יציאת מצרים – פרק ד' – האם בעידן העתיק יכלו לשכתב את ההיסטוריה?

מאת: הדוס | 27/01/2010 יסודות היהדות

בפרק הקודם הראנו את ההבדל היסודי שבין סיפורי התנ"ך, לשאר סיפורי ההבל של האומות החשוכות, שבאותה תקופה היו עסוקים בהשתחוויה לפרות, בהקרבת קרבנות אדם, ובסיפורי בדים על פיות ומפלצות.
בפרק הזה נלך שלב אחד קדימה.
עכשיו נשאלת השאלה הבאה. נכון. אתה מוכיח שאכן אין דמיון בין סיפורי המקרא לאגדות ההזויות של שאר העמים. אבל אולי בכל זאת, היות ואנשים בזמן ההוא היו מאד תמימים, אז אולי סיפרו להם סיפור נחמד. או לחילופין, לקחו איזה סיפור שהיה בעבר הרחוק, והלבישו אותו בעטיפה מיסטית?
השאלה המרכזית שעומדת לפתחינו היא, האם בעידן העתיק דבר כזה היה יכול לקרות.
ובכן רבותי, לדעתי ישנה אפשרות מאד מאד פשוטה לבדוק את הטיעון הזה. לא צריך להיות גאון גדול כדי לבצע את הבדיקה הזו.
הבדיקה הזו בנויה על עקרון אחד.
אם אכן יצירת הסטוריה ניסית בעידן העתיק, הייתה פעולה ברת ביצוע, אין ספק שכל העמים ודתות כולם היו מנצלים את הפירצה הזאת. ומי שלא היה מנצל את זה, היה טיפש גמור. הרי כל אדם שממציא דת, רוצה למצוא לדת שלו כמה שיותר "ראיות". ואין לך ראיות יותר מוחצות, מאשר אירועים ניסיים שאירעו לפני קהל עצום של מיליוני אנשים. אחד הכסילים כתב בספרו שאת התורה כתבו מלכי יהודה בנסיון לבסס את מלכותם. אבל האם מלכי יהודה היו המלכים היחידים בעולם שרצו לבסס את מלכותם? הרי לא היה מלך אחד מתוך מאות אלפי מלכים שהיו בהסטוריה, שלא היה שמח לבסס את שלטונו וגחמותיו השונות תחת הילה דתית, היישר בשליחותו של האלוקים בכבודו ובעצמו. למה הם לא המציאו סיפורים דומים, על אלוקים שעשה ניסים גלוים לעיני מיליוני אנשים פעורי פיות? למה הם לא יכלו לנצל כל מיני זכרונות הסטוריים עמומים, להוסיף להם נופך מיסטי, ולהלעיט בהם את מוחותיהם של ההמונים? הרי למלכים הללו היה כח הרבה יותר גדול ממלכי יהודה, שהיו ממלכה קטנה מאז הפילוג? הרי בעידן ההוא המלך היה כל יכול. המלך היה עושה את עצמו לעבודה זרה, כולם היו משתחוים לו, ומי שלא היה סוגד לו היה הופך לבשר טחון, מהר מאד. המלכים הללו היו יכולים לכתוב איזה ספר שעלה בדעתם, ולהכריח כל אזרח לקרוא אותו שלוש פעמים ביום, מעל גג ביתו, בקול רם. אז למה הם לא עשו את זה? הם היו טיפשים?
אם נחפש בכל המיתולוגיות העתיקות, לא נמצא זכר לאיזשהו אירוע ניסי שאירע לפני עם שלם של מיליוני אנשים.
למה? למה אף אחד לא חשב על הרעיון? אפילו לא ברמה של התורה. לא שרשרת אירועים ארוכה במשך ארבעים ואחת שנה. לפחות משהו. משהו אחד קטן. כלום. אפס.
יש רק סיבה אחת למה כל זה לא נעשה. זה לא נעשה, כי זה בלתי אפשרי. נקודה.
אגב, זה גם מוכיח שאנשים באותו זמן לא היו כל כך תמימים, כמו שמנסים למכור לנו.
זה היה בלתי אפשרי אפילו אצל עובדי העבודה זרה הכי פרימיטיביים. קל וחומר אצל עם ישראל, העם הכי אינטליגנטי בעולם העתיק (וגם במודרני, עין ערך פרסי נובל) העם היחיד שסרב להאמין לעבודה הזרה.
זה היה בלתי אפשרי כאירוע בודד, קל וחומר בסדרת אירועים של ארבעים ואחת שנה.
גם כסיפור בעלמא, שבא לבסס גחמותיו של מלך מסוים, זה לא היה קיים, קל וחומר כסיפור שכתוצאה ממנו מוטל על כל העם לקיים תורה שלימה, של 613 מצוות, שחלקם מצוות מאד לא פשוטות לביצוע, כמו שמיטה, יובל, ועליה לרגל.
לסיכום, סיפורי התורה הם אירועים היסטוריים בלתי ניתנים לשכתוב, והעובדה שבשום מקום בעולם לא הצליחו לשכתב אירועים ניסיים בכזה סדר גודל, ואפילו לא קרוב לזה, מוכיחה את הדבר כאלף עדים.
תורת אמת נתן לנו,
ברוך אשר בחר בנו.

תגובות

ההערה הבאה לא נועדה לפגוע

טוביה | 29/01/2010 05:49:11

אלא להועיל: השקעת כל כך הרבה בלימוד החומר שעליו אתה כותב, השקע עוד קצת בכללי הדקדוק, ואז תדע לכתוב ללא שגיאות תחביר וללא שגיאות דקדוק. כל מאמר שתכתוב נראה נלעג - למרות שהוא נכתב עם הרבה ידע - אם כמעט בכל שורה שניה יש בו שגיאות דקדוק, כמו "שתי דברים". המאמר כולו מקבל אופי של שיחת מקוה.

תגובת הדוס: מה לעשות. אם היית אתה כותב באותה מהירות כמוני, מסתבר שגם לך היו שגיאות. אולי לא כמוני, אבל גם. פשוט אין לי זמן.

גם אני מצטרף להנ"ל

אברהם | 29/01/2010 13:21:15

ביקרא דאורייתא
א. ברהם

בני אדם הם יותר מוזרים ממה שאתה חושב

ח.ב. | 30/01/2010 23:06:33

כדאי להימנע מטענות גורפות על מה בודדים או קהילות של בני אדם יעשו או לא יעשו, במיוחד בכל מה שקשור לדת.

מניין למשל הציפייה שאם ניתן לזייף סיפור על מאורע ניסי עם מספר רב של עדים, אז כל הדתות ירצו לעשות זאת? אני רואה ששאר הדתות הסתדרו טוב מאוד בלי סיפור כזה, לפחות מבחינת מספר המאמינים. יש דתות שאפילו הצליחו לגרום לאנשים להעביר את בניהם באש - אני לא בטוח שזה פחות קשה מתרי"ג מצוות.
הרי דת לאו דוקא נוצרת ע"י קבוצה של אנשים שמכינה מראש את כל המנהגים והסיפורים, מקיימת ישיבות אסטרטגיה ושוכרת משרד פרסום. מתחילים מאיזשהו גרעין של מנהגים וסיפורים, ומשם התהליכים החברתיים וההיסטוריים מתגלגלים, והם חשובים לא פחות מהתוכן של הדת.

אפשר לכתוב הרבה בנושא, אבל במקום זאת נתייחס לדוגמה. מספר המאמינים הנוכחי של הכנסייה המורמונית, שנוסדה לפני פחות ממאתיים שנה, הוא מאותו סדר גודל של מספר היהודים בעולם.
הספר הקדוש למורמונים מתיימר להציג פרקים בהיסטוריה של יבשת אמריקה, ולא רק מסע במדבר סיני עם כמה אירועים מוזרים בדרך, שלו אדם בן המאה העשרים ואחת היה עד להם, יתכן והיה מקבל רושם שונה מאוד ממה שאבותינו קיבלו.
כמובן שלהיסטוריה החלופית של אמריקה אין שום סימוכין, וגם הטענות לגבי מקורו האלוהי של ספר המורמונים הן חשודות עד מגוחכות. ובכל זאת, מליוני אנשים שוכנעו שמדובר באמת, ומקיימים על עצמם חובות שונות כמו הימנעות משתיית תה, לבישת בגדים תחתונים מקודשים ומספר שנים של שליחות מסיונרית בהגיעם לבגרות.

האם יתכן שמעמד הר סיני היא מסורת של קבוצה מצומצמת אך דומיננטית שהצטרפה לעם ישראל, ובהדרגה הורחבה כדי לכלול את כל העם? בהחלט. אם תבחן את העמים בעולם ואת הסיפורים שהם מספרים לעצמם על מקורותיהם, וזהותם, תימצא שבמקרים רבים הם בוחרים להזדהות עם ההיסטוריה של קבוצה אחת מיני רבות שהרכיבה את העם.

אפשר לחשוב למשל על הפלסטינים, שחלק נכבד מהם היגר לארץ רק לאחרונה, אך בוחרים לזהות עצמם עם הגרעין הקטן שישב כאן מאות רבות של שנים.

תגובת הדוס: כל הדתות כולם מספרות על ניסים ונפלאות שאירעו למנהיגיהם. זאת אומרת שהם בהחלט הבינו את הצורך הבסיסי הזה. אז למה הם לא המשיכו הלאה? הרי לכל ילד בגן ברור ההבדל בין נס שנעשה לאדם פרטי שבא וסיפר את זה, לבין נס שנעשה לעיני עם שלם, שנצטווה בעשרות מצוות שהם זכר לאותו נס. אין ספק שאם זה היה אפשרי, לא הייתה דת אחת שלא הייתה מנצלת את האפשרות. איך יתכן שאפילו דת אחת לא הצליחה ליצור משהו דומה לזה?
הערות נוספות.
המורמונים אינם טוענים על ניסים שהתרחשו לפני קהל גדול.
היהדות לא הצליחה פחות מדתות אחרות, משום שהדת היהודית לא זו בלבד שלא ניסתה מעולם להתפשט לעמים אחרים, אלא שחז"ל למדו אותנו ש"קשים גרים לישראל כספחת". אפילו יום תרגום התורה ליוונית, נקבע ליום אבל.
אדרבה, אין דת שהתפשטה כמו היהדות. בסופו של יום התנ"ך התפשט לרוב העולם.

המשך

ח.ב. | 31/01/2010 23:14:07

על ישו מסופר למשל, שהוא האכיל אלפי אנשים באמצעות מספר זעום של דגים וככרות לחם. לא מספיק עדים לנס? בנסיבות היסטוריות מתאימות, גם הסיפור הזה היה יכול להפוך לסיפור על עם שלם - אבל הנוצרים הקדמונים לא התייחסו אל עצמם כאל קבוצה אתנית, ולכן זה לא קרה.

אם נתייחס לתאוריות של פרופ' קנוהל לגבי מוצא הלווים, נוכל לתאר לעצמנו את הקבוצה הקטנה והמשכילה שמנסה להשתלב בתוך שאר הקבוצות האתניות בכנען, בעזרת התורה והמסורת הדתית שאותה הם הביאו. בתחילה ודאי היה ברור שמעמד הר סיני היה סיפור רק של קבוצה זאת, אבל ככל שעבר הזמן, אולי לאחר דור או שניים, לאחר שהלווים השתלטו על הפולחן ואיתו על החינוך, היתה להם ברירה: האם להמשיך הציג את מעמד הר סיני כסיפור שלהם בלבד, ובכך לבדל אותם עוד יותר משאר העם, או להרחיב את הסיפור ולכלול את שאר העם, וללמד שבכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. לצורך גיבוש לאומי כנראה שהגישה השנייה התאימה יותר.
תשאל מדוע שאנשים יקבלו את הסיפור? מדוע שלא? זה די נחמד להיות מאלה שאבותיהם חזו במעמד הר סיני, בדיוק כמו אלה מהאליטה. ואם הסיפורים של סבא לא כל כך מסתדרים עם הסיפור הזה, לא נורא, נבחר בסיפור היותר מעניין.
בני אדם בוחרים את הסיפור ההיסטורי של עצמם והוא לא בהכרח ההיסטוריה האמיתית והשלמה. זאת תופעה כל כך נפוצה, שאין סיבה לחשוב שאבותינו לא הושפעו ממנה, כפי שגם אנחנו מושפעים ממנה.

תגובת הדוס: זה נקרא נס? כל קוסם מליגה ג' יכול לחזור על התרגיל הזה. אפילו אני יכול לעשות את זה. אבל אף קוסם לא יכול למלאות את ארץ מצרים בצפרדעים, ערוב, להחשיך את מצרים לשלושת ימים, להרוג כל בכור בארץ מצרים, לפרנס מיליוני אנשים במדבר סיני, להוריד להם מן, לקרוע להם את ים סוף, ולהשמיד את הצבא המצרי.
תיאוריות אפשר לומר בלי סוף. המציאות ששום דת לא הצליחה לעשות כזה דבר, מוכיחה כאלף עדים שזה בלתי אפשרי.

המשך ב'

ח.ב. | 01/02/2010 21:51:38

אם היתה לי סיבה להאמין לסיפור יציאת מצרים ככתבו וכלשונו אז הייתי יכול להתייחס לטיעון הזה - אבל אין לי סיבה מספיק טובה.

כנראה שאכן קרו בטבע כל מיני מאורעות חריגים באותה תקופה, שאולי הובילו גם לשינויים חברתיים ומדיניים. מאחר ולא היה מדע מתקדם באותה תקופה, הפירושים היחידים לאירועים אלה היו בהכרח דתיים. קבוצות שונות של אנשים נתנו לאירועים פירושים שונים לפי אמונותיהם, וכשזה היה מתאים, שילבו אותם בסיפורים המכוננים של אמונתם. בני אדם בכל העולם נוהגים כך גם בימים אלה.

כדי להעריך אם הסיפור המקראי לגבי יציאת מצריים הינו נכון ככתבו וכלשונו ואינו רק סיפור שחובר בדיעבד בהתבסס על אירועים אמיתים עם תוספות בדיוניות, אני זקוק להרבה יותר נתונים ממה שיש בידי וממה שהצגת בפרקים האחרים בסדרה.

לגבי משפט הסיום - רגע, אלף עדים זה הרבה? לישו היו יותר, והם גם ודאי העידו שזה היה נס אמיתי ולא אחיזת עיניים. אפשר להתווכח איתם?

תגובת הדוס: א. עם כל הכבוד להסברים, אתה לא מסביר את העובדה, שזה לא קרה בשום אומה אחרת. לאינדיאנים לא קרו כל מיני אירועים?
ב. העדים לא מעידים שזה לא היה אחיזת עיניים. הם מעידים מה הם ראו. האם זו הייתה אחיזת עיניים תחליט אתה. אין שום שיטה לעשות אחיזת עיניים כאילו כל הבכורים מתים, וכאילו ים סוף נקרע ועם שלם עובר דרכו.
ג. ההבדל בין אלף עדים לעם שלם הוא עצום. בפרט לאור העובדה שהנוצרים לא הצליחו לשכנע את היהודים בארץ ישראל. אותם יהודים שחיו וראו את ישו ומעלליו, לא רק שלא האמינו לו, אלא גם הרגו אותו. זה רק מוכיח עד כמה הם היו "תמימים"הנוצרים הצליחו לשכנע אנשים שגרו רחוק ממקום האירוע. זה מאד קל לשכנע שבט אסקמוסי, שאלוקים נגלה לאינדיאנים, שהם לא ראו מעולם, אבל בלתי אפשרי לשכנע בזה את האינדיאנים בעצם. בפרט כשאתה מספר להם שאלוקים נגלה לכל העם שלהם מגדול ועד קטן, ללא יוצא מן הכלל.

קח לדוגמא היסטוריה משפחתית

מוטי | 03/02/2010 00:19:48

שמעתי על אנשים שכל השנים האמינו שסבא רבה שלהם הגיע לגיל 97,
הם היו משוכנעים בזה, כל המשפחה, עד שיום אחד התברר שהוא היה צריך
לשנות את הגיל שלו מאיזה סיבה וזה נשאר - לא כל מה שעובר מדור לדור זה נכון

הבעיה היא אחרת, וזה לא אם התורה נכונים או לא, אלא למה מנצלים את הדת
כדי לקחת כסף למקוואות "טהרה" במקום להשקיע לדוגמא בבריכות הידרותרפיה
לחצי מדינה שסובלת מכאבים, משקיעים מליונים בישיבות ושינון סיפורי עם
במקום לחדש משהו במדע - כמו תרופה חדשה

חרדים מאחרים לטיפולים בגלל שהם חייבים מניין או ברכה מרב,
ברגעים קשים במקום לחפש רופא אומרים תהילים כמו רובוטים במקום לחפש פיתרון בגוגל,
במקום לומר "קדיש" ולתרום לבית כנסת, עדיף להשקיע בביטוח רפואי טוב
ולתרום למחקרים רפואיים, כי גם הרבנים הכי גדולים פונים ברגע האחרון שלהם למדע
ומחייגים למד"א, הם לא עושים לעצמם קמע ב40 תשלומים שכואב להם

תגובת הדוס: א. ודאי שאפשר לסלף היסטוריה. אפשר למכור לילדים שהבילוי"ם הגיעו לפה ראשונים, למרות שזה שקר. אבל אי אפשר למכור לאנשים שלפני מאתיים שנה היה בארץ ישראל רעידת אדמה שנמשכה שלוש שעות רצוף, והשמש הוחשכה לשבועיים.
ב.לכל אחד יש את הצרכים שלו והמדינה אמורה לספק לי בית כנסת כמו שלך היא מספקת בריכה. אני משלם מיסים כמו כולם.
ג. התפילות שאתה מזלזל בהם עוזרות יותר מכל הביטוחים שבעולם. בבני ברק יש את התוחלת חיים הכי גבוהה בארץ, ומהגבוהות בעולם, בלי ביטוחים ובלי בטיח.

תירוץ הר סיני ומתן תורה

שי | 16/03/2010 11:31:29

חיפשתי ספציפית את המאמר הזה כי רציתי להגיב במאמר הנכון, אז אני מקווה לקבל התייחסות.
אגב, חלק מהתגובות עם השם שלי לא נרשמו על ידי.

בכל אופן, מעמד הר סיני, אירוע חשוב ביותר, אין ספק. אירוע שמשמש לפעמים כ 'הוכחה' לקיומו של האל 'כי אבא שלי היה שם וראה, ואבא שלי לא משקר'.

יש לא מעט בעיות עם שרשרת המסקנות הנ"ל.

1) ישנה התעלמות מצורת הבניה של אגדות מסורתיות, הטענה כי לא ניתן 'להמציא' את מעמד הר סיני כיוון שכל העם עמד שם וראה ואם מישהו פתאום היה קם בבוקר ואומר "כולכם עמדתם בהר סיני וחזיתם במתן תורה' היו מיד מעמידים אותו על טעותו. הפשטנות הזו המיוחסת ליצירת אגדות אינה במקומה, היווצרותן של אגדות הינו תהליך מורכב וארוך (מאות שנים). לא סתם האמינו העמים הנבערים בקיומן של מפלצות אפילו שמעולם לא ראו אחת כזו. ראו גם את מסורת 'סנטה קלאוס' ו 'פיית השניים' אצל הנוצרים.

2) גם אם נתעלם לרגע מבעיה מספר 1, ונניח שכל העם עמד בהר סיני, מה בדיוק הוא ראה שם? ישב העם למרגלות ההר וראה "קולות ברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד... והר סיני עשן כולו.." זו ההוכחה? זו התגלות אלוהית?? קצת פירוטכניקה וכל העם נבהל.

3) בשרשרת המסקנות עומדת הטענה הנסתרת שאבא לא יכול לטעות. כלומר אבא ראה את אלוהים -> אבא לא יכול לטעות וגם אבא לא משקר = אלוהים קיים.

בסופו של דבר, כיוון שהבאת מוקדם יותר גם את ניסי אלוהים לעם ישראל במצרים תוהה אני ---> אחרי כל הניסים המדהימים הללו, עשרת המכות, עמוד האש, קריעת ים סוף. אחרי כל אלו עם ישראל עמד למרגלות ההר ואחרי שפסה סבלנותו הוא הלך לעבוד אלוהים זרים והקים את עגל הזהב! אחרי כל הניסים שראה העם הוא הלך והקים את עגל הזהב, וזה העם הנבחר? שאמור להיות חכם? אז או שהעם טיפש, או שהניסים אולי בעצם לא היו כל כך מעוררי יריאה כאשר ארעו.

תגובת הדוס: התגובות לא היו שלך? אוקיי. כמעט חשבתי שיש לך פיצול אישיות קיצוני...
לגופו של עניין, אני בכוונה הגעתי מכיוון שונה כדי לעקוף את הטיעונים הללו. אני בכלל לא נכנס לויכוח האם יצירת מיתוסים מהסוג הזה היא אפשרית או לא. זהו ויכוח מעגלי וחסר תכלית. לכן אני אומר, להגיד תיאוריות זה לא בעיה. גם אני יכול. המבחן האמיתי הוא מבחן המציאות. אם להמציא כאלו ניסים זה דבר אפשרי בנסיבות מסוימות, אז למה שאר הדתות לא הצליחו ליצור מיתוסים מהסוג הזה? ואין!!! פשוט אין!!!
אין שום מיתוס על סדרת אירוע ניסי שנעשה לעיני עם שלם, שנכנס לזכרון הלאומי של אותו עם. כל אחד יכול לבדוק את זה. השאלה למה? וכי במקומות אחרים לא היו התרחשויות שיכלו במשך ההיסטוריה להפוך לאגדות וכו וכו וכו? למה כל המלל של מכחישי המקרא לא פעל במיקרים אחרים? בסין לא היו רעידות אדמה? בהודו לא היו מלחמות?
את הטיעון הזה לא הגיתי במוחי. זהו פסוק בתורה. "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה, או ה-נ-ש-מ-ע כמוהו".

בנוגע לעגל

לשי | 16/03/2010 12:44:32

הסיפור דווקא מעיד על הביקורתיות העצומה שהייתה אז לעם ישראל. משה רבנו איחר בחצי יום וכבר הבינו שיש כאן איזו בעיה. דבר זה סותר את התזה כאילו בזמן הקדום אנשים היו מאמינים פנאטים חסרי חוש ביקורת מינימלי.

למה באף דת אחרת לא מופיעה היסטוריה ניסית קבל עם ועדה

שי | 16/03/2010 18:59:34

חשבתי על זה, והנה המסקנה שהגעתי אליה.

ראשית כל, הנצרות והאיסלאם הם המשכים של התנ"ך, ולכן הם מאמינים במה שכתוב בו. לא היה להם צורך לשחזר את ניסי אלוהים כיוון שהם מתייחסים לאותו האלוהים. (בטוח לגבי הנצרות, לא ממש בקיא באיסלאם אבל נראה לי שזה נכון).

שנית, ייתכן שאירוע יציאת מצרים היה אירוע יוצא דופן עליו יכלו הכהנים לבנות שרשרת של ניסים מדהימים. ייתכן שאירוע בסדר גודל כזה לא היה זמין נניח ליוונים כאשר הם 'בנו' את המיתולוגיה שלהם.

חשבתי גם על הנושא של פרסי נובל, שהיה תשובה שלך לשאלה שלי למה אתה חושב שהיהודים כאלה מיוחדים כאשר כל העמים סביבם יותר 'מצליחים' (על פי אמות מידה שלי), בכל אופן, הגעתי למסקנה שזו ככל הנראה תעלול סטטיסטי --> אני מבין דבר או שניים בסטטיסטיקה, ישנה תופעה מעניינת שאירועים מסוימים אינם מתפזרים בצורה שווה באוכלוסיה למרות שעל פניו הם אמורים לעשות כן. לא מזמן התפרסמה כתבה על מספר גדול יחסית של ילדים שחלו בסרטן באותו הישוב, לאחר בדיקות חוזרות ונשנות לא נמצא אף סיבה פיזית שעלולה לגרום לסרטן בילדים ביישוב. אירועים כגון אלו שבים וצצים שוב ושוב. דוגמא נוספת -> אנשים שזכו פעמיים בפרס הראשון בלוטו.
בקיצור -> העם היהודי זוכה בנובל = מקריות, העם היהודי נכשל במדדים של כמות (20 מיליון יהודים לעומת 1.3 מיליארד סינים), שטח שבשליטתו (ארץ ישראל לעומת אוסטרליה (יש 20 מיליון אוסטרלים), מלחמות (מלחמה כל עשר שנים, אולי רק ארה"ב מנצחת אותנו בזה) = אין אלוהים.

תגובת הדוס: א. ניסי היהדות אינם מוכיחים את נבואתם של ישו ומוחמד. אין ספק שהם היו מאד שמחים ליצור משהו דומה.
ב. מאד משונה לומר שבדיוק ליהודים קרה איזה אירוע מוזר. בפרט שאין לאף אחד דוגמא למשהו שקרה דווקא אצל היהודים. אצל אומות אחרות לא היו שבטים כאלו ואחרים שהתערבבו בעמים אחרים?
ג. אם למשל אנחנו יודעים שאדם יכול להרים משקולות של עד 300 ק"ג לכל היותר, והנה מופיע לפנינו אדם שמרים 500 ק"ג, זה נס? לא. זה מקרה משונה, מוזר, נדיר, וכולי. ארבל נס זה לא. אבל אם לפתע יופיע אדם שמרים טון שלם? בא נניח שזה עדין לא נס. אבל אם הוא ירים 10 טון? ואם הוא ירים 100 טון? באיזה שהוא מקום כל אחד יגיע למסקנה שזה נס. אם לא במאה אז באלף, אם לא באלף אז במיליון. אבל יש גבול לפער שיכול להיות באופן טבעי.
אם תסתכל על ההבדל שבין הניסים שהיהדות מספרת לאלו של האחרות, הפער שבין המופתים של ישו שסיפר לרומאים על נסים שנעשו לפני היהודים שלא המשיכו להאמין לו, לבין שרשרת של ניסים שנמשכה יום יום במשך ארבעים שנה!! לעיני עם שלם, זה לא פער שאפשר להסביר אותו. וזה לא רק הנוצרים והמוסלמים. יש בעולם אלפי דתות ומיתולוגיות, וכל אחד מוזמן לחפש. גם בקשר לפרסי נובל, ולנבואות שהתגשמו, ההבדל בין היכולות שהיהדות מפגינה בכל הנושאים הללו לאלו של הדתות והעמים האחרים חורג לגמרי מכל פרופורציה.
ד. הענין המיספרי איננו כישלון כי התורה הבטיחה אותו מראש "ונותרתם מתי מספר בגוים" אם אני מצטט נכון.

לשי

הדוס | 16/03/2010 19:47:31

כתבת שאתה מבין בסטטיסטיקה. למדת את זה? אם כן יש לי איזה שאלה איך מחשבים משהו בסטטיסטיקה, אולי תוכל לעזור לי.
אם יש לפני 100 כדים, 99 לבנים ואחד שחור, עכשיו אני יורה 60 כדורים על הכדים, וכל יריה פוגעת בכד אחד. מה הסיכוי שחמישים מתוך שישים כדורים יפגעו בכד השחור.
מה שחשוב לי זה לא עצם התשובה, אלא איך מחשבים את זה.

סטטיסטיקה

שי | 20/03/2010 07:51:00

בהנחה שהסיכוי לפגוע בכל כד מבין מאה הכדים הוא שווה, שהכדים לא נשברים אחרי שפוגעים בהם (כיוון שאז לא ניתן לפגוע בכד השחור פעמיים) ושאין חשיבות לסדר הפגיעה:
תחשב את הסיכוי לפגוע בכד שחור (1/100), תחשב את הסיכוי לפגוע בכד לבן (99/100), תעלה בחזקה את הסיכוי לפגוע בכד שחור במספר הפעמים שאתה רוצה לפגוע בו (50) = הסיכוי לפגוע בכד השחור 50 פעמים.
תעלה בחזקה את הסיכוי לפגוע בכד לבן במספר הפעמים שאתה רוצה לפגוע בו (10) = הסיכוי לפגוע בכד לבן 10 פעמים.
תכפיל את הסיכוי לפגוע 50 פעם בכד השחור בסיכוי לפגוע 10 פעמים בכד הלבן = הסיכוי לפגוע 50 פעמים בכד השחור ועשר פעמים בכד הלבן.

ובנוגע לניסים, אכן מוזר מאוד, אך בהחלט אפשרי. כבר קרו לי (ולאחרים) לא מעט דברים מוזרים מאוד. חשוב לציין שאין זאת שרשרת ניסים שהתרחשה יום יום אל מול עם שלם אלא טענה כאילו התרחשו ניסים יום יום אל מול עם שלם, והטענה היא פה היוצאת דופן (מול טענות של דתות אחרות) ולא הניסים עצמם כיון שאלו, כמובן, מעולם לא התרחשו :)

יש לך טעות

לא סטטיסטיקאי | 22/11/2010 17:29:53

החישוב הוא התפלגות בינומית, ראה בוויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA