יחסי גוף ונפש - איך תרופות משפיעות על מצבי רוח
בתגובה למאמר על התודעה, נשאלתי שאלה מאד יסודית לגבי יחסי הגומלין בין הגוף לנפש. במאמר על התודעה טענתי שמציאות התודעה מוכיחה על מציאות על פיזית, משום שחומר דומם אינו יכול לחוש ולהרגיש, ואין זה משנה עד כמה הוא מורכב. אם כך צצה ועולה השאלה הבאה. אם אתה טוען שהנשמה היא מציאות על פיזית, איך אתה מסביר את העובדה שמצבי הרוח של האדם מושפעים ומשתנים על ידי הזרקת חומרים כמו הורמונים למערכת הדם. מציאות רוחנית אמורה להיות מורמת מעל כל מיני חומרים פיזיים.
אם נתבונן בשאלה הזו נראה שהבעיה הזו היא הרבה יותר רחבה ויסודית. גם אם נתעלם לרגע מכל הידע המדעי על המוח ומערכת העצבים, עובדה היא שכאשר אדם שותה בקבוק יין הוא נכנס למצב רוח עליז, כך שהשאלה הזו איננה שאלה חדשה שנוצרה בעקבות ידע מדעי של שנות האלפיים.
יחסי הגוף והנפש הם יחסים כפולים ודו סיטריים. כשם שהגוף משפיע על הנפש כך הנפש משפיע על הגוף. כאשר נפשו ותודעתו של האדם מחליטה ללכת לצד ימין, הרגליים פונות ימינה. כל הפעולות הרצוניות שבאדם יסודם בכח הבחירה של הנפש. מה קושר את הגוף והנפש? מה גורם להם להיות תלוים זה בזה?
התשובה לזה היא אותה תשובה לגבי כל חוקי הטבע. מי קבע את כח המשיכה? ומי קבע את הכוחות הגרעיניים? כל חומר ואנרגיה ביקום נמשכים זה לזה. למה? משום שכך קבע הבורא. "כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד". אז אותו בורא שקבע את הקשר בין מסה למסה, הוא זה שקבע את הקשר בין הרוח לבין החומר. וכשם שיחסי הגומלין בין חומר לחומר הם דו צדדיים, כך מערכת היחסים בין הגוף לבין הנפש היא דו צדדית. זה כמו רכבת, כאשר הקטר שועט קדימה הוא מושך את הקרונות, אך אם נמשוך את הקרונות אחורה, הם יגררו אחריהם את הקטר. כל מערכת המוח והעצבים היא המערכת שמקשרת בין הגוף לנפש.
בעניין הזה ראוי לציין את דברי ספר החינוך, מצווה טז', שמזכיר את השפעת הגוף על הנפש, ותולה בזה את היסוד לכל התורה כולה. בקטע המפורסם הזה הוא מעמיד את אחד היסודות הגדולים בטעמי המצוות. בקטע הזה מדבר ספר החינוך מדבר על מצוות אכילת קרבן פסח זכר ליציאת מצרים, וכך דבריו.
"ואל תחשוב בני לתפוש על דברי ולומר: ולמה יצווה אותנו ה' יתעלה לעשות כל אלה לזכרון אותו הנס? הלוא בזיכרון אחד יעלה הדבר במחשבתינו ולא ישכח מפי זרעינו! כי לא מחכמה תתפשינו על זה, ומחשבת הנוער ישיאך לדבר כן. ועתה בני אם בינה שימעה זאת, והטה אוזנך ושמע, אלמדך להועיל בתורה ובמצוות.
דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, וליבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע. ואפילו רשע גמור בלבבו, וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים ישתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים - מיד ינטה על הטוב, ובכוח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הפעולות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצוות, אם אולי יעסוק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה, באמת עם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות - ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת ליבו להיות רשע גמור. כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, כמו שאמרנו.
וע"כ אמרו חכמים זכרונם לברכה רצה מקום לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. כדי להדפיס בהן כל מחשבותינו ולהיות בהן כל עסקינו, להיטיב לנו ולאחרתינו. כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים, וזוכים לחיי עד."