נדמה שאין סוגיה טעונה בהוויה הישראלית (ולא רק) כמו השואה. קרוב לשבעה עשורים לאחר שכבו הכבשנים עדיין די במילה זו לבדה כדי לגרום לנו לשנות טון והלכי חשיבה. דומה גם שאין דבר הזוי מאשר שימוש בסוגיית השואה על מנת לבסס אתאיזם. אין בדעתי לשפוט אנשים שעברו את איימי האופל, גם סבתי שהייתה במחנות אמרה: "אין לי טענות אליהם, הם רגילים היו לעולם מסודר, ברור והגיוני" ודווקא היא זו שחינכה אותי ואת משפחתי לחיי יהדות פוריים ומלאים. »להמשך

מסך ראשון-   ראשית האנושות, אדם וחוה בגן עדן מטיילים בינות לעצי פרי עמוסים כל טוב, מלאכי השרת צולים להם בשר ומוזגים להם יין, בעלי החיים מסתובבים ביניהם ללא פחד ומורא לא זה מזה ולא האדם מהם, אין חיות טורפות. אדם הראשון כבר קרא שמות לכל בעלי החיים, שמות שעד היום נקראים כך, וגילה, שלכולם יש בת זוג ורק הוא- בודד. אלוקים כבר הפיל עליו תרדמה "ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתינה, ויבן את האשה מן הצילע וגו'" וכשהתעורר אדם הראשון גילה לידו את אשתו- אם האנושות- וקרא לה חוה על שם שהיתה אם כל חי. אלוקים נתן לאדם ציווי אחד "מכל עץ הגן תאכל, ומפרי העץ אשר בתוך הגן לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" ציווי אחד- לא לאכול מעץ הדעת. ואדם הראשון מעביר את הציווי לאשתו. המסך יורד.   מסך שני-   אדם וחוה מטיילים בגן עדן, ללא בגדים, מתנהגים כאיש ואשה לעין כל- »להמשך

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 »להמשך

מסופר על אשה נגשה לרב להתייעץ עימו אם כדאי לה לשמור על טהרת המשפחה. "בוודאי" עונה לה הרב "כך תרוויחי עוד 12 חגים בשנה"... ציון ליל הטבילה כחג אישי ורומנטי בין בני הזוג הוא מרכיב חיוני ומרכזי בחיי הנישואין. בזמן הריחוק, הרגשות המתעוררים גואים, נוצר געגוע, כמיהה, הגוברת עם הימים, ובאה לידי ביטוי חזק בליל הטבילה. בזמן הריחוק הזוג גם מפסיק לרגע להשתמש בחושניות כמרכיב עיקרי בקשר, ומגלה אופקים חדשים ורבדים נוספים בבן הזוג. זאת בייחוד בשנים הראשונות והצעירות. אותו רובד נוסף המתגלה במקביל ילווה את הזוג גם בשנותיהם המתבגרות, כאשר הקשר הופך ליותר רוחני ופחות פזיולוגי. בגדול ניתן לומר כי כללי טהרת המשפחה נלחמים באיום הגדול ביותר על חיי הנישואין: השגרה ובעקבותיה השיעמום וחוסר העניין. למעשה מהותם של הנישואין היא למנף את חיי המין, לרומם אותם מעל החושניות הנמוכה, ולהעניק להם את המימד האישי, הרוחני. כך היהדות מקפידה לשמור »להמשך

באופן כללי בויכוחים עם אתאיסטים, ובפרט כאן באתר (אתר נשמה יהודית, נ.ג.), אחד מהטיעונים האתאיסטים הנפוצים הוא כדלקמן :   אם אלוקים מושלם, כפי שטוענת הדת, אז גם אנו - הברואים שלו, היינו צריכים להיות מושלמים. וזה לא רק אנחנו, בני האדם, היינו צריכים להיות מושלמים, אלא גם כל החיים, הצמחים ואפילו העולם הפיזי. הרי שאנחנו בונים בניין פגום או כותבים תוכנה לא טובה, זה נובע מהיותנו מוגבלים. אם לא היינו מוגבלים, הבניין שהיינו בונים היה מושלם לחלוטין, והתוכנה שכתבנו הייתה מושלמת. אם כך, אפשר להגיע לשתי מסקנות :  1. הטיעון הדתי שאלוקים הוא מושלם הוא פשוט לא נכון. שוב, כי לא יכול להיות אלוקים מושלם שבורא אובייקטים פגומים. ובמצב הזה הדת פשוט שוגה בתפיסתה את האלוקים. וכנראה שהאלוקים שקיים הוא לא האלוקים שעליו מדברת הדת, אלא "אלוקים" מוגבל מאד.  2. אין »להמשך

האמת שבימים כתיקונם לא הייתי בכלל נאלץ לכתוב מאמר מעין זה. הדרת נשים? יהדות? בדת הדוגלת כי "האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אוהליך", בדת המקבעת לראשונה את עקרונות החיוב של הגבר כלפי אשתו, בדת שלראשונה הכתירה נשים לעמוד בראש המחנה ואף בראש הצבא, נשים כמו דבורה, חולדה ועוד. דת המעלה על נס נשים דגולות, כמו ארבעת האמהות, מרים, אחות משה, שהייתה הצלע השלישי במשולש של משה ואהרן בהנהגת העם במדבר, ועוד ועוד. לדבר על הדרת נשים בהקשר של הדת הזו, זה עלבון לאינטליגנציה האנושית בכלל, והיהודית בפרט. אבל נדמה, שיש אנשים אשר קשה להם לשאת את רעיון כי בקרב החרדים האשה מכובדת יותר, חברה שקוראת תיגר על השקפת העולם המודרני המרשה לעצמו לעיתים לראות באשה כאובייקט מיני בלבד, תוך החצנה מתירנית של האלמנטים הפוגעניים ביותר. שלא לדבר על שימוש בגופה של אשה כמקדם מכירות. כבוד האשה, כבר »להמשך

שמתי לב היום לנקודה מאד מעניינת בספר תהילים, ואני רוצה לחלוק אותה עם קהל הגולשים. חלק גדול מהמזמורים בספר תהילים מתחילים עם התיחסות למאורעות שונים בחייו של דוד המלך, בעיקר בתלאות הרבות שמצאו אותו בחייו. למשל - "משכיל לדוד בהיותו במערה" , "בהיותו במדבר יהודה" , " בבורחו מפני אבשלום בנו" , "בשלוח שאול וישמרו את הבית להמיתו" , "בבורחו מפני שאול במערה" , "באחוז אותו פלישתים בגת" , ועוד. נמצא אם כן נקודה מעניינת ביותר - דוד המלך עבר הרבה מאד צרות ותלאות בחייו הקשים. פעם אחר פעם הוא נפל בבורות עמוקים ובכל פעם הוא ניצל בדרך אחרת. והנה, מה יצא לעם ישראל מכל אותם צרות? כל צרה כזאת יצרה עוד מזמור בספר תהילים. אם למשל הפלישתים לא היו תופסים את דוד המלך ומביאים אותו למלך גת, היינו עלולים חלילה  להפסיד את אחד ממזמורי דוד המלך ע"ה. נמצאה אם כן, שדוד המלך הפך את »להמשך

באתר "תכלת" פורסם מאמר תחת הכותרת "שעת המבחן של ההלכה", הקורא לשינויים בהלכה, כדי להתאימה למציאות החדשה של מדינה ריבונית. את המאמר תוכלו לקרוא כאן - http://www.tchelet.org.il/article.php?id=521 המאמר עורר פולמוס עז באתר תכלת. היות ומדובר במאמר רציני ומושקע, אמרתי אחוה דעי אף אני, והנה תגובתי - א. הגלות הסתיימה. האמנם? המאמר כולו בנוי על הנחת יסוד מרכזית אחת, שנראית לכותבות המאמר כפשוטה וברורה כל כך עד שאיננה דורשת כל חשיבה או הוכחה. הכותבות טוענות בבירור ובהחלטיות רבה, כי עם ישראל כבר יצא מן הגלות, וכי מעתה על ההלכה להתמודד עם מציאות חדשה של מדינה ריבונית. אך לדעתי הענייה, טענה זו איננה פשוטה כלל ועיקר. וכי מי ערב לנו שמדינת ישראל תתקים לאורך ימים ושנים? מדינת ישראל היא המדינה המאויימת ביותר בעולם, המוקפת במדינות עוינות הרוצות להשמידה. מדינות אלו אינם חסרות כסף, אמצעי לחימה, כוח אדם, ובעיקר »להמשך

פרשת בחוקותי פותחת בפסוק מוזר "אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמורו ועשיתם אותם",  האם אין כאן כפילות? מהי הליכה בחוקים אם לא קיום המצוות? תשובתם של חז"ל קשה עוד יותר: חז"ל דורשים פסוק זה לאמור  כי חלקו האחרון מדבר על קיום מצוות "את מצוותי תשמורו ועשיתם אותם", כך שהרישא המדברת על "הליכה בחוקים" מתייחסת ללימוד התורה.  לימוד תורה?  האם מוטל עלינו ללמוד את התורה? ללמוד בשביל ללמוד? מילא אם היינו צריכים ללמןוד את התורה כמו ספר תאוירה ללימוד נהיגה, לדעת איך מסתדרים בכביש, האם זכות קדימה נותנים או גם לוקחים, האם לאחר שהנהג משמאל אותת אפשר לעקוף אותו מימין, זה מובן. אבל בשביל זה לא כולנו צריכים ללמוד. לשם זה אין צורך במצווה מיוחדת ללימוד תורה. בוודאי לא בהרכב המופיע בתורה "ושיננתם לבניך, ודיברת בם, בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", או כפי שהרמבם מגדיר »להמשך

שאלה - בימי הפסח, נוהגים כל מיני חומרות על גבי חומרות, כמו איסור קטניות לאשכנזים, ויש נוהגים שלא לאכול שרויה. מנהגים אלו נראים לפעמים מוגזמים. מדוע חוששים לדברים כל כך רחוקים? תשובה - שלום וברכה, כדי לענות על השאלה שלך, עשיתי דבר מאד פשוט. נכנסתי לאתר של משרד העבודה, ובדקתי את הוראות הבטיחות של חומרים מסוכנים. והנה, גיליתי שהוראות הבטיחות של חומרים מסוכנים, גם הם בדומה למנהגים של פסח, נראים קצת מוגזמים, למי ששוכח את גודל הסכנה. למשל - אסור להחזיק משקאות משכרים, במקום שבו מאוחסנים חומרים מסוכנים, מחשש שמא אחד העובדים יבוא לשתות מאותם משקאות בשעת טיפולו באותם חומרים מסוכנים!!! או - המטפל בחומרים מסוכנים חייב לעבור בדיקות תקופתיות אצל רופא, במגוון של תחומים שונים ומשונים. האם תקנות אלו נראות פחות חמורות מהתקנות והמנהגים של החשש מחמץ בפסח? כדי להבין מדוע יש צורך בכל כך הרבה תקנות וסייגים סביב הנושא של החמץ, כל מה »להמשך

העיון במגילת אסתר, מציב לנגד עינינו תמונה חדה ומוחשית ביותר של אחת התופעות המשונות ביותר בהיסטוריה, תופעת האנטישמיות. האנטישמיות היא תופעה על טבעית לחלוטין. מעולם לא שמענו על תנועה עולמית של שנאה עמוקה כלפי עם מסוים, שנמשכה אלפי שנים, ללא כל סיבה הגיונית, והיא חוצה תקופות, יבשות, עמים ותרבויות. בין שונאי ישראל ניתן למצוא מהבורים ביותר ועד המלומדים ביותר, מערביים כמזרחיים, אתאיסטים כמאמינים אדוקים, פאגנים כמונותאיסטים, מודרנים כפרימיטיבים, ימנים כשמאלנים, קפיטליסטים כקומוניסטים. כולם כולם - שונאים יהודים. למה? כובע. כל פעם תירוץ אחר. גם עוצמתה של השינאה כלפי יהודים איננה מובנת. אנטישמים רבים ברחבי העולם משוכנעים עמוקות שהיהודים אשמים בכל צרותיהם ומעוקותיהם. מיליוני אנשים מאמינים בפרוטוקולים של זקני ציון. כלי התקשורת המערביים אינם מבחינים בין רצח תינוקות בהתנחלות בשומרון, לבין חיסול מבוקש. האם מדובר בתופעה טבעית? במגילת אסתר, »להמשך

מכתב שלהלן, נכתב במענה לשאלה ששאל אדם שחש כי למרות שהוא מנסה להיות אדם טוב, המציאות פחות מסבירה לו פנים. קשה לו להתמודד עם הרעיון שהוא משקיע אנרגיות בלהיות אדם טוב יותר, ובכל זאת הוא חווה סבל רב יותר מאנשים אחרים ששמים דגש פחות חזק על העניין הזה, ובכל זאת, החיים שלהם יפים. מה אפשר לומר לו? כיצד אפשר להבין את זה שדווקא הוא, האדם הישר, סובל כל כך הרבה. אנחנו בוחרים להביא לכאן את המכתב בשלמותו, הנה הוא לפניכם. לכבוד השואל הנכבד,   ראשית, הרשה לי להביע את הערכתי בפניך, על הצעד האמיץ שעשית ועל דבקותך במטרה למרות כל הקשיים. ולשאלתך.                 א.   אכן כל אחד ואחת מאיתנו , בשלבים רבים בחיים, נתקלים בקשיים. חלקם קשיים מהותיים ואחרים מהותיים עוד יותר. אולם עלינו לזכור שאין מקריות בעולם, והבורא- שהועיד לנו משימה בחיים- שם אותנו »להמשך

    הטיעון המרכזי כנגד הציבור החרדי, והיחיד שאינו קנטרני בעלמא הוא אי השירות בצה"ל, חלוקת הנטל בהגנה על מקום מגורינו המשותף נופלת על כתפי החילוניים והדתיים, והחרדים מתעלמים, נושא זה עולה בכל ויכוח חילוני-חרדי, ואף פעם לא מתקבלת תשובה מוחצת מהחרדי, שמוקיר טובה לחילוני שמוסר נפשו למען הכלל, ולכן הוא לא עונה את התשובה הנחרצת. מה הי קורה במצב של רוב חרדי ששולט במדינה? (לדעתי לא היה צריך צבא כהבטחתו של רבונו של עולם "אם בחוקותי תלכו...ונתתי שלום בארץ), ההנהגה חרדית, ראשי המדינה והצבא חרדיים, אלופי הצבא יחצני"ו יועציו ומנתבי דרכו כולם חרדים "שחורים", התרבות, השיח והמחוייבויות הצבאיות היו תורניות, ערכי ההצבא ומטרותיו-דת, האם אתה החילוני לא היית משתמש בכל כלי שיש בידיך כדי לחמוק משירות צבאי כזה? הצבא כיום, כמו המגזר השולט במדינה, חילוני, ההחלטות, המטרות, וכל מערכות הצבא חילוניות »להמשך

היום בבוקר התפרסם בכלי התקשורת בארץ סקר חדש ולא כל כך מפתיע, שחושף נתונים מדהימים על מצבה העגום של החברה הישראלית. על פי הסקר החדש, 11% מהציבור החילוני בישראל נטלו בשנה האחרונה תרופות נגד חרדה, לעומת 8.4% מהציבור המסורתי, ו2.1% בציבור הדתי והחרדי. אני רוצה ללמוד כמה מסקנות חשובות מהסקר הזה. דבר ראשון, הרבה פעמים שואלים אותי אנשים ששקועים במחלת ה"מדענות", הרי המדע הצליח להביא תועלת עצומה לאנושות, לייצר חידושים טכנולוגיים ולהוציא אותנו מתקופת האבן. ואיזו תועלת מביאה הדת? אז דבר ראשון צריכים לדעת שהסטיגמה הזאת כביכול המדע הוא זה שהביא את הקידמה הטכנולוגית זה טעות חמורה. למדע יש חלק מאד שולי וזניח בעניין הזה. מי שהביא את האנושות עד הלום היו הממציאים, ולא המדענים. הממציאים הגדולים, כמו האחים רייט ואדיסון, על פי רוב לא היו אנשי אקדמיה, הם לא נתנו הרצאות בהווארד, ולא נהנו ממשכורות עתק. הם היו על פי רוב אנשי עמל ויזע, »להמשך

הנושא של הציות לרבנים הוא נושא שמרגיז מאד את שונאי היהדות החרדית. מה לא נאמר, ומה לא סופר, קללות ובדיחות, השמצות והכפשות. הרבנים הם פנאטים, הרב ההוא הוא טיפש, השני כבר סנילי, והשלישי הוא בכלל מובל ושבוי בתוך קבוצה של עסקנים אינטרסנטים. ישנם אתרי אינטרנט שהפכו את המלחמה ברבנים ללחם חוקם, כמו ווינט יהדות. לא עובר יום יומיים בלי איזה כתבה היסטרית על הרב אליישיב. בואו נחשוב לרגע, אחי היקרים, למה הם קופצים, מדוע הם מתרגזים. זה ממש לא מובן. הרי אם הם באמת צודקים, והם באמת משוכנעים למשל שהרב אלישיב הוא אדם חשוך שלא מבין ענין, מה אכפת להם שהוא מוביל את היהדות החרדית? מה אכפת להם? הרי זה בדיוק להיפך. אם אני יש לי איזה שהוא יריב באיזה שהוא נושא, למשל, אם אני מאמן של קבוצת כדורגל, ואני רואה שהקבוצה המתחרה שלי הולכת לבחור מאמן טיפש, חולני, חסר ניסיון, אני שמח או עצוב? אני רוקד משמחה. מצוין! טוב מאד! מצדי שישימו עז בראשם. אדרבה. אם הם כל כך »להמשך

האם התורה דורשת מהאדם להתנתק מהנאות החיים? האם לפי חז"ל על האדם לחיות חיי סגפנות על מנזר בודד בהרי ההימליה? האם הנאות העולם הם דברים שליליים? על השאלות הללו נעמוד במאמר הבא. אם נחקור את הענין לעומקו נראה שהשאלה הזו היא בעצם אחת מנקודות המחלוקת שבין היהדות לבין הנצרות. לכל דת ואידאולוגיה בעולם ישנה איזושהי דמות אמיתית או מיתולוגית שהדמות הזאת מייצגת עבורה את הצורה הנכונה, היפה, והמושלמת, שכך אמור להראות האדם השלם והמוצלח. בתרבות המערבית - אמריקאית מופיעה דמות זו כאדם צעיר, יפה, תואר שני, רווק, עובד, עם משכורת גבוהה, שחיי חיי פריצות בלילות. בתרבות האירופאית הדמות הזאת מופיעה בצורה דומה למדי, אך מעט יותר מנומסת. בחברה הדתית לאומית הוא מופיע כבוגר יחידה צבאית ברמה פיקודית, מנהל משפחה מסודרת, עובד לפרנסתו, פתוח , ובעל ערכים גבוהים מצד שני. בציבור הליטאי הוא הופך לפתע לרב ישיש, הרכון על ערימת ספרים עם מצח חרוש קמטים. עיניו הטהורות »להמשך

אחת הטענות הקבועות שמועלות כנגד הציבור החרדי בתקשורת ובשיח הציבורי הישראלי, זו שאלת יחסה של היהדות החרדית לחיים המודרניים. החרדיות נתפסת בעיני רבים כאנטי תיזה של המודרנה, כנסיון להקפיא את הקידמה והנאורות, כחברה סגורה ושמרנית שדוחה כל דבר חדש ומתקדם. אם ניגש לנתח מה הם הגורמים שיצרו את התיזה הזאת נמצא שהתיזה הזו מתבססת על שני עמודים מרכזיים. היסוד הראשון הוא העובדה שהציבור החרדי לכאורה איננו משתלב במרחב המודרני. הוא אינו משתלב בחברה הישראלית, איננו צופה בטלוויזיה, ואינו משתלב לכאורה בשוק העבודה. היסוד השני הוא ההסתכלות השמרנית של מנהיגי היהדות החרדית ושל צאן מרעיתם ברמה העקרונית. כוונתי היא כמובן לרעיון של החת"ס ש"חדש אסור מן התורה". רעיון שהפך לאחד מאבני היסוד של ההשקפה החרדית בעידן המודרני. בפרקים הבאים נשתדל לדון ולנתח נושאים אלו בהרחבה ובפרוטרוט.  עלינו לעמוד על מספר נקודות. א. עלינו לדון בראש »להמשך

מצאתי היום כתבה מעניינת באתר הארץ. הכתבה עוסקת בשנאת ישראל בעולם, לרגל אירועי "שבוע האפרטהייד הישראלי" הנחגג בקמפוסים המובילים בעולם, על ידי קרנבל הזוי של אנטישמיות ועלילות דם שפלות כנגד מדינת ישראל והעם היושב בציון. האנטישמיות המודרנית מהווה בעיה קשה מאד לשמאל הישראלי, שמתנגד נמרצות לגישת "אתה בחרתנו" המסורתית. האנטישמיות העיוורת מהווה הוכחה מוחלטת להיותו של העם היהודי עם שונה ומיוחד. אין הסבר הגיוני לאנטישמיות על צורותיה השונות. כשהיינו חרדים שנאו אותנו כי אנחנו שונים. כשהיינו מתבוללים שנאו אותנו כי אנחנו מתחתנים עם גרמניות ומחללים את טוהר הגזע הגרמני. הנאצים טענו שאנחנו קומוניסטים, והקומוניסטים טענו שאנחנו מתנגדי המהפכה שרוצים להרעיל את סטאלין. כשהיינו בגלות טענו שאנחנו זרים, היום שיש לנו מדינה אז אנחנו כובשים. אם נהיה קטנים ישנאו אותנו כי אנחנו קטנים, ואם נהיה גדולים ישנאו אותנו כי אנחנו גדולים. האם יש »להמשך

בזמן האחרון אנחנו זוכים לשמוע בכלי התקשורת את מקהלת היבבות השמאלנית על ההישתלטות החרדית בשכונות חילוניות, על החזרה בתשובה ועל החינוך החרדי שהולך ומתפשט. הקו המרכזי שעובר כחוט השני בכל אותם כתבות רוויות שנאה תהומית, היא הטענה כאילו החרדים גונבים לחילונים את המדינה שאותה הם בנו בעשר אצבעותיהם. הטענה הזאת בנויה על התפיסה ההיסטורית כאילו תנועת הציונות החילונית היא זו שהקימה את מדינת ישראל, היא זו שעמלה קשות לייבש את הביצות, עד שלפתע הגיחו להם כמה חרדים שצצו להם משומקום, והם מנסים להשתלט על נכס לא להם. במאמר הבא אנחנו נלמד קצת את ההיסטוריה האמיתית של הישוב יהודי בארץ ישראל, וננסה להבין עד כמה התפיסה הזאת היא שקרית ומזויפת. הקהילה היהודית הקדומה ביותר שהתקיימה בארץ ישראל לפני שהתחילה תקופת העליות הייתה קהילת המוסתרעבים. המוסתרעבים היו קהילה יהודית ששהתה בארץ ישראל ברציפות מלאה מאז חורבן הבית. למעשה מאז שיבת ציון בימי עזרה הסופר »להמשך

אם יגישו לכל אחד מאתנו שאלון קצר על מושגי בסיס בהיסטוריה עולמית, מסתבר שלרובנו יש לכל הפחות את מושגי היסוד הפשוטים. כולנו יודעים מי היו נפולאון, ג'ורג' וושינגטון, סטאלין, ושאר האנשים שעיצבו את פני העולם. אבל אם ישאלו אותנו למשל מי היה האריז"ל? מי היה הגר"א? ומיהו הרמח"ל? מה היה פועלו של הגרי"ס? ומתי נפתחה וולוז'ין? כמה מתוכינו ידעו לענות על שאלות אלו, שהם מושגי היסוד בהיסטוריה היהודית? אנחנו מכירים היטב את המורשת האמריקאית, האנגלית, הצרפתית, הסינית, ומה לא. אבל רק את ההיסטוריה שלנו, של העם הנבחר, העם שמכונה בקוראן "עם הספר", את זה אנחנו לא יודעים. הבורות בתחום ההיסטוריה היהודית זה דבר שאין לו אח ורע בשום אומה מתוקנת. תסתכלו למשל בערך "היסטוריה של עם ישראל" בויקיפדיה. פשוט מדהים לראות מה קורה שם. ההיסטוריה היהודית אליבא דויקיפדיה, עוברת מהמרד הגדול היישר אל ההשכלה, הציונות »להמשך

אחת החידות המופלאות שגירו את סקרנותם של חכמי האומות בכול הדורות עד היום הזה, היא חידת כושר הישרדותו הבלתי נתפסת של העם היהודי. בכל ההיסטוריה האנושית לא הייתה אומה אחת שעברה מחצית מכמות הסבל והתלאות שעברו על העם היהודי. ניקח למשל את עצם תופעת האנטישמיות. השם אנטישמיות הוא שם מטעה ולא נכון. פירוש המילה אנטישמיות הוא שינאת הגזע השמי, צאצאיו של שם בן נח. שנאה זו אמורה לכלול בתוכה את כל עמי המזרח התיכון ואזור המפרץ, ובראשם האומה הערבית. בפועל, המילה אנטישמיות משמשת אך ורק לשנאת יהודים. ואדרבה, כל האנטישמיים בעולם מתרפסים בפני העולם הערבי ברגשי נחיתות עזים.האנטישמיות היא שנאת יהודים בלבד. האנטישמיות מלווה את העם היהודי מהיום הראשון שבו פרץ לאויר העולם. האם לתופעה משונה זו ישנם הסברים טבעיים ראציונאליים? בעולם העתיק שנאו את היהודים כי הם לא עבדו עבודה זרה. הנוצרים שנאו אותם כי הם הרגו את ישו. המוסלמים, משום שלא קבלו את הדת המוסלמית.לפני »להמשך