על הניסים בנצרות
בפרקים על יציאת מצרים עמדתי על העובדה שהיהדות היא הדת היחידה שטוענת על התגלות אלוקית וסדרה ארוכה של ניסים שנעשו לעיני קהל עצום של מיליוני אנשים. אין ספק שאם יצירת מיתוס מהסוג הזה היה אפשרי, האפשרות הזאת הייתה מנוצלת עד תום על ידי הדתות כולם. העובדה שמכל אלפי הדתות והמיתולוגיות שרחשו בעולם לא הייתה אפילו אחת שהצליחה ליצור משהו דומה, מוכיחה למעלה מכל ספק שמדובר במשימה בלתי אפשרית לחלוטין. הקביעה הזו, שתופעה מהסוג של יציאת מצרים איננה מופיעה בשום דת ומיתולוגיה בעולם נשמעת מאד יומרנית, אבל זו היא האמת הטהורה. אין, לא היה, ולא ייהיה לנצח. זהו מהלך בלתי אפשרי לחלוטין.
בתגובה לטיעון הזה היו גולשים רבים שניסו למצוא דוגמאות דומות לניסים שנעשו לעיני קהל גדול בדתות אחרות. אבל, גם כמויות הידע העצומות שנמצאות במרחבי המדיה המקוונת לא הצליחו להניב ולו דוגמא אחת בודדה. אפס.
הדוגמא היחידה שיכולה למראית עין להתמודד עם סיפורי התורה זה נסי הנצרות, כמו נס הדגים והלחם. על פי כתבי הנצרות האכיל ישו קהל של אלפי אנשים על ידי מספר קטן של ככרות לחם ודגים. הסיפור הזה משמש פעמים רבות כנשק בידי אנשי הכפירה. הנה, יש פה סיפור דומה ליציאת מצרים, קריעת ים סוף ומעמד הר סיני.
אבה נבדוק וננתח את הסיפור המדובר ונראה איך ההשוואה הזו, שנראית על פניה הגיונית, נובעת מטעות פשוטה ביותר.
אני יכול לימצוא חילוקים רבים בין סיפורי התורה לסיפור הלחם והדגים, אבל במקום להתפרס על עשרות נקודות שונות אני מעדיף להתמקד על נקודה אחת, שתשים את ההשוואה המדוברת ללעג וקלס. לא אדבר על ההבדל בין אלפי אנשים למיליונים. לא אנסה להזכיר את ההבדל בין עם שלם לבין קבוצת אנשים שכל אחד יכול לחשוב שזה השני. גם לא אזכיר את החור השחור שמשתרע בין התגלותו של ישו לבין כתיבת הברית החדשה, חור שלא טושטש על ידי הנוצרים אפילו למראית עין. אין צורך אפילו להזכיר את העובדה שנס הדגים יכול להעשות על ידי קוסם מתחיל, בניגוד לקריעת ים סוף והעברת עם שלם בתוכו, והשמדת הצבא המצרי. הטיעונים הללו הם נכונים, אבל מאד מיותרים. אין צורך להגיע לכל זה. ישנו חילוק אחד, הרבה יותר בסיסי ויסודי, שעוקר את ההשוואה מיסודה.
מי היו אותם אלפי אנשים שהיו אמורים לראות את ניסיו ונפלאותיו של ישו? את מי הוא האכיל, איזה חולים הוא ריפה, ואיזה עקרות הוא פקד? האנשים הללו היו יהודים, יהודים שחיו בארץ ישראל בתקופת בית שני. העם היהודי, הוא זה שהיה אמור לצפות בנפלאותיו של ישו. הם העדים, הם ואין בלתם. אבל האם העדים שראו את הניסים המופלאים השתכנעו בנביאותו של ישו? האם אותם עדים נאמנים המשיכו לספר לבניהם את אותם סיפורים? לא ולא. העם היהודי לא האמין לישו. אותו עם שהיה אמור להיות את הניסים ולהשתכנע מהם עמוקות, אותו עם שהיה אמור לנהות אחרי ישו באותה מידת התלהבות שבה הוא נהה אחרי נביאי ישראל, אותו עם לא האמין בישו. לא זו בלבד שהוא לא האמין בישו, אלא שדווקא אותה אומה עקשנית, היא הייתה האומה היחידה שלא הסכימה לקבל עליה את אמונת הנוצרים גם במחיר נורא של נהרות דם. כל האומות והשבטים באירופה נכנעו במהירות רבה לנצרות. ודווקא אותה אומה שראתה את ישו, דווקא צאצאיהם של אותם אלפי העדים הם היו היחידים שהכחישו את הדת החדשה בכל תוקף. רק הם המשיכו לירוק יריקה קטנה ולומר את הפסוק הידוע, בכל עת שעברו הם ליד כנסיה נוצרית.
האם ישנו קושי להביא אלפי עדים בזמן שאותם עדים מכחישים את האירוע בכל תוקף?
אני בעצמי יכול להביא מיליוני עדים לניסים ונפלאות שעשיתי לעיניהם אתמול בלילה. הביע תהיה שאותם עדים יכחישו בתוקף. החוכמה היא לא להביא עדים שיכחישו, החוכמה היא להביא עדים שיאשרו.
לא זו בלבד שניסי הנצרות אינם נתמכים על ידי אלפי עדים, אלא ההיפך הוא הנכון. כנגד אותם ניסים עומדת אומה שלמה, אותה אומה שבזכרון הלאומי שלה היו אמורים להחרת מעשי הפלא של הנוצרי, והיא עומדת ומכחישה, עומדת וכופרת, זה אלפי שנים. כל כך איתנים הם העדים בהכחשתם, שמוכנים הם למסור את נפשם על הכחשה גורפת זו.
אם עד עכשיו אמרנו שסיפור יציאת מצרים הוא הנס היחיד שמתבסס על מיליוני עדים, הרי שהנצרות היא הדת היחידה שלסיפורה הבסיסי ישנם מיליוני מכחישים.
וכמו שעשו אבותינו זה אלפי שנים, במצרים, בארץ ישראל, בבבל, בספרד, במרוקו, ובפולין, בגטו וורשא, ובערבות סיביר, כך גם השנה, בעוד חודש ימים, נשב כולנו סביב השולחן, ונכריז לעולם כולו את הכרזת הנצח. ההכרזה העתיקה והנצחית, זו שמים רבים לא יכבוה ונהרות לא ישטפוה. היטלרים לא ינצחוה ואחמדיניג'אדים לא ישתיקוה.
"עבדים היינו לפרעה במצרים"