דוקינס פוגש את הפילוסוף הדגול

מאת: הדוס | 2/5/2012 בקורת ספרים

להלן קטע נוסף מתוך סדרת מאמרים שכתבתי על ספרו של דוקינס "השען העיוור".

כמובן שאי אפשר לקרוא קטע זה מבלי לקרוא את שאר מאמרי בנושא אבולוציה. מי שיעשה זאת לא יבין כל כך על מה יצא הקצף.

הפילוסוף הדגול – מבט לעולם השקר של האתאיזם

בעמוד עשרים מספר דוקינס סיפור מדהים, שפותח לנו חלון קטן לתוך עולם האתאיזם, פשוט לקרוא ולא להאמין.

וכך הוא כותב:

"דבר אחד לא אעשה: אין בדעתי לזלזל בנפלאות השעונים החיים שהעניקו השראה כה מרובה לפיילי. נהפוך הוא, אנסה להביע את הרגשתי כי פיילי היה יכול להרחיק לכת עוד יותר במה שנוגע לתחושת היראה נוכח ה"שעונים" החיים אינני נוסף משום אדם אחר. לדעתי, רב יותר המשותף לי ולכומר ויליאם פיילי מאשר לי ולאותו פילוסוף מודרני דגול אתאיסט ידוע, ששוחחתי עמו פעם בעניין זה בשעת ארוחת ערב. אמרתי שאינני יכול להעלות על דעתי כיצד יכול היה אדם לנקוט השקפה אתאיסטית לפני 1859, השנה שפרסם דארוין את מוצא המינים. "מה עם יום"? שאל הפילוסוף "כיצד הסביר יום את מורכבותו המאורגנת של העולם החי"? שאלתי. "הוא לא הסביר" אמר הפילוסוף. מדוע יש צורך בהסבר מיוחד"?

עכשיו בואו נתבונן בסיפור הזה במבט קצת פחות שטחי מזה של קורא ממוצע, הרי זה ברור לכל בר דעת שאדם שאיננו מבין מדוע ישנו צורך מיוחד להסביר את מורכבותו הבלתי נתפסת של עולם החי בהשקפה אתאיסטית ללא תורת האבולוציה הוא אדם הדיוט, בור ועם הארץ לפי כל קנה מידה. והנה, ריצ'ארד דוקינס בכבודו ובעצמו מכנה את אותו הדיוט נבוב שכל ונמוך דעת בכינוי המרשים "פילוסוף מודרני דגול ואתיאיסט ידוע". הרי הביטוי הזה מלמד דבר נורא ואיום, אפשר להיות הדיוט מושלם ובכל זאת להיות "פילוסוף מודרני דגול ואתיאיסט ידוע". לא יאומן באיזה עולם שלם של שקר אנחנו מוקפים. מניסיוני האישי אני משוכנע שאותו "פילוסוף מודרני דגול ואתאיסט ידוע" הוא אדם בעל תואר שלילי הנהנה ממשכורת עתק ומוקף בעדת מעריצים ותהילת עולם, אין לי שום ספק שאותו הדיוט שכל מפמפם השכם והערב על "בורותם" של המאמינים, אותם אנשים "חשוכים" שעולים עליו בכישוריהם עשרת מונים, אלה הם ה"פילוסופים הדגולים" וה"אתאיסטים הידועים", איך   אדם יכול להיות אתאיסט בזמן שהוא פשוט לא מבין את השאלה הפשוטה ביותר על האתאיזם? נשווה את חכמתו של אותו אןויל לחכמתם העצומה של רבותינו הקדושים הרמב"ם והרמב"ן, הגר"א והחפץ חיים, הרי זה פשוט לעג וקלס.

מעניין לציין שבשיחתו של גוקינס עם אותו פילוסוף דגול, שואל דוקינס שאלה שהיא לכאורה שאלה מאד מענינת, איך יתכן שהיו אתאיסטים רבים עוד לפני דארוין, הרי ללא המנגנון של הברירה הטבעית בריאה ללא בורא הוא רעיון מטורף לחלוטין, אכן שאלה קשה.

אז אני רוצה לתרץ את שאלתו של דוקינס, בגמרא כתוב שאין אדם רואה חובה לעצמו. זו בדיוק הסיבה שדוקינס איננו מבין את האתאיסטים הקדומים שלפני עידן דארוין ואילו את עצמו הוא מבין גם מבין, אבל האמת היא שאין שום הבדל בינו לבינם, השאלה של דוקינס מוכיחה כאלף עדים שתופעת האתאיזם איננה תופעה רציונאלית כלל ועיקר, ואין שום הבדל בין אז להיום. כאשר דוקינס כותב ספר שלם תוך התעלמות מוחלטת מבעיית המורכבות הבסיסים שפורכת לחלוטין את רעיון ההיוצרות האקראית, הרי שהוא מתנהג בדיוק באותם שיטות שבהם נקטו האתאיסטים שלפני דארוין, הוא פשוט עוצם את עיניו וחסל.

בעמוד עשרים ותשע מביא דוקינס ציטוט שיקרי במיוחד של פיטר אטקינס, וכך הוא אומר. "חלק דגול מהיקום אינו טעון כל הסבר. פילים, דרך משל. מרגע שלמדו המולקולות להתחרות זו בזו וליצור מולקולות אחרות בצלמן ובדמותן, היתה זו רק שאלה של זמן עד שיתחילו פילים, ודברים הדומים לפילים לשוטט ברחבי הנוף"

אז דבר ראשון ברור לגמרי שעצם המשפט בטעות יסודו, גם אם היו מולקולות לומדות להשתכפל עדיין לא היו נוצרים מזה לא פילים ולא קרנפים, לא דובים ולא יער. מקסימום אחרי מליארד שנה היו בדיוק אולם מולקולות, אולי קצת יותר יעילות וגמישות, אבל שום מערכת חדשה או אפילו חלבון חדש לא היה נוצר על פני כדור הארץ, בגלל המכשול הגדול של המורכבות הבסיסית, כפי שביארתי ואבאר בהמשך, בנקודה זו אינני רוצה להרחיב כרגע, על כך ידובר בהמשך. הנקודה שהקפיצה אותי בדבריו של אטקינס היא העובדה שאטקינס טוען שיכולים להיות מולקולות פשוטות ש"למדו ליצור מולקולות אחרון כצלמן וכדמותם" הדבר הזה הוא שקר מוחלט. אין כזה דבר מולקולה בעלת כושר שכפול, כדי ליצור כושר שכפול ישנו צורך בלתי ניתן לויתור במערכת עצומה בעלת מורכבות מטורפת, שמורכבת מכמות עצומה של חלבונים שונים ומשונים העובדים בשיתוף פעולה. ויש לי הוכחה לזה. כידוע, אחת המטרות שאליה שואפים אנשי המדע מזה זמן רב הוא הניסיון ליצור חיים מלאכותיים, ישנם צוותים רבים שנמצאים בחזית המדע ממש שעמלים שנים ארוכות על יצירתם של אותם חיים מלאכותיים. לרשותם של אותם מדענים עומדים תקציבי עתק וטובי המוחות, ועדיין הם מעלים חרס מידם. נשאלת השאלה מדוע? מדוע אין הם יכולים לייצר איזה שהם "מולקולות שיודעות לשכפל את עצמם"? איך יתכן שאותם מדענים שהצליחו ליצר פצצות אטום, להגיע לירח, ולהנדס בהנדסה גנטית דברים מדהימים, עדיין לא הצליחו ליצור דבר כל ככך פשוט ופרימיטיבי? התשובה שאכן כן, הרבה הרבה יותר קל ליצור פצצות אטום, לבצע שיבוט גנטי, וכל שאר ביצועי המדע המודרני, מאשר ליצור מולקולה אחת בעלת כושר שכפול. בפרקים הבאים אני מתכוון להראות שגם אם היקום כולו היה מלא עד אפס מקום ממרק בראשיתי שהיה מורכב כולו מחמצות אמינו, לא היה נוצר משך מיליארדי שנים אפילו חלבון עלוב אחד. על אחת כמה וכמה שלא היה נוצא הבית חרושת האדיר שאטקינס קורה לו בטפשות כה רבה "מולקולה שלמדה לשכפל את עצמה"

תגובות

אקראיות

תומר | 10/18/2010 5:51:13 AM

/

תגובת הדוס: לתומר - אני עברתי לאינטרנט חסום ואין לי אפשרות לפתוח את הלינק.
אם תוכל לפרט מה כתוב שם אשמח להתיחס.

ואף על פי כן נוע תנוע

לא דוס | 1/30/2011 7:23:43 PM

"מדוע יש צורך בהסבר מיוחד?" היא תשובה מצויינת, ולא מעידה על בורות כלל. אין צורך בהסבר "מיוחד" באף שאלה אודות העולם החומרי, וכך גם לגבי המורכבות. יש צורך לפרק את השאלה לחלקים במורכבות הזו שיודעים כבר את ההסבר להם ושאין בהם פליאה (והם רבים), ולדברים שעדיין לא ידועים. את הלא ידוע חוקרים באמצעות מדע (ניסויים+השערות+ביקורת) ולא באמצעות הנחת המבוקש. ועל כך (וגם על שאר דבריך) כבר נאמר "ואף על פי כן נוע תנוע".

תגובת הדוס: הכנסתי, בלי להבין.
בברכה.