שאלה - החוקרים משתמשים בדמיון הגנטי הברור בין יצורים כדי להוכיח את מוצאם המשותף. האם הדמיון הזה באמת קיים? תשובה - בודאי שיש דמיון גנטי בין יצורים, ומדוע שלא יהיה? מערכת החיים הבסיסית של כל היצורים עלי אדמות פועלת על עקרונות דומים למדי בתחומים רבים. מערכת חילוף החומרים או הנשימה התאית של בני אדם דומה בהרבה לאלו של חרקים, דגים, חיידקים, ובעלי חיים אחרים. ברור אם כך שגם הוראות היצור של בעלי חיים אלו יהיו דומים. גם אם תשוה את הוראות היצור של משאית ואופנוע תוכל למצוא ביניהם קוי דמיון משותפים, האם ניתן להוכיח מכך על מוצא משותף? דמיון גנטי איננו מוכיח על מוצא משותף. אם האדם והקוף דומים זה לזה, מדוע שקוד היצור שלהם לא יהיה דומה להפליא? הרי מבחינה מוטורית ההבדל בין הקוף לאדם הוא באמת הבדל קטן יחסית. מה שעושה את האדם לאדם ואת הקוף לקוף זו הנשמה האלוקית, והיא איננה משתקפת בחומר התורשתי. ברור אם כן שהוראות היצור של קוף יהיו דומים »להמשך

שאלה - אולי תעשה סדרת מאמרים על כל מיני המצאות ששיפרו את העולם ומקורן בתרבות החרדית? הרי ידוע הוא שאלו האנשים החכמים ביותר בעולם ולכן הגיוני שהמציאו ולו המצאה אחת עלובה... או שלא. תשובה - אספר לך סיפור. לפני כמה ימים עברתי לתומי ליד מגדל שמורכב ברובו מחברות הייטק. ברחוב שבחזית המגדל עמד לו פועל נקיון, כשהוא מחרף ומגדף את יושבי המגדל הפרזיטים. מה הם תורמים לאנושות? זעק הפועל בזעם עצור. לא זו בלבד שהם אינם מטאטאים את הרחובות, ואינם מתנדבים לעלות על המשאית המצחינה השכם בבוקר, אלא שהם עוד מייצרים כמויות עצומות של פסולת. ואיזה בלאגן! כל בוקר יש פקק אדיר בכניסה לבנין, והמשאית זבל איננה יכולה להיכנס. לך תסביר לפועל העצבני, שיש בעולם עוד דברים מעבר לנקיון ותברואה.. לך תתוכח. לך תסביר לו, שאם עובדי המגדל היו מטאטאים את הרחובות הם היו עושים זאת בהצלחה רבה, לא פחות ממנו, אלא שהם מעדיפים להשקיע את זמנם בדברים חשובים יותר. לך »להמשך

שאלה - קראתי בכלי התקשורת פסק של הרב עובדיה יוסף שעל פיו מותר לרופא יהודי לטפל בשבת בחולה גוי רק אם אין באפשרותו להתחמק, מחשש איבה, אבל אם יכול יתחמק ממנו  בתירוץ כלשהו. איך אתה מסביר כזו הלכה? תשובה - הפסק הנ"ל איננו פסק של הרב עובדיה אלא הלכה ברורה וידועה. הסיבה שהפסיקה הנ"ל איננה מתישבת על אוזנים לא יהודיות נובעת משתי סיבות - א. עצם ההפליה בין יהודי לגוי. ב. חוסר ההתחשבות בפיקוח נפש. לגבי ההפליה בין יהודי לגוי, אין ספק בכך שהתורה רואה ביהודי משהו יותר חשוב מאשר הגוי. הגוי הוא בנאדם, הוא נברא בצלם אלוקים, אך היהודי שוה יותר. זו התורה, זו האמת, וכך נסיון לטייח את הדברים איננו אלא נליזה מן האמת. כמו כן, לכל גוי וגוי, מהודו ועד כוש, ישנה אפשרות להצטרף לעם הנבחר, ואז יוכל סוף סוף לקבל את הטיפול הרפואי דווקא מיהודי, אם זה מה שמפריע לו. לגבי פיקוח נפש - רק לפני כמה חודשים הייתה »להמשך

שאלה - האם לעתיד לבוא כל אחד יקום עם אותו גוף שבו נפטר? תשובה - ציטוט מדברי המדרש - "מלמד שכל צדיק חוזר כמו שהיה נפטר מזה העולם, מי שהוא עיוור חוזר בתחייתו עיוור, מי שהוא פסח חוזר בתחייתו פסח, וכן כל המומין, בשביל שיהיה כל אחד ואחד מכיר את חברו שלא יאמרו בריות אחרים הם אלה, ואח"כ מרפא הקב"ה אותם שנאמר אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם. " אוצר המדרשים ע' 394 (בית המדרש ח"ו 117) »להמשך

שאלה - מהי משמעות החיים ומטרתם? מדוע אנחנו חיים, האם בשביל לעשות מצוות ועברות? כי אם כך אז בשביל מה הרי ה' ידע וצפה מה עתיד להיות עמנו ובאיזה אופן ננהג בכל רגע מחיינו אז מדוע אני צריכים כביכול לחזור על התסריט בשנית? כאילו אנו בובות שיש משהו שמושך בחוטים? זה נשמע ממש אבסורד, כי אם הכל כבר ידוע ונקבע מראש מה התפקיד שלנו פה בכל התמונה? מצפה לתשובה בקוצר רוח, אסתר. תשובה - במקום לענות בעצמי על השאלה, אני רוצה לצטט את דברי הרמח"ל בספרו מסילת ישרים בפרק א', שבו הוא עונה על השאלה בבהירות רבה כדרכו של הרמח"ל, הידוע בבהירותו הרבה. אני ממליץ לכל אדם שרוצה להבין את הנושא ללמוד את דברי הרמח"ל הללו בעיון רב. גם הקטעים שנראים פשוטים מכילים בקרבם הרבה עומק. יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה »להמשך

שאלה - לגבי הנושא של שיווי משקל מקוטע, אני מביא כאן מאמר מעניין: http://telem.openu.ac.il/courses/c20214/protstab-g.htm זה עונה איך המדע מתכוון לחקור את הרעיון של התפתחות מהירה. תשובה: חולי נפש החוקרים האלה. חולי נפש, מחלקה סגורה בדחיפות. איזה פתרון הם מצאו? אני לא מצליח להבין מה התשובה לשאלת חוסר ההסתברות. פשוט ברברת ארוכה מאחורי מילים מפוצצות ריקות לחלוטין מתוכן. בשורה התחתונה הם רק מסבירים איך קרו הקפיצות, בלי שום התייחסות לבעיית ההסתברות שהיא היא הבעיה האמיתית. למשל - אני כתבתי מאמר על המחשב בבוקר. כשחזרתי, גיליתי שהמאמר נערך על ידי מישהו בטוב טעם. העורך האלמוני הגיה את שגיאות הכתיב הרבות שלי, הוסיף מקורות מעניינים ביותר, ותיקן משפטים מסורבלים. אני לא מצליח להבין מי עשה את זה. פתאום עולה לי המחשבה - החתול!!!! החתול שיושב על החלון רקד על המקלדת, והנה יצא כזה מאמר יפה. האם זו »להמשך

שאלה - ראיתי מחקר שלפיו גירוי של אזורים שונים במוח יכול לגרום לאדם רגשות עזים, ואצל חלק מהאנשים אלו רגשות של קרבת אלוקים, ואפילו של תחושה ש"מישהו מסתכל עלי". איך ניתן להסביר תופעה זו? תשובה - אינני רואה פה משהו חריג שמצריך התייחסות מיוחדת. גם אלכוהול יכול לגרום לאדם רגשות שונים, בכללם רגשות של קרבת אלוקים אצל אנשים רוחניים במיוחד. אנשים שחוו מוות קליני מדווחים על רגשות ומראות מהסוג הזה. איך יתכן שכדור עופרת קטן שדפקו למישהו בראש יכול לגרום לו לראות מראות אלוקים? התשובה היא שנשמת האדם היא רוחנית ואמורה לראות מראות רוחניים. אלא מה, שהגוף מסתיר ממנה את המראות הללו, וכאשר הגוף או היכולות שלו נפגעים ממשהו, הנשמה יכולה לפעמים "להציץ החוצה". »להמשך

שאלה - האם נכונה הטענה שארגוני התשובה והקירוב משתמשים בשיטות של "שטיפת מח" והאם ניתן להכחיש טענות אלו? תשובה - עצם המושג "שטיפת מח" יסודו בשטיפת מח... פשוט אין כזה דבר. אין מציאות בעולם לקחת בנאדם רציונלי ועל ידי סמינר של כמה ימים לגרום לו להפסיק לחשוב בצורה רציונלית. גם אם תצליח להכניס בן אדם לסערת רגשות והתלהבות זמנית, לא יעברו יותר מכמה ימים עד שהאיש יתפקח ויבין שעבדו עליו. הנה ציטוט מהערך "שטיפת מח" בויקיפדיה - מקור המונח "שטיפת מוח" הוא במושג הסיני צִ'י נָאוֹ (洗脑) שפירושו "לשטוף את המוח". השימוש הראשון בשטיפת מוח בא כחלק משיטות השכנוע הכפוי שנקטו הקומוניסטים בסין במסגרת מה שכינו "בנייה מחדש" (改造) של צורות החשיבה הפיאודליות, כביכול, ששררו אצל סינים בתקופות שלפני המהפכה הקומוניסטית בסין. המונח זכה לתפוצה רחבה אחרי שבמהלך מלחמת קוריאה בשנות »להמשך

שאלה - ידועים דברי הזוהר הקדוש שהסיבה שהקב"ה לא ברא את האדם ישר בגן עדן כדי שהאדם יזכה בשלמות שלו בכוחות עצמו, כדי שהטובה שיזכה לה לא תהיה "נהמא דכיסופא" - כלומר - לחם של בושה, כמו עני שמקבל פרוסת לחם והוא מתבייש בה. השאלה שנשאלת, אם הקב"ה הוא כל יכול, למה הוא לא ברא את האדם בצורה שהוא לא יתבייש ממתנת חינם וחסל. זה היה חוסך הרבה צרות. תשובה - אכן שאלה מצויינת. דבר ברור ופשוט, וכך גם שמעתי מרבותי, שהמושג "נהמא דכיסופא" כמו הרבה מושגים בזוהר הקדוש הוא מושג עמוק ולא כמו שנדמה בצורה שטחית. מי שמסתכלבצורה שטחית נדמה לו שהזוהר בא לומר כאן שיש פה בעיה צדדית. כאילו נאמר שהקב"ה היה רוצה לברוא את האדם ישר בגן עדן, אבל יש בעיה של נהמא דכיסופא שמונעת אותו, חלילה וחס. זה בודאי לא כוונת הזוהר, שהרי בודאי שמי שברא את האדם יכל לברוא אותו בצורה כזאת שקבלת לחם חסד הייתה גורמת לו רגשות גאוה »להמשך

שאלה - לגבי הטענה שאם אין אבולוציה יש אלוקים. כיצד זה מוכיח שיש אלוקים אחד ולא כמה. גם כיצד זה מוכיח שהאלוקים מושלם ולא מוגבל בכוחו ובחכמתו(אע"פ שיכולותיו גבוהות) מה שנותן הסבר קל לצרות בעולם או לדברים הנראים כחסרי טעם בגוף? תשובה - ברגע שהגענו למסקנה שיש בורא לעולם, מיד צצה השאלה מי ברא את אותו בורא? התשובה היחידה האפשרית היא, שאותו בורא הוא "מחויב המציאות" ואיננו צריך סיבה כדי להיות. אך כאן ישנה בעיה חמורה - כל דבר שאיננו ממלא את כל המציאות כולה איננו יכול להיות מחויב המציאות, שאם הוא מחויב המציאות לא יתכן מקום פנוי ממנו. גם לא יתכן שיש לו מידות וחלקים, שכן באותו רגע כל חלק בפני עצמו הוא מוגבל, ושוב אינו יכול להיות מחויב המציאות. מלבד העובדה שניתן להגיע למסקנות אלו דרך החקירה האנושית, אנו יודעים ידיעות אלו גם דרך המסורת שלנו מן החכמים והנביאים שקבלו את הדברים ברוח קדשם. לסיום »להמשך

שאלה - ב"ה בתנ"ך חוזרים על עצמם פעמים רבות מספרים מסויימים כך שנראה יותר שהסיפורים הומצאו בידי אדם ולא קרו באמת כמו המספר ארבעים, שבע, שלוש ועוד... לדוגמה: רחב שולחת את המרגלים לשלושה ימים להרים ובנ"י עולים לגבעון אחרי שלושה ימים מהברית עם הגבעונים ויהושע שולח את השוטרים להודיע לעם שעוד שלושת ימים עוברים את הירדן וזה עוד רק בעשרת הפרקים הראשונים (בלי להזכיר את שבעת הימים של הקפת יריחו) נראה שאכן לא מדובר במספרים המתארים מציאות אמיתית שקרתה?! (אני מודע לכך שמדובר בספר יהושע שאכן נכתב בידי נביא אך רק הבאתי זאת להמחשה על מה שקורה גם בתורה עם המספרים) אשמח לתשובה... תשובה - חלק מהדוגמאות שהבאת אינם רלוונטיות. שבעת הימים של הקפת יריחו וכן שלושת הימים של יהושוע היו מספרים מתוכננים מראש, ולכן יתכן שהם נבנו על יסודות של סודות מיסטיים שהיו בידם, כמו שרואים בחוש לכל אורך התורה שישנם מספרים סגוליים כמו »להמשך

שאלה - המצב כיום, שהציבור החרדי מתקשה להשתלב בשוק העבודה, מביאים משפחות ברוכות ילדים, ומחתנים את ילדיהם. אתה לא מפחד שהמצב הזה יקרוס יום אחד? תשובה - לא מדובר במצב חדש. מאז יצאנו לגלות הארוכה, כל יום ויום שעם ישראל שורד הוא נס גלוי. יהודים חיו לכל אורך הגלות בתנאים שלא ייאמנו, והקיום שלנו קיים רק בזכות ההבטחה הנצחית ש"אף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם". הבטחה נצחית זו איננה נושאת בקרבה תאריך תפוגה, ולכן היא תמשיך לקיים אותנו למעלה מדרך הטבע, למגינת ליבם של שונאינו. בברכה. נ.ב. רשימת התגובות למאמר נמחקה, בעקבות תלונות של גולשים על תוכנה. »להמשך

שאלה - כמתחזק בתחילת דרכו, חשוב לי להבין מה שורש ההבדל בין התפיסה החרדית לתפיסה הדתית - לאומית, ומדוע נראה לך שרק הדרך שלך היא הלגיטימית? תשובה - אתה נוגע בנושא רגיש וטעון, שעלול להקפיץ עלי את חמתו של ציבור הגולשים, ולכן אשתדל לכתוב את הבנתי בצורה מכובדת ביותר, ואני מבקש גם מהמגיבים לשמור על דיון מאופק וענייני. אני אכתוב בראשי פרקים את מה שנראה לי כשורש הענין, מבלי להייחס כלל לצד השני של המטבע. היסוד המרכזי של הדרך החרדית הוא - "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". אנחנו לא מחפשים דרכים חדשות, הדרך שלנו היא הדרך הישנה והעתיקה, הדרך המסורה לנו מרבותינו מדור דור. בה הלך סבי, עליה מסר את נפשו סבו של סבי, ועליה נעקדו על קידוש השם יהודים בכל הדורות. דרך זו היא המשך ישיר של מה שקבלו אבותינו על הר סיני, "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו". יצירות אנושיות יכולות להתפתח עם הזמן, אך דברים ששורשם הוא »להמשך

שאלה - הצורה שאתה מציג פה את היהדות, זו גירסא מאד רציונלית, מחושבת, שבנויה על חישובים קרים והוכחות שכליות. אתה לא חושב שזה בא על חשבון הרגש? האם זה לא הורס את החויה הדתית? תשובה - חס וחלילה. מי שחושב שהתורה בנויה רק על שכל בלי לתת מקום לרגש, הוא פשוט מתעלם לגמרי מכל התנ"ך כולו. אין סוף לפסוקים שמדברים על כך שהלב הוא המרכז של היהדות. התפקיד של ההגיון הוא לנווט את הלב למקום הנכון, אבל עצם עבודת השם היא על ידי הלב, ולא על ידי השכל. בלי חכמה וידיעת התורה, אין אפשרות להגיע לדרגות גבוהות, וגם הלב אינו מתיישר, אינו נעשה נקי וזך. רק על ידי לימוד התורה בעיון ועמל הלב מתיישר, אבל הדרגה בעצמה זה בלב, לא בשכל. זה נכון גם ביחס לכל חיי האדם. השכל הוא המדריך, הוא מורה הדרך של האדם, אבל הרגש הוא האדם בעצמו. אסור להפוך את הרגש לדבר לא רצוי. אדם שהוא יותר מדי רציונלי, ואין בו נקודה של רגש והתלהבות, הוא אדם נכה. זו בעיה »להמשך

שאלה - השאלה נוגעת לתכלית בריאת האדם. הגישה המקובלת היום היא כי תכלית האדם (היהודי) היא לימוד תורה ועבודת השם. עבור כך ורק עבור כך נברא העולם וכל אשר בו. אולם תכלית האדם המתוארת בזמן בריאת האדם היא אחרת, ופשוטה הרבה יותר - האדם הראשון יועד להיות לא הרבה יותר מגנן, שומר, ועובד נקיון - לא אני אמרתי זאת - אלא פרשני המקרא (אוכל למצא סימוכין לכך), בנוסף - הוא גם לא היה חכם במיוחד עד לאכילת הפרי שנאסר עליו. איך זה מתיישב עם תכלית האדם כפי שהיא נתפסת כיום ואילו גישות נקטו חכמי ישראל כדי לישב את הקושי? תודה. (השואל - הניק דוב הקוטב) תשובה - קודם כל, אינני יכול שלא להחמיא לך על השאלה. קושיא חזקה מאד, שאלצה אותי לחשוב ולחפש תשובה. לגבי גוף השאלה - א. היות ואתה לא הצגת את המקור לטענה שלך, ועל כן אני אעשה זאת במקומך. בפרשת הבריאה כתוב "וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, »להמשך

שאלה - מה הבעיה בהנחה שהעולם קדמון? אבי. תשובה - שלום אבי, במשך אלפי שנים, מאז כתב אריסטו את כתביו ועד לפני כמה עשרות שנים, העולם המדעי גרס כי העולם שאנו רואים הוא עולם קדמון. מאז ומעולם היו כוכבים וגלקסיות, ומאז ומעולם החומר והאנרגיה פעלו אך ורק על פי החוקים המוכרים שעל פיהם הם פועלים עד עצם היום הזה. רבותינו הראשונים, כמו הרמב"ם והרמב"ן נאלצו להתמודד עם אותם דעות בדרכים שונות. כמובן שהפילוסופים ואנשי המדע הסתכלו על אבותינו המאמינים באותה צורה בדיוק שבה מסתכלים עד עצם היום הזה על אנשי התורה, שאינם מקבלים כל רעיון והגיג של אנשי המדע כתורה למשה מסיני. אריסטו עצמו אף הלך רחוק יותר, והוא האמין שאפילו מציאותם של מיני בעלי החיים השונים היא קדמונית. מעולם היו חיפושיות, מעולם היו זבובים, ומעולם היו אנשים. ואולם, בעשרות השנים האחרונות התהפכה התמונה מן הקצה אל הקצה, וכיום כל אנשי המדע מודים כי העולם והיקום »להמשך

שאלה - כתבת באחת התגובות שכל אשה בעבר יכלה להתנות עם בעלה שלא ינשא לאשה נוספת לפני החתונה. אך זה נראה לי כמו הסיפור של קנית הדירות לנישאים בציבור החרדי. ז"א: מי שרתה בחור טוב באמת היתה צריכה לוותר על הפרט הזה. לא כך?! תשובה - יש לי שתי הוכחות שזה לא היה כך, ונישואים כפולים לא היו נפוצים, כך שבהחלט אשה הייתה יכולה להתנות כך, גם באופן מעשי ולא רק יכולת הלכתית ערטילאית - א. אחוז הגברים באוכלוסיה הוא כמעט חמישים אחוז. אין מצב שכולם או רובם ישאו שתי נשים, כי אין מספיק נשים. לכן, אם למשל לעשרים אחוז מהאוכלוסיה היו שתי נשים, אז כנגד זה היו עשרים אחוז גברים רווקים, שלא היו מתחתנים לעולם!!! מה שעוד יותר בלתי אפשרי, שאם כך היה ביקוש אדיר לנשים, ואשה שהייתה מתחתנת עם גבר שכבר יש לו אשה, הייתה יכולה בקלות רבה להינשא עם אחד מאותם עשרים אחוז רווקים. האשה הטפשה ביותר לא הייתה עושה כזה צעד. ב. עד כמה שזכור לי, הגמרא מספרת »להמשך

שאלה - קראתי לאחרונה על אנשים שהשתילו בגופם איברים של אנשים אחרים, שטוענים שחלקים מסוימים מהאישיות של תורמי האברים עברו אליהם ביחד עם האברים. האם ידוע לך על מקור תורני לתופעה זו? תשובה - א. קודם כל אני מביע ספקנות ביחס לתופעה המדוברת, כל עוד לא בדקתי את הנושא. אסור ליהודי להיות פתי ולהאמין לכל דבר. זו דרכם של אומות העולם, בין המאמינים ובין הכופרים, להאמין לכל דבר שמוצא חן בעיניהם. לא זו דרכנו. ב. לא ידוע לי על מקור מפורש. ג. במידה והתופעה אכן קיימת, אני יכול להציע על הסבר אפשרי. בספרי המקובלים כתוב שכשם שלכל אדם יש נשמה משלו, כך לכל אבר ואבר ישנו חלק מסוים מתוך הנשמה ששייך ומקביל לאותו אבר מסוים. יתכן שרובד מסוים מתוך הנשמה, אולי מהחלקים היותר נמוכים שלה, יכול לעבור ביחד עם האבר. »להמשך

שאלה - בתנ"ך אנו פוגשים פעמים רבות תופעה של ענישה קולקטיבית. למשל - המצווה להרוג את כל שבעת האומות הכנעניות, ולהשמיד את העם העמלקי. כיצד ניתן להסביר את העניין? תשובה - ניתן לחלק את התשובה למספר תשובות אפשריות, שכולם נכונות, והם משלימות זו את זו. א. השאלות בנושאי אמונה נחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון הוא "מי אמר שיש בורא לעולם" או "מנין לנו שהתורה ניתנה מפי הגבורה" והסוג השני הוא "למה התורה כותבת כך וכך". השאלות מהמין הראשון הם שאלות לגיטימיות, שאי אפשר להתעלם מהם. התורה איננה דורשת מאדם להאמין במשהו שאינו נשען על הוכחות רציונליות, ברורת וחדות, ללא צל של פקפוק. לעומת זאת השאלות מהסוג השני אינן אמורות להטריד. מדוע? מפני שאחרי שהגענו להבנה ולידיעה הברורה והמוחלטת שהתורה שבידנו נמסרה לנו על ידי אלוקים, לעיני כל עם ישראל, מאותו רגע ואילך, מוטל עלינו לקיים את דברי התורה, בין אם אנחנו »להמשך

שאלה שנשאלתי מספר פעמים בווריאציות שונות - אתה טוען לכל אורך הדרך שהשואה התרחשה כעונש על עזיבת התורה ועל החילוניות, ושהדברים האלו כתובים בתנ"ך במפורש. אם כך, כיצד יתכן שיהדות ארה"ב המתבוללת ברובה חיה את חייה בשלוה וברווחה כלכלית מאין כמוה? שאלה זו נכונה גם לגבי הישוב היהודי בארץ ישראל. אומנם אנחנו איננו נהנים מרווחה כלכלית כמו זו של יהדות ארה"ב, אבל באופן כללי מדינת ישראל הולכת ומתקדמת וממקמת את עצמה כמדינה מערבית מפותחת עם רמת חיים גבוהה. כיצד יתכן דבר כזה בחברה שבאופן עקרוני איננה מנהלת את חייה על פי התורה. תשובה - אני רוצה לענות תשובה מאד קשה. אני יודע שיש אנשים שיסתכלו עלי כמו רואה שחורות, שפותח פה לשטן, אבל בכל זאת חשוב לומר את האמת הערומה. אם אנחנו פותחים את התנ"ך, ורואים את נבואות התורה, ואם אנחנו פותחים את ספרי ההיסטוריה ורואים כציד נבואות אלו התממשו פעם אחר פעם, ואנחנו משווים את התוצאות »להמשך

שאלה - ראיתי באתר "בחדרי חרדים" שאלה שמובאת מאחד מאתרי הכפירה, שבו הכופר טוען טענה כזו - ב"ספר התורה" שבידי השומרונים, ישנם מספר שינויי גרסאות מספר התורה שבידנו. למרות שמדובר בשינויים מקומיים קלים, בכל זאת עובדה זו סותרת את הטענה היהודית שלא תתכן כתיבה מחדש של חלקים בספר התורה. תשובה - השיטה שבה משתמש אותו כופר, היא השתלת טיעון חדש בפיהם של היהודים המאמינים. טיעון שאותו הם לא טענו מעולם, ולא עלתה על דעתם לרגע. איש לא טען מאז ומעולם שאין אפשרות לשנות טקסט של ספר קדום,ואפילו לא להמציא ספר שכזה. הטענה האמיתית, היא שונה לחלוטין. אם יבוא היום ארכיאולוג ויטען שגילה ספר עתיק ובלתי ידוע, איש לא יוכל להכחיש אותו, ויתכן בהחלט שאם הדברים יראו אמיתיים הם יכנסו לרשימת התגליות של מדע הארכיאולוגיה. ואולם - אם באותו ספר יהיה כתוב שלפני שמונה מאות שנה הסתובבו באירופה אלפי דינוזאורים שהטילו את »להמשך

נושא: מחלוקות השאלה: אודה לך אם תוכל להפנות אותי למאמר (באתר שלך או בכל אתר אחר) או לספר המתמודד עם שאלת הווצרות המחלוקות בעניינים יומיומיים. לדוגמא: 1. כיצד נוצרה מחלוקת רש"י ור"ת (ועוד מס' דעות פחות מפורסמות) בקשר לסדר הנחת הפרשיות בתפילין ? 2. כיצד נוצרו הפערים בין עדות ישראל בהיגוי שמות הקודש (ספרדים, ליטאים, חסידים, תיימנים) הרי כל יום קוראים ק"ש מתפללים וכו' ? תשובה -   א. לגבי המחלוקת בתפילין, זו באמת הדוגמא הכי קשה, אבל כפי שתראה בהמשך גם על זה אפשר לענות. ב. לגבי העדות, החיד"א טוען שהאשכנזים זה שבט בנימין והספרדים שבט יהודה. האמת, שזה פותר הרבה שאלות. למשל - עצם החלוקה הברורה לאשכנזים וספרדים איננה מובנת, שכן המרחק הגיאוגרפי בין הקווקז למרוקו וטוניס הוא יותר קטן מאשר בינם לבין יהודי רוסיה האשכנזים, ובכל זאת הם נחשבים לספרדים, ולא בכדי. ההסבר של »להמשך

שאלה - איך יתכן שסטודנט צריך לשלם אלפי שקלים שכר לימוד, בזמן שאברך כולל לא רק שלא משלם שכר לימוד, אלא שהוא  עוד מקבל מילגה חודשית. זה לא חוצפה? תשובה - אני בהחלט מסכים איתך שזו שערוריה שאין כדוגמתה. ובפרט לאור העובדה שתקציבי הישיבות הם פסיק קטן לעומת שישה מילארד ש"ח שהמדינה מפנה להשכלה הגבוהה, פלוס שטחי נדל"ן שהישיבות היו יכולות לחלום עליהם. אז לאיפה הולך הכסף? אני חושב שאם היו מנהלים את האוניברסיטאות באותה צורה חסכונית כמו הישיבות, כל סטודנט היה מקבל כל חודש מילגה של לפחות ארבעת אלפים שקלים בחודש, אם לא הרבה יותר מזה. לכוללים אין שטחי נדל"ן ענקיים. רוב הכוללים לומדים בבתי כנסת, וגם המעט שכן נהנים ממבנים משלהם, מדובר במבנים קטנים ומנוצלים עד אפס מקום. ראשי הכוללים ברובם הגדול מקבלים פחות מהשכר הממוצע, ואיש מהם אינו נהנה ממשכורות עתק. הם גרים בדירות פשוטות, ואינם נוהגים על רכבי יוקרה. »להמשך

שאלה - ברצוני להעלות נושא חדש להתייחסות - מדור זה נראה המקום הטוב ביותר להציגו. נקודת המוצא היא ההנחה הבאה: " העולם נברא ע"י בורא באופן התואם את המדע,  והבורא בחר להתגלות לאדם היום"  - השאלה היא כיצד יוכל הבורא לתאר את הבריאה לאדם היום, וכיצד יסתכלו על כך בעוד 2000 שנים? נביט בדבר הבסיסי ביותר - יהי אור - לצורך הדיון (וכפי שיש טוענים כך)  אור זה הוא הוא האור של המפץ הגדול - וכך ניתן לפחות לתאר את הבריאה לנן היום. בעוד 2000 שנה - אין ספק שההבנה שלנו את היקום היום תראה פרימיטיבית ביותר. עכשיו נשליך אחורה - האם נראה למישהו שהעם - דור המידבר של זמן מתן תורה היה מסוגל בכלל להבין מושגים כמו אנרגיה בצורתה המופשטת? - שוןןיון בין חומר ואנרגיה? מפץ גדול, גלקסיות מתרחקות? - לא. וטענה לדיון היא זו:  הבריאה המתוארת בתורה נכתבה כך שתהיה מובנת לדור המידבר - בערך כמו שמדען אטום ינסה להסביר »להמשך

שאלה - 1) האם אתה צריך להיות אדם דתי כדי להיות מוסרי? 2) האם יכול להיות מצב שאדם אתאיסט יהיה מוסרי? 3) האם יכול להיות מצב שאדם דתי יהיה לא מוסרי? 4) האם במדינות במערב אירופה (לדוגמא- שבדיה, דנמרק, הולנד וכו') אחוז האמונה באלוקים גבוה יותר או פחות מבשאר העולם? אם כן, האם עקב היותם פחות מאמינים אחוז המשכילים שם הוא גבוה יותר? 5) האם אחוז הפשיעה באותן מדינות הוא גבוה יותר או פחות מבשאר העולם? ( היות ובמדינות אלו אחוז האמונה באלוקים נמוך יותר, יש פחות פשיעה מבשאר העולם) אשמח להתייחסותך. תשובה - א. המוסר טבוע בתוך ליבו של האדם מיום היוולדו. זו תכונה שטבע הבורא בלבות בני אדם, כדי שלא יחרב העולם, כשם שהוא טבע בנו תכונות רבות, כמו הדחף לאכול ולשתות, להתחתן ולהוליד. מסתבר שיש בזה משהו יותר עמוק, יתכן שזו זעקת הנשמה הטהורה שדוחפת את האדם להיות מוסרי, כל עוד החברה והחיים לא השחיתו את דרכו. ב. אשר על »להמשך

שאלה - אתה כותב באתר הרבה על ההיסטוריה העגומה של עם ישראל, ושזה בדיוק מה שהתורה כותבת שיהיה. אבל בכל זאת לא מובן, איך יכול להיות שהעם הנבחר הוא העם הכי מסכן והכי פחות מצליח. לכאורה היה צריך להיות להיפך. תשובה - יהיו כאלה שיענו לך שהעיקר זה העולם הבא, ובעולם הבא ישארו רק עם ישראל, וכל הגוים לא יזכו לזה, בוודאי שלא כמו עם ישראל. ועל זה נאמר הפתגם "צוחק מי שצוחק אחרון". התשובה הזאת היא אמת לאמיתה, אבל לדעתי התשובה האמיתית היא הרבה יותר עמוקה. הדבר הזה תלוי במבט שלך על החיים. אם אתה מסתכל על החיים במבט גשמי, שמודד כל הצלחה וכישלון אך ורק במושגים חומריים של הנאות גופניות בהמיות, והצלחה לאומית אך ורק במושגים של צבא וטנקים, כלכלה ומשק, אז אכן הצדק איתך. עם ישראל בעולם הזה הוא כישלון מחפיר. אמנם בעולם הבא זה יראה אחרת, אבל כרגע זהו המצב. אבל, אם תסתכל על החיים במבט רוחני, תראה את ההיפך הגמור. אם המודד שלך »להמשך

שאלה - אנו יודעים כיום על רבנים ידועי שם ויש להם תלמידים רבים ובאמ ת הם חסרי תוכן, שחקנים טובים, ובעלי כריזמה. ובעוד 200 שנה יהיה מחלוקת בינו לבין ת"ח אחר אמיתי והלמדנים ילמדו תורה זאת בעיון רב ויסבירו "פשטים" בדברי ההדיוט. א"כ אולי אף אנחנו כך? (בקיצור אולי הגר"א לא ת"ח) תשובה - שאלתך שאלה מצויינת. אנשים אחרים יאמרו לך שאין כזה דבר. כל מי שנחשב לרב הוא קדוש ואסור להרהר אחריו. אבל אני, כתלמיד של בית המדרש הליטאי ישיבתי, רחוק מאד מהתשובה הזאת. אני יודע שזה לא נכון, ומי שחושב שכל בעל פראק, גלימה או מצנפת הוא בחזקת צדיק וגאון, אינו אלא תמים. אז מה התשובה? התשובה לזה היא, שבעצם כל המציאות הזאת שאחרי אלפיים שנות גלות התורה עדיין הצויה בידינו כמסירתה מסיני, ואנחנו שומרים עליה כעל בבת עינינו, זה נס ופלא, בהשגחת הבורא, ברוך שומר הבטחתו לישראל, שהבטיח לנו ש"לא תשכח מפי »להמשך

שאלה - כפי שכתוב ברמב"ם שהמחלוקות נובעות משיבושים וטעויות וכתוצאה כ' תמיד נפסק לחומרה מחוסר ידע, וכפי הנראה בעוד 200 שנה המושג של 40 יום בכותל יהפך למנהג בקהילות מסוימות ועוד ישאלו מה הדין במי שפספס וכו' אז אולי חצי מהתורה שלנו כנ"ל   תשובה - א. הטענה שתמיד הולכים לחומרא איננה נכונה. בדאורייתא הולכים לחומרא ובדרבנן הולכים לקולא. ב. כמעט מאה אחוז מהמצוות והדינים שיהודי מקיים בחיי היום יום, זה דברים שכתובים מפורש או בתורה או בגמרא. במהלך אלף שש מאות שנה מאז חתימת התלמוד נוספו בעיקר תוספות קטנות ממש בשולי הדברים. תעבור על סדר יום של יהודי ותראה - נטילת ידים - דינא דגמרא. ברכות השחר - כנ"ל. תפילין - דאורייתא. טלית - דאורייתא. פסוקי דזמרא - ברובו דינא דגמרא. אם כי בגמרא זה מנהג טוב ולא חיוב גמור.(כל האומר תהילה לדוד וכו', רש"י שם ובפוסקים) קריאת שמע - »להמשך

שאלה - נושא: שאלה בנוגע לתורת השמיטות הפנייה: אני לא יודע אם אתה בדיוק הכתובת הנכונה, אבל אני מניח שאתה יודע הרבה יותר ממני בעניין בנוגע לתורת השמיטות, מה היא בדיוק? האם העולם הבא ואחרית הימים הם בעצם ספירה חדשה? מה קורה לנשמה בדיוק בסוף כל מחזור? היא אמורה להיות נצחית, נכון? אז היא לא אמורה להיות מושפעת מהמחזורים החדשים והיובלים? מצטער שיצא לי ניסוח קצת מוזר, אבל באמת שכל הנושא מבלבל אותי מאוד (כן, בעיקר בגלל השאלה עם הנשמה) תודה מראש על התשובה! הדוס - לגבי תורת השמיטות, הנושא לא ברור, יש על זה פולמוס רחב, אם כי לדעתי הענייה הרמב"ן בפירושו על התורה רומז כמעט מפורש על הרעיון הזה, אבל מי אני שאכניס את ראשי לנושא כל כך עמוק. אמנם כתבתי על זה מאמר, אבל עד היום אינני שלם עם עצמי האם זה נכון לפרסם נושא כל כך רגיש. מה שאני כן יכול לומר זה ביחס לעולם הבא באופן כללי. בגמרא כתוב, ואני לא זוכר את המקום »להמשך

היות ויש אנשים שפונים אלי לפעמים בשאלות שונות דרך המייל, ואני משתדל לענות על השאלות עד היכן שידי מגעת, הצטברה אצלי כמות של שאלות ותשובות במייל, אשר על כן החלטתי לפתוח מדור חדש בשם "שאלות ותשובות" שבו אשתדל להעלות כל שאלה שתופנה אלי במייל, עם תגובה מצדי, עד כמה שאוכל לענות. המלאכה הזאת במידה מסויימת היא יותר קשה מאשר כתיבת מאמרים. בכתיבה אתה קובע באיזה נושאים לעסוק ובאיזה לא. ואילו כשאנשים שואלים אותך הם מחליטים מה לשאול, ולפעמים אתה מוצא את עצמך מול שאלה כזו שמעולם לא חשבת שישאלו אותך. ובכל זאת אני מקווה שלפחות חלק מתשובותי יספקו את ציבור הגולשים. בברכה, הדוס. »להמשך