני מתיימר לראות בהם את האמת האבסולוטית בסוגיא מסתורית זו. כמובן שמדובר בסקירה חובבנית מאד, ואל לאיש לצפות לראות בשירבוט זה תחליף לעבודת מחקר רצינית ואחראית.
העליות המאורגנות לארץ ישראל על ידי יהודים בעידן הטרום ציוני, נחלקו בעיקר לשלושה עליות מרכזיות, מלבד קבוצות נוספות רבות שעלו פה ושם לארץ ישראל, ומלבד אנשים בודדים שעשו את דרכם בטפטוף איטי במשך מאות שנים. הישוב היהודי בארץ הלך והתפתח, בתחילה באיטיות ולבסוף בתנופה אדירה, כש"בדיוק" אז החלו פעמי הציונות לפעום על אדמת אירופה.
העליה הגדולה הראשונה לארץ ישראל הייתה עלייתם של גולי ספרד שהקימו את התשתית הראשונית לישוב היהודי בארץ ישראל. קרוב לשלוש מאות שנה לאחר מכן החלה עליית תלמידי הבעש"ט, ולאחר כמה עשרות שנים החלה עליית תלמידי הגר"א.
בניגוד לשני גלי העליות הקודמים שהגיעו לארץ פשוט כדי לחיות בארץ האבות ולנהל חיי תורה ומצוות על אדמת הקודש, הרי שעליית תלמידי הגר"א נשאה בחובה אופי שונה. לתלמידי הגר"א היו תכניות שאפתניות לשינוים מרחיקי לכת. מיד עם בואם לארץ, אחרי כמה עשרות שנים של טלטלות ואירועי דמים שבהם החזיקו העולים מעמד אך בקושי, מיד אחרי תום תקופת התלאות הראשונית החלו תלמידי הגר"א מהדור הראשון, השני והשלישי לשקוד על תוכניותיהם במרץ רב. הם פיתחו את הישוב היהודי בעיר העתיקה, הקימו מוסדות גדולים ושאפתניים מאד במושגי הימים ההם, כמו בניית בית כנסת החורבה הענק גם במושגים מודרניים, בית החולים ביקור חולים, בית דין ומוסדות הקהילה האשכנזית, מוסדות "עץ חיים", ועוד. ומעל הכל - הקמת השכונות היהודיות מחוץ לחומות העיר העתיקה. לאחר מכן החלו לרכוש קרקעות לצורך הקמת התיישבות יהודית חקלאית עניפה בכל רחבי הארץ, אלא שאז החלו לקפוץ על העגלה הדוהרת אורחים לא כל כך קרואים - התנועה הציונית החילונית. מכאן ואילך התמונה החלה להסתבך, אבל זה כבר נושא למאמר נפרד.
כמו כן, הקימו אותם אנשים את ארגון ה"גווארדיה" המפורסם, שהיה ארגון צבאי יהודי שפעל להגנה על הישוב היהודי.
אותם פעולות נעשו תוך מאמצים בלתי ניתפסים ונטילת סיכונים לא פשוטים. השלטון הטורקי באותה תקופה היה חשדני למדי ביחס לכל תזוזה מצד היהודים. הארץ כולה שרצה בכנופיות שודדים מסוכנות, והקמת שכנות חדשות מחוץ לחומות נראתה פעולת התאבדות.
מי היו האנשים שעמדו בחזית המערכה ונטלו על שכמם את העול הכבד והסיכונים הלא פשוטים הללו?
היו אלו אנשים רבים למדי, אך הבולטים והדומיננטים (ואולי הקולניים) שבהם היו אנשי משפחת ריבלין המפורסמת. (רובי ריבלין, מכירים?). הראשון למשפחת ריבלין היה ר' בנימין ריבלין, מתלמידי הגר"א בליטא. בנו, ר' הלל, היה מהעולים לארץ, אם כי אינו נזכר במסמכי הימים ההם כדמות מרכזית בעליית תלמידי הגר"א, בודאי לא כמו צאצאיו שתפסו מקום מרכזי כל כך בתולדות הישוב היהודי.
הרוצה ללמוד את קורות משפחת ריבלין יוכל לעשות זאת באתר שהוקם על ידי צאצאי המשפחה.
בני משפחת ריבלין לא עסקו אך ורק בפעולות מעשיות. הם הותירו אחריהם מספר ספרים העוסקים בתיאוריות המסתוריות שעמדו מאחורי פעולותיהם. אולם הספר המסתורי ביותר הוא ללא ספק הספר קול התור.
הספר "קול התור" שיצא לאור לפני ארבעים שנה, איננו הספר המקורי, אלא תקציר כל שהוא של הספר המקורי שהיה גדול ורחב בהרבה. כתבים אלו התגלגלו בידהם של בני משפחת ריבלין ועד היום הם אינם מרוכזים ביד אחת וחלקים מהם נאבדו ככל הנראה. על פי המסורת הריבלינית הספר קול התור נכתב על ידי ר' הלל משקלוב. ספר זה מציג את תלמידי הגר"א כאנשים שהיו משוכנעים לחלוטין שעל ידי עליית ארצה הם עומדים להביא את הגאולה השלימה. על פי תפיסה זו, הגאולה יכולה להתחיל בשלב ראשון כפעולות טבעיות רגילות, שאמורות להביא לבסוף לשלב השני והעיקרי של גאולה למעלה מדרך הטבע. הספר מורכב משני מרכיבים. המרכיב האחד, התופס את רובו של הספר, הם הפרקים העוסקים ברעיונות קבליים, בסודות ורמזים שונים. פרקים אחרים לעומת זאת עוסקים בפירוט מעשי של הפעולות הדרושות לפיתוח הישוב היהודי. פעולות אלו כוללות רעיונות נועזים כמו הקמת התיישבות חקלאית, הרחבת הישוב בירושלים, ועוד. אחת הנקודות המרכזיות בספר היא זו הרואה בגאון מוילנא את "משיח בן יוסף" שמתפקידו לשלוח את תלמידיו לארץ, לתחילת פעולות הגאולה הטבעיות משורשו של משיח בן יוסף, כהכנה לבואו של "משיח בן דוד" שאמור לגאול את עם ישראל בדרכים לא טבעיות.
עם הוצאתו של הספר התעורר אודותיו פולמוס גדול. היו תלמידי חכמים שראו בו זיוף גמור, ואילו אחרים כמו הרב זילברמן מהרובע טענו כי הם יכולים להישבע לפני הסנהדרין כי הספר אמיתי.
מה האמת?
לא ברור, אבל מסתבר שיש מידה רבה של צדק בשני הצדדים. הספר המודרני, זה שנמצא בידנו מכיל בתוכו מרכיבים בעייתיים ביותר. הספר הזה הוא ספר מעובד, שעבר בידים מפוקפקות למדי. קטעים מסויימים בספר מעידים בצורה ברורה על עריכה מאוחרת, כמו קטע מסוים שבו הכותב מתחיל להשתפך במילים נרגשות על חיילי צה"ל, מבלי להזכיר את השם "צה"ל", תוך שימוש בסגנון מודרני ברור, ועוד קטעים רבים מסוג זה.
מאידך גיסא, גם הטיעון שאין שום בסיס עובדתי מאחורי הספר לא נשמע טוב. ישנם עדויות רבות ומסורות רבות בקרב אנשי הישוב הישן שמשתלבות היטב עם הרעיונות הכתובים בספר. קשה לדמיין את בני משפחת ריבלין כאנשים מדומיינים ולא מציאותיים. כדי להרים מפעלי חיים ענקיים בתנאים איומים ונוראים, צריכים אנשים מאד פרקטיים ומציאותיים. כמו כן, העובדה שהם לא היו לבד אלא קבלו גיבוי רב מיתר תלמידי בגר"א, מוכיחה כי מאחורי עליית תלמידי הגר"א עמדה שיטה ומשנה סדורה.
ככל הנראה האמת נמצאת אי שם באמצע. הבסיס המרכזי של הספר הוא כנראה נכון, אולם במשך הדורות והידים הרבות שהוא עבר הרחק מעין השמש, כנראה שעברו עליו כל מיני דברים.
חשוב להדגיש אם זאת, שבספר כולו אין רמז לרעיון שמותר לשתף פעולה עם כופרים ואפיקורסים כמו הרצל ובן גוריון כדי לפתח את הישוב היהודי. רעיון זה שייך לבית מדרשו של הרב קוק וחסידיו, ואין לשייכו לכתבי קול התור.