אחוז הדתיים בבתי הסוהר
את הנתונים הבאים ליקטתי מתוך דו"ח 2009 של שירות בתי הסוהר, ומתוך החוברת "צוהר לבתי הסוהר", היוצאת מטעם השב"ס.
בשנת 2009 היו בבתי הכלא 13,500 אסירים פליליים, מלבד עוד אלפי אסירים בטחוניים.
מתוכם - רק 389 שהו באגפים של שומרי תורה ומצוות. כלומר - 2.9%.
חלק מאותם אסירים הם אסירים שחזרו בתשובה בתוך כותלי בית הכלא, חלקם מתחזים שמוכנים לקיים חיי תורה ומצוות כדי להימלט מאימת האסירים האחרים. (צוהר לבתי הסוהר, גליון 12).
גם אם נניח שכל אותם 389 הם דתיים גמורים, שהיו כאלה גם לפני הכניסה לכלא, הרי שמדובר בפחות משלושה אחוזים מן האסירים.
על פי נתוני הלמ"ס, במדינת ישראל ישנם 20% שמגדירים עצמם דתיים וחרדים, ועוד 13% שמגדירים עצמם - דתיים מסורתיים.
אם ניקח את כל הנתונים הללו בחשבון, נגיע למסקנה שאחוז הדתיים הנכנסים לבתי הכלא הוא בערך עשירית מאחוז הדתיים והחרדים באוכלוסייתה של מדינת ישראל. וכל הסיפורים בתקשורת, על עבריין חרדי כזה או אחר, הכל נכלל בתוך אותם פחות משלושה אחוזים חסרי משמעות.
המסקנה הברורה והחד משמעית-
ככל שיש יותר יהדות, יותר לימוד תורה וקיום מצוות, כך חלה ירידה דרסטית בנפח הפשיעה.
כלומר -
יותר דתי = יותר מוסרי.
חד וחלק, ברור כשמש.
נ.ב.
נתון נוסף -
ב 1994- פרסם שירות בתי הסוהר נתונים, שעל פיהם "מתוך 417 אסירים, ששוחררו מבית הסוהר בין השנים 1980-1992 ונקלטו במסגרת ישיבות לחוזרים בתשובה, רק 33 חזרו לכלא, שהם כ 8%- , בעוד שיעור החזרה לכלא מתוך כלל האסירים המשתחררים הוא 67% (פלד, 1994). נתונים אלה חיזקו את ההערכה, שאכן יש לתכנית השיקום הדתי פוטנציאל שיקומי גבוה, ותרמו להרחבת התכנית ולביסוסה במסגרת בתי הסוהר 41 . לדברי הנציב באמצע שנות התשעים, אריה ביבי: "כמעט כל מי שנכנס לשיקום דתי, אינו חוזר לעבריינות. רובם נכנסים לחממות של הישיבות, עסוקים בקיום מצוות ואין להם זמן לפשע. זה הביא אותנו למסקנה, שזה שיקום טוב, ולכן טיפחנו אותו" (ביבי, 2007).
(מתוך "צוהר לבתי הסוהר" מאת השב"ס, גליון 12)