סוד המוח היהודי - מאת ערן כץ

מאת: נח גוטמן | 5/13/2012 בקורת ספרים

ערן כץ הוא יהודי ישראלי שהפך לשיאן גינס בתחום הזיכרון, אחרי שהצליח לזכור מספר בן חמש מאות ספרות שהוקרא לפניו פעם אחת בלבד. מה עושה יהודי מוכשר אחרי שזוכה להיכנס לספר השיאים? הולך לשבת על ערסל? מה פתאום. הוא עושה מזה כסף. הוא מתחיל לתת הרצאות, לכתוב ספרים, ולמכור לגוים הטפשים את "סוד המוח היהודי". וכך הוציא ערן את ספרו "סוד המוח היהודי". ספר חביב למדי שבו ערן כץ מנסה לפתור את חידת חוכמתם של היהודים בדרכים שונות. הוא הלך והסתובב בישיבות וחקר את דרך הלימוד היחודית והעתיקה של עולם הישיבות, כשהוא מוצא בה שיטות ופטנטים שונים להגברת הזכרון וכישורי למידה שונים.

ואולם, האמת היא שהפער המנטלי בין היהודי לגוי איננו פער שניתן להסבר בכלים גשמיים. על פי נתוני הזכיה בפרסי נובל, אחוז היהודים בין הזוכים גדול משיעורם באוכלוסיה ביחס שבין פי שבעים לפי מאה. זהו לא פער נורמלי של פי אחד וחצי שניים, אלא פער עצום, כמעט כמו הפער שבין אדם לחתול. פי שבעים. נשמע גזעני? מה לעשות, זו המציאות.

ערן טוען כי העובדה שיהודים נדדו כל ימיהם עזרה להם לפתח יכולות מנטליות. חז"ל דווקא סבורים אחרת. הם כותבים בכמה מקומות שהטלטול ממקום למקום דווקא גורם לירידה ביכולות המנטליות והרוחניות של האדם. גם המציאות אומרת כן. הרי היהודים עלו על הגויםכבר בתקופת התנ"ך. לאף אומה בעולם אין מערכת שלימה של ספרים מסודרים מתקופת התנ"ך, רובם היו אנאפלבתים וגם המוכשרים שבהם הסתפקו בכמה כתובות עלובות פה ושם. ואילו ליהודים יש ארון ספרים שלם מאותה תקופה שבה הגוים טפסו על עצים וברחו ממכשפות.

ספר זה מזכיר לי בדיחה יהודית עתיקת יומין המספרת על מושקה היהודי היושב לו בקרון הרכבת ומכסם להנאתו ראש של דג קרפיון. לפתע פונה אליו שכנו לספסל, סטפן הגוי בשאלה. "אמור לי מושקה, מדוע היהודים חכמים?"

הציץ בו מושקה מבעד לערימת עצמות הקרפיון ואמר "זהו סוד כמוס, סטפן. סוד עתיק".

"באמת?" נדלקו עיניו של סטפן? "אתה חייב לגלות לי. לא אגלה זאת לאיש!".

"לא" הודיע מושקה "לא אגלה בשום אופן".

אחרי תחנונים רבים הואיל בטובו מושקה לגלות לסטפן את הסוד העתיק, אחרי שהשביע אותו חמש פעמים שלא לגלות את הסוד לאיש.

"אם אתה רוצה להיות חכם" לחש מושקה בדרמטיות "עליך לאכול כל יום ראש של קרפיון"!!

"באמת" הזדקף סטיפן ונעץ זוג עיניו בוערות בדג הקרפיון "אולי תתן לי חתיכה מהדג?" התחנן.

"לא!" אמר מושקה. בשום אופן לא אתן לך מדג זה.

"אשלם לך חמש קופיקות" לחש סטיפן.

"חמש קופיקות?" רטן מושקה "בשום אופן. 

"עשר"

"לא"

עשרים"

"לא"

שלושים"

"טוב", אמר מושקה "שלושים זה בסדר."

שקל סטפן את שלושים הקופיקות למושקה, ובלס את חתיכת הדג במהירות.

אך לפתע, באותו לועס את חתיכת הדג היקר בשמחה רבה, תפס סטפן את ראשו בבהלה ואמר "אוי ואבוי, איזה טפש אני. הרי בתחנת הרכבת מוכרים חמש דגי קרפיון ברבע קופיקה. יכולתי לחכות כמה דקות ולקנות שק שלם ברבע מחיר!!!"

"יפה מאד" צהל מושקה "אני רואה שהקרפיון מתחיל להשפיע"!!!. 

תגובות

קצת ענווה

בן אדם | 5/13/2012 4:49:56 PM

גזענות היא האמונה שאדם או קבוצת בני אדם שונים מקבוצת בני אחרת מעצם השתייכותם לאותה קבוצה. גם אם בתוך ראשך, הטענות שטענת הן מציאות, הן לא הופכות לפחות גזעניות.
כמו כן, במאמר שמנסה להוכיח את העליונות האינטלקטואלית היהודית על שאר האדם, אתה יוצא בור במקרה הטוב, שקרן במקרה הרע. (השאלה אם עדיף להיות שקרן או טיפש היא שאלה מעניינת ליום אחר).
כמה הערות:
"זהו לא פער נורמלי של פי אחד וחצי שניים, אלא פער עצום, כמעט כמו הפער שבין אדם לחתול"
האם אתה מנסה להגיד שכמות זוכי הנובל בקרב החתולים היא מאית מזו של הגויים? האם אתה חוזר על הטענות שההבדל בין יהודים גויים הוא כמו ההבדל ביו גויים לחיות? הרבה רבנים מנסים כבר שנים להסביר שההשוואה בין גויים לחיות נובעת מחוסר הבנה של המשמעויות העמוקות והנסתרות שבתלמוד.
"ואילו ליהודים יש ארון ספרים שלם מאותה תקופה שבה הגוים טפסו על עצים וברחו ממכשפות"
אתה יודע היטב שבתקופת התורה לא היו גויים שטיפסו על עצים ביחס גדול יותר משל היהודים בסביבתם. באשר למכשפות, זכור לי מלך אחד שמסופר שמצא פתרון טוב יותר מבריחה ופשוט הכריתן מממלכתו (בריחה ממכשפות או הכחדתן, אחת היא. בשורה התחתונה קיימת אמונה ביכולתן).
ואגב, אני משוכנע ששמעת בעבר על חוקי חמורבי, אותם חוקים שקדמו למקרא בכ 500 שנה ובצירוף מקרים, מכילים בתוכם דמיון מחשיד ביותר.
האם אתה כל כך לא בטוח באמונתך עד כדי שעל מנת להצדיקה, עליך לשכנע את עצמך שהינך חכם יותר ומוכשר יותר מכל מי שאינו אתה או בני עמך? האם אתה באמת חש טוב יותר רק כשאתה מדמה בליבך ששאר בני האדם הם חתולים?
ולסיכום? שאלת כן\לא קצרה: האם אתה מאמין שבני אדם שאינם יהודים טפשים ממך מעצם זה שאינם יהודים?

תגובת הדוס: הדבר היחיד בתגובתך הזקוק לתגובה זה ענין חוקי חמורבי.
על פי דברי חז"ל הקדושים התורה הייתה ידועה בעולם עוד לפני מתן תורה, ולכן הדמיון לקטעים מאד מסוימים בחוקי חמורבי דווקא מראה עד כמה המידע שבידי חז"ל היה מדויק.

שמעתי הרצאה

יצחק | 5/13/2012 5:04:38 PM

שמעתי הרצאה מבן אדם שעוסק בזה והוא ענק בתחום
והוא אמר שהרעיונות שיש בספרים של החוקרים היום לשיפור הזכרון
כבר הקדימו להם בגמרא

דוגמה הוא אומר זה העשר מכות של יהודה
דצ״ך עד״ש באח״ב

וזה רעיון לשיפור ולזיכרון מועיל הוא נתן עוד כמה דוגמאות

(בוודאי שהוא לא צודק בדבר הזה שזה בגלל הנדודים כי אין סיבה ראויה שבגלל נדודים יהיה דבר כזה )

קצת ענווה

בן אדם | 5/13/2012 11:43:01 PM

אז אני מבין ששאלותיי לא יזכו למענה.
אכן, שאלות לא קלות..

תגובת הדוס: אני מרכין ראשי בבושה. אכן אני בוש בהיותי יהודי, ואני מבקש סליחה מאומות העולם על היתרון הברור שלי מולם. כמו כן אני מתבייש בהיותי בן אדם, ומבקש מחילה מדורות של חתולים, עכברים, כסאות ופרעושים. אני מקבל על עצמי בלי נדר מכאן ואילך להיות סתם גוי עם ראש בטטה.
סתם, עכשיו ברצינות -
מה אפשר לעשות שיש נתונים? המציאות היא גזענית מאד מאד. אתה לא מתוכח איתי אלא עם המציאות. מה, אין זוכי פרס נובל יהודים בכמות מטורפת? אלו עובדות. תתוכח איתם, לא איתי.

קצת ענווה

בן אדם | 5/13/2012 11:52:26 PM

אתה לא עונה על שאלתי.
לא שאלתי כיצד אתה תופס את המציאות, מה המצב בשטח, מה האמת או מה ידוע לעיני כל.

שאלתי שאלת כן\לא פשוטה:
האם אתה באמת חושב שכל מי שאינו יהודי הוא "סתם גוי עם ראש בטטה"?

תגובת הדוס: לא, זה היה בצחוק.
יהודי הוא יותר מגוי, זה מוכח סטטיסטית בצורה מאד מאד קיצונית. אין מה לעשות. תפרשן את זה איך שתרצה, זו עובדה.
אם כי, יתכן שגם גוי שמתגייר זוכה לרוח קדושה דומה שמרוממת אותו באותה מידה.