הנחת המבוקש בשירות הכפירה
ישנה שגיאה לוגית נפוצה ביותר הנעשית שוב ושוב על ידי הכופרים בדיונים שונים בכלל ובאתר זה בפרט. אני עדין לא מצאתי את המילה הלועזית הארוכה שתגדיר שגיאה זו בצורה מדויקת, אם כי חושבני שהיא שייכת להגדרה של "הנחת המבוקש". גולשי האתר האינטלגנטים יעזרו לי מן הסתם להגדיר את הבעיה בצורה ממוקדת יותר.
השגיאה המדוברת מתרחשת כך -
הכופר - "מה ההסבר בפסוק פלוני"?
המאמין - "ההסבר הוא על פי הקבלה \ חז"ל \ ספר שופטים".
הכופר - "אבל אני לא מאמין בספר הזוהר \ חז"ל \ ספר שופטים".
איפה השגיאה?
פשוט מאד.
הכופר הרי לא שאל את המאמין "מנין לך שהתורה אמת". זהו דיון בפני עצמו. בדיון שלנו הכופר בא למאמין מכיון אחר, הוא בא ואומר, בא נניח שהתורה אמת, איך אתה מסביר פסוק פלוני? אם הטיעון הזה אינו תקף בלי להסתמך על הטיעון השני של "מי אמר לך", הרי שאין לנו כאן שום טיעון נפרד.
ולכן -
כאשר הכופר שואל את המאמין "מנין לך שהתורה אמת", או "הוכח לי את מציאות הבורא", המאמין אינו יכול לומר "הרי כך כתוב מפורש בתורה", או "כך קבלנו מרבותינו", שכן הכופר אינו מקבל את היהדות כולה, על קרבה וכרעיה. המאמין זקוק להביא לתורה ראיה חיצונית, וכאלו יש באמתחתו בשפע.
ואולם, כאשר הכופר איננו שואל "מנין לך", אלא "מהו ההסבר בענין פלוני", הוא צריך לשאול את השאלה באופן שהיא אכן תהיה קשה לשיטתו של המאמין, על כל המרכיבים הנמצאים בתפיסת עולמו, החל מהתנ"ך וחז"ל, וכלה בסיפור על הבאבא סאלי, החזון איש והבעל שם טוב שהמאמין האדוק בחר להאמין לו. המאמין יכול להשתמש בכל רעיון סיפור והגיג שהוא מאמין בו כדי להסביר את הפסוק או הפרשה המדוברת, ועל הכופר תהיה מוטלת חובת ההוכחה בענין זה.