שרידי איברים - פרק ב' - חשוב מאד!!!
הנזק האבולוציוני שנגרם לאדם בגלל התוספתן הוא הרבה יותר משמעותי מאשר זה שעלול להיגרם לו מציפורן קטנטנה ובלתי מורגשת אי שם מעל הברך. אם למחוק את התוספתן לוקח מאה מיליון שנה, אז למחוק את הציפורן לוקח נצח.ואם כך הגוף שלנו היה אמור להיות מלא כולו בציפורניים מוזרות ובשאר גידולי פרא מחרידים. כנראה שגם המוח זה איבר מיותר, שריד ארכאי לתקופות חשוכות שבהם ההומינידים היו חושבים.
בעקבות המאמר שכתבתי אתמול בנושא של שרידי האיברים, קיבלתי מייל מאחד הגולשים באתר הכותב תחת השם "יואב" שבו הוא האיר את עיני לנקודה מאד חשובה, שמציגה את הפרדוקס שבאבולוציה מהזוית של שרידי האיברים בצורה הרבה יותר חדה מזו שכתבתי אני. הייתה זו הפעם השניה מאז הקמת האתר שאחד הגולשים מצליח להפתיע אותי עם טיעון חדש ומבריק.
על פי טענתו, הבסיס של כל תורת האבולוציה בנוי אך ורק על האפשרות של האבולוציה למחוק איברים וחלקים חסרי תועלת.
לדוגמא, ניקח את הציפורניים. לאדם יש עשרים ציפורניים וכל אחת מהם נמצאת במיקום מסודר להפליא, בסיום של אחת מאצבעות הידים או הרגליים. עכשיו נעשה חשבון, כמה מקומות אפשריים יש למיקומים אפשריים של הציפורניים על פני גוף האדם? המספר של כל האפשרויות הללו הוא מספר עצום, של אלפי מקומות בגוף האדם. אם נניח ששטח העור של אדם בסך הכל זה מטר על מטר, הרי שיש עשרת אלפים מיקומים אפשריים בגודל של ס"מ למיקום הציפורניים. נשאלת השאלה אם כך מדוע הציפורניים נוצרו באופן אקראי בדיוק בצורה התכליתית והמסודרת בה הם נמצאות? התשובה המשונה של חסידי האבולוציה היא, שבמשך כל התקופה הארוכה שעליה התפרסה האבולוציה היו מוטציות אקראיות לחלוטין שיצרו איברים דמויי ציפורניים בכל מקום ומקום אפשרי על פני עור האדם ושאר היונקים. פעם זה קרה על האף, פעם אחרת על המצח, ופעם אחת מתחת הברך. אלא, שכאן נכנסה לתמונה הברירה הטבעית, והיא זו שגרמה לבעלי החיים עם הציפורניים המיותרות להיעלם מעל פני האדמה לנצח, בגלל החולשה ההישרדותית שנגרמה להם בשל אותם ציפורניים מיותרות. אינני נכנס כרגע לגודל האבסורד בעניין ולחישובים מתימטיים לגבי אורך הזמן הנדרש לברירה הטבעית כדי לחסל קוף עם ציפורן על הגב, אלא אני עכשיו לוקח את הדברים כמות שהם.
נמצאנו למדים, שכדי למקם את הציפורניים על מקומם המדויק, האבולוציה הייתה חייבת למחוק ציפורניים מיותרות עשרת אלפים פעמים בלי פיספוס אחד!!!
והנה, אם נניח שהאבולוציה לא הצליחה להיפתר במשך עשרות מיליוני שנים מהאיבר המיותר לכאורה ששמו תוספתן, הרי לנו שהיכולת של האבולוציה למחוק איברים מיותרים כמעט איננה קיימת, ואם כך הגוף שלנו היה אמור להיות מלא כולו בציפורניים מוזרות ובשאר גידולי פרא מחרידים. הבטן שלנו הייתה אמורה להיות מלאה כולה בכל מיני איברים משונים וחסרי פשר.
ובפרט, שהנזק האבולוציוני שנגרם לאדם בגלל התוספתן הוא הרבה יותר משמעותי מאשר זה שעלול להיגרם לו מציפורן קטנטנה ובלתי מורגשת אי שם מעל הברך. אם למחוק את התוספתן לוקח מאה מיליון שנה, אז למחוק את הציפורן לוקח נצח.
אז איך אנשים מאמינים באבולוציה?
כנראה שגם המוח זה איבר מיותר, שריד ארכאי לתקופות חשוכות שבהם האנשים היו חושבים.