יש אלוקים, פרק שני - עולם ללא דת
בפתח ספרו מצטט דוקינס פרסומת לסדרת טלויזיה בכותרת "דמיינו עולם ללא דת", כשברקע מופיע תמונתו של קו האופק במנהטן, עם בנייני התאומים כשהם עומדים על תילם. ההקשר ברור - בעולם בלי דת, בנייני התאומים היו עומדים על תילם.
עולם ללא דת, כותב דוקינס, הוא עולם ללא מחבלים מתאבדים, ללא מלחמות בבלקן ובמזרח התיכון, ועוד ועוד. כמובן שבאותה מידה בדיוק, יכול היה דוקינס לתאר בצבעים ורודים עולם לא מטוסים. גם במקרה כזה מגדלי התאומים היו עומדים על תילם, כמות ההרוגים במלחמות הייתה יורדת במאות אחוזים, נגסקי והירושימה היו עומדות על תילם, והיה זה עולם ללא תורים ארוכים בכניסה לשדות התעופ, וללא זיהום אויר ורעש מטריד, רחמנא ליצלן.
איך באמת היה נראה עולם ללא דת?
דוקינס מציע לנו להשתמש בחוש הדמיון. אכן הצעה מפתה. מה יותר פשוט מלהשתמש בדמיון, לא סתם דמיון, אלא דמיון מודרך, בהדרכתו המסורה של הדמגוג מספר אחת - ריצ'ארד דוקינס.
ואולם, אם דוקינס היה לומד קצת הסטוריה הוא היה יודע שאין צורך להשתמש בדמיון כדי לתאר עולם ללא דת. את הרעיון לייסד עולם ללא דת הגו אנשים מפורסמים הרבה לפני שדוקינס חשב לזכות את האנושות בנוכחותו. אותם אנשים עתיקים לא רק שהגו את התכנית ליצירת עולם ללא דת, אלא שהם עשו הכל כדי לממשה, ולא רק שעשו הכל, אלא גם הצליחו ליצור עולם שכזה. אותו עולם קסום שדוקינס כל כך נהנה לדמיין, אכן היה במציאות.
איפה זה היה?
לא, לא בסדום ועמורה. גם לא ביון או ברומא העתיקה. אין צורך להפליג לממלכת האיצטקים או האבורג'ינים. הניסוי הטראגי ביותר בהיסטוריה של הניסויים בבני אדם התרחש באירופה של המאה העשרים, תחת מעטה פסאבדו - מדעי כבד.
היו אלה הקומוניסטים הדגולים, המורמים מעם. אותם דמויות הוד של לנין טרוצקי וסטאלין. שמש העמים, ביחד עם השמשות האחרות, הלבנה והכוכבים שעטפו אותו. אותם אישים דגולים שניחונו באהבת האדם במידה כה גדושה, הם היו הראשונים שהצליחו לברוא עולם כה נפלא, עולם ללא דת. בגן העדן הקומוניסטי שבנו האנשים הללו, הדת הוצאה מחוץ לחוק כמעט לחלוטין באופן פורמאלי, ובאופן מעשי נוהלה מלחמת חורמה ממלכתית נגד הדתות מכל סוג שהוא. כל ילדי המדינה ללא יוצא מן הכלל חויבו ללמוד בבתי הספר הממלכתיים הכפרניים. בבתי ספר אלו עברו הילדים כולם שטיפת מח אתאיסטית רדיקלית ביותר. אנשים שהעזו להיות דתיים יתר על המידה מצאו את עצמם במהירות רבה עמוק בתוך האדמה.
איזה עולם נפלא, ממש כחזונו של דוקינס. אין חינוך דתי, יש חינוך ממלכתי אתאיסטי לחלוטין. חינוך ללא שמץ של סממנים דתיים, עם מורים אתאיסטים שמטיפים באוזני הילדים לאתאיזם קיצוני.
ומה היו התוצאות?
איזה יופי. פלאי פלאים.
החברה הרוסית בברית המועצות הייתה אחת החברות המורעלות הרקובות והמושחתות בהיסטוריה כולה. הרודן סטאלין, שמש העמים, טבח בנתיניו באכזריות קנאית, בטירוף מוחלט, תוך התמכרות חולנית לריח הדם. רודנים רבים ביצעו זוועות שונות במהלך ההיסטוריה, אך איש מהם לא הצליח לטבול את בגדיו בנהרות של דם כמו אלו של יוסף סטאלין וחבר מרעיו. לא רק סטאלין עצמו היה חיית טרף, אלא מנגנון השלטון כולו. כל פקיד נמוך בשלטון הרוסי היה יכול להתעלל באזרחים תמימים סתם כך, מתוך רשעות ואטימות חושים. האוירה הכללית ברוסיה הייתה אוירה של איש את רעהו חיים בלעו. כמעשה סדום ועמורה אדמה וצבוים, ויתר דברי סטאלין הלא הם כתובים על ספר דברי הימים, ועל מצבותיהם הוירטואליות של מיליוני נתיניו.
אם רוצים אנחנו לקבל דוגמאות קרובות יותר לעולמנו אנו, כאן ועכשיו, בואו נעיף מבט על ההיסטוריה של תנועת הקיבוצים בכלל וקיבוצי השמאל והשומר הצעיר בפרט.
קיבוצים אלו הושתתו על חילוניות גמורה, על אפס דת. לא בתי כנסת, לא חגים, כלום כלום כלום. החינוך בקיבוצי השמאל, היה חינוך כפרני לחלוטין. אכלו ביום כיפור, אכלו חזירים שפנים וארנבות, עשו כל דבר אסור. לא היה זה דבר שקרה במקרה, אלא חלק יסודי ומרכזי במשנתם האולטרה חילונית - להכעיסניקית של ארגוני השמאל באירופה וארץ ישראל.
הנה לנו עולמו של דוקינס. ממש כמיטב החזון.
ומה הייתה התוצאה?
אני לא צריך לספר לאיש. רבבות רבבות של בוגרי הקיבוצים עדין חיים ומסתובבים בינינו. עדויות חיות לכשלונו הטראגי של הניסוי. רבים מהם נושאים על גבם השחוח את הנזקים הנפשיים של תוצאות הניסוי בבני אדם. את מקומה של הדת תפסו כל מיני אידיאלים מוזרים שיצר השכל האנושי, ואידיאלים אלו דירדרו את החברה הקיבוצית עד לקריסת מערכות טוטאלית מכל בחינה שהיא. חוקרים רבים מתפרנסים מכתיבת מחקרים מלומדים על הזוועה הקיבוצית.
אותם אנשים, שבעטו בכל מסורת אבותם, אימצו במקומם סדרה של רעיונות מחרידים. הרעיון הנואל ביותר היה הרס רשמי של התא המשפחתי, על ידי שליחתם של הילדים לגידול משותף בבית הילדים. התוצאה הייתה עגומה. אלפי ילדים גדלו ללא בית חם ואוהב, וחלקם סובלים מנזקים נפשיים חמורים עד לעצם היום הזה. התורה הקדושה אומרת את ההיפך הגמור. כבד את אביך ואת אמך, שמע בני מוסר אביך, ואל תטוש תורך אמך. תתחבר, תתחבר לדורות הקודמים, כמה שיותר. לא לנתק את השרשרת. תהיה נטוע חזק. אבל כשמשליכים את הדת, מאבדים את המצפן האנושי הבסיסי ביותר. ואז, אוי ואבוי, כמו עלה נידף, האדם נסחף עם כל רוח מצויה למחוזות משונים, לא בריאים ולא רצויים.
האם ישנו צורך לחזור על ניסוי שכשל פעמיים, עם תוצאות ידועות מראש? האין די לנו בדמם של מיליוני רוסים ורבבות יהודים?
לא דוקינס, אין צורך.