דמיון גנטי בין יהודים לכורדים - שוב התנ"ך מנצח
תוך כדי שחפשתי חומר בנושא גמיון גנטי בבעלי חיים, נתקלתי במאמר מעניין באתר הידען, משנת 2001. המאמר סוקר מחקר גנטי שניסה לתהות על הקירבה הגנטית שבין היהודים לעמים שונים. על פי אותו מחקר, החוקרים נדהמו לגלות כי האומה הקרובה ביותר ליהודים מבחינה גנטית הם דווקא הכורדים. לדברי המדענים שביצעו את המחקר, הממצאים רומזים כי ליהודים ולכורדים היו אבות קדמונים משותפים, שחיו בצפון חצי הסהר הפורה (צפון עיראק וטורקיה של היום).
התגלית הזאת הפתיעה מאד את החוקרים.
להלן ציטוט מהמאמר -
"הקרבה הגדולה בין הכורדים ליהודים הפתיעה גם היסטוריונים. פרופ' בצלאל בר כוכבא, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, אמר כי לא ידוע על הגירות בימי קדם של העמים מצפון הסהר הפורה לאזור ישראל.
גם ד"ר גונר להמן, החוקר ארכיאולוגיה מקראית, סורית ומסופוטמית באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי "קשה להסביר את הממצאים במסגרת הידע שיש לנו על התרבות החומרית או ההיסטורית".
"קשה להסביר...", "לא ידוע".
באמת? לא ידוע?
האם לא ידוע לנו על הגירה מאזור הסהר הפורה לארץ ישראל?
ובכן, אני מציע לחוקרים להיכנס לתלמוד התורה הקרוב, ולשאול את הילדים בכיתת גן על מוצאו של אברהם אבינו. "מאור כשדים" ישירו הילדים במקהלה עליזה. אז ידוע או לא ידוע? ידוע, ידוע.
ומה עושים כשפתאום מתברר שהתנ"ך צדק? האם ממהרים לשנות את הערך "היסטוריה של עם ישראל"? מה פתאום, הצחקתם אותי. מה זה פה, איראן? כפיה דתית? מאה שערים? אנחנו אנשים נאורים.